התנגדות לביצוע שטר ערבות עקב חוסר ידיעה

אוחדו לדיון בפניי שתי התנגדויות לבצוע שטר בת"ט 9851-10-19 ובת"ט 17867-10-19.

לחילופין, ככל שלא ידעה או לא יכולה הייתה לדעת כאמור וככל שיהיה צורך לשפותה בגין בסכום כלשהוא כנגד ביטול הערבות, הסכום יוטל על רואי החשבון.

לדידה של המשיבה, קיימת היתייחסות פרטנית לחובות בגין שטרות ושיקים ולכן הערבות חלה על השיקים שהוצגו לפרעון.

אי לכך, משהוכח כי המבקש חתם על כתב הערבות, וכי גילה דעתו בכתב הערבות כי הוא ערב לחובו לרבות חובות בגין שטרות, איני רואה כל מניעה מהגשת הבקשה לבצוע השיקים כנגדו מכוח ערבותו להם, ועל כן גם הטענה בדבר העדר עילה שטרחת כנגד המבקש אינה מקימה לו הגנה כנגד התביעה.

...

יחד עם זאת, נוכח הסתירות שהתגלו ובהיעדר הפירוט הנדרש אני סבורה כי יש להתנות מתן הרשות להתגונן בהפקדה כספית.

אשר על כן אני מורה כי ההתנגדות תתקבל ותינתן למבקש רשות להתגונן כנגד התביעה בכפוף להפקדת סך של 96,000 ש"ח בתיק בית המשפט בתוך 30 ימים מהיום.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

לטענתו, שטר החוב הוא פריי הטעייה ומרמה, שכן מעולם לא נאמר לו כי הערבות ניתנה בגין חוב בסך 200,000 ₪ וכי לו היה יודע על כך לא היה חותם עליו.

ביום 16.05.18, ניתן ע"י כב' הרשם הבכיר פסק דין ע"ס 10,000 ₪ כנגד הנתבע, וזאת בהמשך לעדותו בבית המשפט במסגרת הליך ההיתנגדות, כי הסכים לערוב לסך זה. ביחס ליתרת סכום השטר (202,203 ₪), ניתנה לנתבע רשות להיתגונן והתיק הועבר לפסים של סדר דין רגיל.

כפיר לא ידע לומר האם שיחתם הושמעה באמצעות רמקול לערבים, אם לאו, והאם יניב הסביר להם את הדברים שמסר לו בשיחה.

הוכח כי לאחר החתימה על שטר הערבות, בוצעו עוד 3 עיסקאות בלבד בין התובעת לחברת הדר, בשווי כולל של כ – 9,000 ₪, וכי השיקים הדחויים שנמסרו סורבו, בטרם הופסקה כליל הפעילות העסקית של התובעת עם חברת הדר.

ר' גם ע"א 8163/05 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית ([פורסם בנבו], ניתן ביום 6.8.2007), שם נפסק, כי: "נטל ההוכחה לסתור חזקה זו הוא כבד יותר מן הנטל הרגיל במשפט אזרחי ונדרשות ראיות חזקות וברורות, עדות חד משמעית ופוזיטיבית והוכחות חותכות" בעניינינו, כאמור, הנתבע אינו חולק על כי חתם על שטר החוב נשוא התביעה אך טוען כי עשה זאת מבלי להבין על מה הוא חותם, לאחר שהתובעת פעלה כלפיו בחוסר תום לב והטעתה אותו.

...

אם כן, בסופו של דבר, נותרנו עם עדות בעל פה של הנתבע, כנגד מסמך בכתב שהוא שטר וכנגד שתי עדויות לסתור.

על מערכת היחסים ביניהם חולשים דיני החוזים ה"רגילים", המחילים על התובעת חובת גילוי "רגילה". לאור הראיות שהובאו לפניי, אני קובעת כי לא עלה בידי הנתבע להוכיח שהתובעת לא עמדה בחובה זו. משאלו הן מסקנותיי, הרי שמשמעות הדברים היא כי לא נפל כל פגם בחתימת השטר ומכאן שהיא כשרה, תקיפה ומחייבת.

סוף דבר: התביעה מתקבלת במלואה.

הנתבעים הגישו בקשת היתנגדות לבצוע השטר, אשר הועברה לבית משפט השלום כשלושה תיקים נפרדים.

הנתבעים 2 – 3 הם מי שערבו לקיום התחייבויות הנתבע בקשר עם הסכם השכירות (להלן: "הערבים").

