התנגדות לביצוע שטר שאינו שטר טענות הגנה

בבקשה להארכת מועד, שהוגשה על ידי בא כוחו של הנתבע (בכתב יד), נטען, בעקרי הדברים, כי התובענה הומצאה על ידי הנתבע למשרדו בתקופת החגים ולא צוין המועד שבו התקבלה; בשל עומס עבודה שהצטברה בתקופת בפגרה ובתקופת החגים ובשים לב שבא כוחו של המבקש היה חולה בימים שקדמו להגשת ההיתנגדות לבצוע שטר והבקשה הנידונה חל איחור של מספר ימים בהגשתן ועל כך התנצלותו; לנתבע עומדת הגנה טובה מאוד ויש מקום לברר את טענותיו; מן הדין ומן הצדק להעתר לבקשה.

חוסר תשומת לב או טעות של בא כוח הנתבע לגבי המועד להגשת ההיתנגדות לבצוע שטר אינה עולה לכדי טעם מיוחד.

בנסיבות העניין, יכול והיה מקום להעתר לבקשה הנידונה ולהעמיד את הארכת המועד המבוקשת ככל שהנתבע היה מעלה טענות הגנה שהיה בהן, כך על פני הדברים, להעמיד לו הגנה של ממש כנגד התובענה השטרית, אך סבורני שאין זה המצב בעניינינו.

...

מונחות לפניי בקשותיו של הנתבע (המבקש) להאריך לו את המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר (שיק) ולהיעתר לבקשתו למתן רשות להגן.

יוצא אפוא שהטענות שבעובדה שהועלו בבקשת ההתנגדות לביצוע שטר, לגבי גניבת השיק וזיוף חתימתו עליו, לא נתמכו בתצהירו של הנתבע.

בא כוחו של הנתבע טען בדיון שנפלה טעות בתצהירו של הנתבע וביקש להתיר לנתבע להגיש תצהיר מתוקן מטעמו אך לא ראיתי לנכון להיעתר לבקשה.

הנתבע חתם על תצהירו לפני בא כוחו ואישר בפניו את נכונות הצהרתו ולעניין זה צוין על ידי בא כוחו במסגרת אישור החתימה כי הנתבע התייצב במשרדו "... ולאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר את האמת בלבד וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן, אישר את נכונות הצהרתו דלעיל וחתם עליה". בנסיבות העניין יש להחזיק את הנתבע כמי שחתם על תצהירו, תחת אזהרה, לאחר שעיין בתצהיר, הבין את תוכנו, ואישר את אמיתות הטענות שפורטו בו. יש לשים לב שהתיקון המבוקש אינו לגבי עניין מסוים שנשמט או לא הובהר די הצורך, אלא לצורך שינוי יסודי ומהותי של הטענות הנוגעות לפרשת ההגנה וסבורני שאין מקום להתיר לנתבע לערוך "מקצה שיפורים" לאחר שנוכח לדעת שנפלו פגמים יסודיים בפרשת הגנתו כפי שזו פורטה בתצהירו.

התוצאה היא שבקשתו של הנתבע להאריך את המועד לצורך הגשת הבקשה למתן רשות להגן וכך גם בקשתו למתן רשות להגן מפני התביעה השטרית- נדחות.

המשיבה טענה תחילה כי הואיל ומדובר בהתנגדות לבצוע שטר, הרי אין בבקשה שום טענת הגנה שטרית.

...

הרי הסחורה בסופו של דבר תימכר, וחלקה אף נמכרה לשיטתם, ואז יש בכך גם לקזז את הנזק שנטען.

מה גם, שאם המבקש 1 לא קשור כלל לחברה שהוקמה על ידי המבקש 2 ואחיו, מדוע לא דאג להחזיר לידיו השיק המשוך על חשבונו הפרטי? מקובלת עליי טענת המשיבה, שהמבקשים "מעולם לא טענו כאילו השיק לא שימש את פעילותם מול המשיבה בגין הזמנות החברה" (ס' 10 לסיכומי המשיבה) וכי "לא טענו שביקשו לקבל את השיק בחזרה" (שם, ס' 16), וכי "ברור לכל בר דעת, כי רק כאשר קיימת חברה יש צורך בשיק פרטי (שהרי קודם לכן החיובים הינם פרטיים ממילא)" (ס' 11 לסיכומי המשיבה).

סבורני כי המקרה הנדון נמנה על אותם מקרים ולו בשל המתכונת שהוגשו כתב ההתנגדות והסיכומים שטענותיהם אינם נתמכים כדבעי בראשית ראיה וההגנה ניתנת להם דווקא מתוך לימוד התביעה עצמה (להבדיל מההגנה) ועל כן אני מתירה רשות להתגונן תחת הפקדה של 40,000 ₪ בקופת בית המשפט עד ליום 1.12.20.