כמו כן, איני מקבל גרסת הנתבע כי במשך אותה שנה מאז דצמבר 2018 ועד דצמבר 2019 פעל לתיקון הליקויים בעצמו או באמצעות אינסטלאטור מטעמו, שעה שלא ידע לפרט מהות התקלה, מהות התיקונים שביצע ולא הציג לכך כל אסמכתא.

...

סיכומו של דבר – שעה שאין מחלוקת כי דמי השכירות והתשלומים הנלווים לתקופה שבין החודשים ינואר 2020 – אפריל 2020 לא שולמו, ולאחר שהגעתי לכלל מסקנה כי לא היה מקום לשחרר את הנתבע מהסכם השכירות בטרם תמה תקופת השכירות השנייה, ובוודאי שלא קמה לו הזכות לעשות כן על דעת עצמו, הרי שעליו לשלם לתובעת את הסך של 18,800 ₪ בגין אותם חודשי שכירות; באשר לחוב הנטען בגין ארנונה, ועד בית, גז – הרי שהחוב בגין רכיבים אלו עד לחודש ינואר 2020, הוכחש מצד הנתבע, שאף הציג אסמכתא לתשלום חודש דצמבר 2019.

משכך, אני מחייב את הערבים בתשלום שנפסק, ביחד ולחוד עם הנתבע.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסך של 18,800 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך של 350 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך של 4,000 ₪.

בשטר מודפס בצדו השמאלי בסמוך לחתימת הערב: "אני ערב ערבות אואל לתשלום שטר זה ע"י עושה השטר. ערבותי זו תעמוד בתוקף עד לתום תקופת השכירות ו/ארו האופציה ו/או עד לפינוי המושכר ע"י השוכר המאוחר מביניהם". בשטר עצמו רשום שהתמורה התקבלה בתיקיו המשפטיים של המבקש, החתום על השטר ושהוא צד להסכם מתאריך 20/2/22 וכן בנוגע להתחייבויותיו לפי הסכם זה. לאחר החתימה על הסכם זה, נחתם בין הצדדים הסכם שכר טירחה נוסף בתאריך 23.5.2022 בקשר לטפול נפרד הקשור לכספי ונכסי ירושת אביו של המבקש ז"ל, וזאת לצורך תשלום שכר טירחה בגין איתור כספים ונכסים שזכאי להם המבקש מירושת אביו (להלן: "הסכם שכר הטירחה השני").

לטענת המבקש, ככל הנראה, המשיבה החתימה אותו במהלך חודש יוני 2022 על הסכם להבטחת שכירות דירה, והחתימה אותו בנוסף, במירמה תוך ניצול יחסי הקרבה ביניהם, ובחוסר תשומת לב של המבקש, על שטר החוב נשוא תיק זה. עוד לטענתו, חתימות המבקש על גב השטר מגלות שהחתימות אינן זהות, ונחתמו בשני עטים ובגדלים שונים.

. הנדבח השלישי הוא נגזרת של שווי של מליוני שקלים שהוא לא ידע עליהם ומצאתי לו אותם.

ב"כ המשיבה השיב לשאלה זו תשובה די מפתיעה שלפיה הערכתם היא שהעיקולים הם בשווי 15 מליון ₪: "לשאלת בית משפט מה עוקל ומה שווי העיקולים, אני מפנה לבקשה לעיקולים בטרם. שנית, אטען שאין לנו אינדיקאציה לגבי שווי העיקולים אני קובע שזה תפקידו של חברי לטעון, הוא לא הפריח את יסוד ההכבדה הוא לא שאל אותה על העיקולים. בגלל כל העיקולים האלה שהוצגו בבקשה לעיקולים שנעמדים לפחות לאיזור 15 מיליון ₪ ואפילו יותר". וראו גם בהמשך: "... שווי הנכסים החייב צריך להציג אותם, אנחנו לא יודעים מה שווי הנכסים" (שם, עמ' 26, שורות 5 ואילך).

בהתאם לפסיקה, מקום שהוגשה היתנגדות לבצוע שטר, על הבקשה לדון בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, ועל נשוא הצוו מוחלות מכלול ההגנות שמקנות לו התקנות, כדי להבטיח איזון ראוי בין האינטרסים של בעלי הדין ועל מנת שסעד חמור כזה הפוגע בזכות החוקתית של חופש היציאה מן הארץ לא יינתן כלאחר יד (השוו: רע"א 7815/09 אופיר יהונתן דוד נ' אקסלנס נשואה (3/11/09)).

...

בסיכומיה טענה המשיבה שיש לדחות את בקשת ההתנגדות, ואם וככל שתתקבל ההתנגדות מתבקש לאפשר את קבלתה בכפוף להפקדת ערובה על מלוא החוב בתיק.

המסקנה היא, שתוקפו והאוטנטיות של הסכם שכר הטרחה השני מכוחו הוגש שטר החוב לביצוע, כמו גם מערכת היחסים בין הצדדים לרבות טענות הקיזוז, צריכים להבחן בהליך מסודר.

התוצאה היא, שיש ליתן רשות להגן, שכן בשים לב למכלול הטענות שנשמעו בין הצדדים, נכון הוא שהמחלוקות בין הצדדים יוכרעו לאחר שיוכחו כדבעי ולאחר דיון לגופן.

ב"כ המשיבה השיב לשאלה זו תשובה די מפתיעה שלפיה הערכתם היא שהעיקולים הם בשווי 15 מליון ₪: "לשאלת בית משפט מה עוקל ומה שווי העיקולים, אני מפנה לבקשה לעיקולים בטרם. שנית, אטען שאין לנו אינדיקציה לגבי שווי העיקולים אני קובע שזה תפקידו של חברי לטעון, הוא לא הפריח את יסוד ההכבדה הוא לא שאל אותה על העיקולים. בגלל כל העיקולים האלה שהוצגו בבקשה לעיקולים שנעמדים לפחות לאזור 15 מיליון ₪ ואפילו יותר". וראו גם בהמשך: "... שווי הנכסים החייב צריך להציג אותם, אנחנו לא יודעים מה שווי הנכסים" (שם, עמ' 26, שורות 5 ואילך).

לאחר שננקטו כנגד הלווים העקריים כל ההליכים המבצעיים, הוגשה בקשה על ידי המשיב למיצוי הליכים בהתאם לסעיף 27(א)(2) לחוק הערבות, התשכ"ז-1967 על מנת לצרף את הערבים להליך ולתבוע אותם בגין ערבותם.

המבקש עוד טען כי המשיב מעולם לא פנה אליו בעיניין שטר החוב וכי לא ידע על ההליכים שננקטו כנגדו בתיק ההוצל"פ. מכל האמור, עותר המבקש לבית המשפט לקבלת ההיתנגדות לבצוע שטר ולעיכוב הליכי ההוצאה לפועל, ובפרט לביטול העיקול שהוטל על חשבונו בבנק.

עוד טען המשיב כי נעשו מספר ניסיונות לפנייה לועדה הבינמשרדית בבקשה לפריסת ההלוואה, אולם הלווים העקריים לא עמדו בתנאי הפריסה ובתשלומים ובעקבות זאת החלו לנקוט בהליך לבצוע שטר החוב כנגד הלווים העקריים בלבד במסגרת תיק זה. עוד טען המשיב כי לאחר שננקטו כלל ההליכים המבצעיים בתיק כנגד הלוווים העקריים, הוגשה בקשה למיצוי הליכים בהתאם לסעיף 27(א)(2) לחוק הערבות, התשכ"ז-1967, על מנת לתבוע את הערבים החתומים על הסכם ההלוואה ושטר החוב.

עוד טען המשיב כי טענת המבקש בדבר זיוף חתימתו מהוה ניסיון כושל וחסר תום לב אשר עיקר תכליתה הנה דחיית הקץ מהליכי ההוצאה לפועל ונטענה ללא ביסוס עובדתי ומשפטי וללא צירוף חוות דעת מומחה שיהא בה כדי להוכיח את טענתו בדבר זיוף חתימתו.

...

לעומתו, טען המשיב בתגובתו לבקשה כי דין הבקשות להידחות היות והמבקש אינו מתכחש לעצם ערבותו לחוב ואף מודה כי חתם על כתב הערבות להלוואת המשכנתא אשר נטלו הלווים העיקריים.

מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל.

אך על מנת שלא לחסום את דרכו של המבקש מלהשמיע התנגדותו נוכח טענותיו כי החתימה שעל גבי שטר החוב אינה חתימתו, שהינה טענת הגנה הראויה להתברר, אני מורה כי כל הליכי ההוצל"פ שננקטו בתיק יעוכבו והעיקולים שהוטלו על חשבונו בבנק ועל משכורתו יבוטלו וזאת בכפוף להפקדת סכום של מלוא סכום החוב בקופת בית משפט בתוך 30 יום.