לטענת המשיבה, עסקינן בהתנגדות לבצוע שטר, למבקשת אין כל טענות הגנה מפני השטר, לא טענת פרעתי, לא טענת פרעתי חלקית קצובה, ולא נעשה כל ניסיון להיתמודד עם הטענות, לא בזמן הגשת ההיתנגדות ואף לא בשלב הבקשה לביטול פסק דין, במסגרתו המבקשת הייתה מיוצגת.

...

על רקע האמור, יש להידרש לטענות המבקשת ולברר האם אלה מגלות הגנה אפשרית בהנחה שהינן טענות אמת.

סיכומו של דבר, אני מורה על דחיית ההתנגדות.

בית משפט בהחלטתו הסביר, מדוע ההיתנגדות לבצוע שטר לא הוגשה במועדה וכי ניתן היה לדחות את הבקשה להארכת מועד לפי הדין.

כן נקבע כי חלק מטענות ההגנה נטענו באופן בלתי רציני בעליל, ללא פירוט ואסמכתא ובאופן סתמי, מה גם ששיחה מוקלטת שהושמעה למבקשת בדיון למעשה סותרת את טענת ההגנה.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש לתת רשות ערעור ולקבל הערעור באופן חלקי וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) כיוון שיש להחלטת הביניים השפעה ממשית על זכויות המבקשים, מצאתי לנכון לתת רשות ערעור על ההחלטה.

נקבע תנאי של הפקדה כיוון שבית משפט מצא כי בפועל ניתן היה לדחות את הבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות ואז ממילא בהעדר ארכה היתה נדחית ההתנגדות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור התקבל בחלקו.

האם שטר/שיק מהוה מעשה בית-דין בין הזוכה לחייב משעה שהחייב הוזמן להגיש היתנגדות לבצוע השטר ולא עשה כן; במלים אחרות, חייב בתיק לבצוע שטר שבחר לא להגיש היתנגדות לבצוע השטר בהוצל"פ והחוב בעניינינו סולק על ידי מימוש כספים מעוקלים, האם הוא רשאי להגיש תביעה אזרחית נגד הזוכה בגין אותה מסכת עובדות ועל אותו רקע; זו השאלה שנידון בה. רקע התובעת, חברה העוסקת בבצוע עבודות בניה ושיפוצים, הגישה נגד הנתבע תביעה כספית בסדר דין מהיר.

א. אין לאפשר למי שלא היתנגד לבצוע שטר לטעון את היתנגדותו במסגרת תביעה שהוא מגיש להחזר הכספים ששילם במסגרת הליכי גביה שהתנהלו נגדו כדין, בהוצאה לפועל.

כך נקבע גם בבר"ע (ת"א) 1243/01 בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח נ' גובס גיורא (12.7.01): " עוד אוסיף ואומר, כי גם אם מוגשת התביעה במסווה של עילת תביעה אחרת, אך במהותה מדובר למעשה בתביעה להשבת מה שנתבע בתביעה הראשונה, ואין במהותו של דבר בידי הנתבע אשר הפך לתובע, עילות תביעה אשר יוצאות מגדר מה שנתבע ממנו בתביעה הראשונה, או מגדר מה שצפוי היה להיות טענות הגנה כנגד עילת התביעה שהוגשה כנגדו בתביעה הראשונה, לא יאפשר בית המשפט נהולה של תביעה כזו, באשר חותרת היא תחת יסודות יציבות המשפט ואנטרס סופיות הדיון". אומנם, בקשת הבצוע בלישכת ההוצאה לפועל היא תביעה שטרית ובתביעה דנן, מועלות טענות לחבות הנתבע כלפי התובעת במסגרת עסקת היסוד בין הצדדים אשר במסגרתה, ניתן השטר לנתבע.

...

לטענת התובעת, הנתבע קיבל תשלום על חשבון העבודה באמצעות שיק ע"ס 44,460 ₪ אך בפועל, הנתבע ביצע את העבודות בצורה לקויה וחלקית ובקצב שאינו משביע רצון, דבר אשר גרם לתובעת הוצאות מיותרת בגין שכירת שירותי קבלנים אחרים עד שבסופו של דבר הופסקה עבודת התובעת בפרויקט שהיקפו הכספי גדול.

א. אין לאפשר למי שלא התנגד לביצוע שטר לטעון את התנגדותו במסגרת תביעה שהוא מגיש להחזר הכספים ששילם במסגרת הליכי גביה שהתנהלו נגדו כדין, בהוצאה לפועל.

לאור כל האמור, הנני מקבלת את בקשת הנתבע ומורה על דחייתה על הסף של תביעת התובעת ועל סגירת התיק.

כמו כן, הנני מחייבת את התובעת לשלם לנתבע הוצאות בסכום כולל בסך של 2,500 ₪, שישולמו תוך 30 יום מיום מתן החלטה זו אחרת, יישאו הפרשי ריבית והצמדה מהיום עד ליום התשלום בפועל.