התנגדות לביצוע שטר עקב הגבלת מושך בחוק שיקים ללא כיסוי

ואלה מספרי ההמחאות, סכומיהן וסיבות חילולן: מספר ההמחאה סכום ההמחאה מועד הפרעון סיבת אי פרעון ההמחאה 2530031 34,500 ₪ 09/05/16 נתקבלה הוראת ביטול 2530033 34,500 ₪ 22/05/16 אין כסוי מספיק + התקבלה הוראת ביטול 2530034 38,000 ₪ 03/06/16 אין כסוי מספיק + התקבלה הוראת ביטול 2530035 38,600 17/06/16 אין כסוי מספיק + התקבלה הוראת ביטול הנתבע הגיש היתנגדות לבצוע ההמחאות, זו הועברה תחילה לדיון בבית משפט השלום בתל – אביב ואחר כך לבית משפט השלום בבאר- שבע.

התובע נטל את ההמחאות שלא בתום לב, שכן במועד משיכת ההמחאות היה ידוע לתובע שהנתבע מוגבל לפי חוק שיקים ללא כסוי.

כמו כן, נציגת התובע, הגב' אהרון, טענה, כי ההמחאות נושא התביעה נימסרו לה כשהן סחירות ונקיות מכל הגבלה, ובתמורה להעמדת אשראי בחשבון הבנק של חברת יתיר, כמו גם זכוי החשבון בסכום הנקוב בהמחאות.

הפסיקה הוסיפה וקבעה, כי אין חובה להוכיח שניתן אשראי בגין שטר ספציפי כזה או אחר, או שנכרת הסכם אשראי שלפיו מתן אשראי היה קשור בהפקדת השיקים כבטוחה, על מנת לקבוע כי ניתן ערך בעד השטר (ע"א (מחוזי – ת"א) 21637-03-19 הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אלקטרוניקה רייבי (2002) בע"מ (22/10/19)).

...

גם דינה של טענה זו, על ענפיה השונים, להידחות.

סיכום ביניים כפי שניתן להיווכח, התובע עומד בכל התנאים של אחיזה כשורה ועל כן, אני קובע כי הוא אוחז כשורה בהמחאות.

סוף דבר משנדחו כל טענות הנתבע ומשהוכח, ברמה הנדרשת במשפט אזרחי, כי התובע הוא אוחז כשורה בהמחאות (ויודגש, התובע לא נדרש להוכיח זאת, אלא הנטל הוטל על הנתבע לסתור טענת אחיזה כשורה), אני דוחה את ההתנגדות של הנתבע.

היות שמחשבון הבנק נמשכו מספר לא מבוטל של המחאות, שלא היה להן כסוי מספיק, אזי בנק פאג"י הורה על הגבלת חשבון הבנק, בהתאם להוראות חוק שיקים ללא כסוי, תשמ"א-1981.

במהלך חקירתו הנגדית של הנתבע, בדיון בהתנגדות שלו לבקשת הבצוע של חב' י.ס נחמן יזמות בע"מ (ת"ט 43279-06-19), עומת הנתבע עם העובדה שמחשבון הבנק ניפרעו המחאות שנמסרו לחב' י.ס נחמן יזמות בע"מ. אף שכאמור לעיל, בעת הזו היו בידי הנתבע מלוא דפי הבנק, הרי שהוא התמם תחילה, וטען שאין רישום ולפיו ישנן המחאות ניפרעו (ראו עמ' 4 לפרוט' ש' 23 - 24), ומיד בסמוך לאחר מכן נולדה גרסה חדשה, ולפיה ייתכן שהיו אלה מר קוזלובסקי או מר גליק שעשו שימוש שלא כדין בחשבון הבנק שלו (ראו עמ' 4 לפרוט' ש' 23 - 34): "איפה רשום שנפרע ? רשום פה רשימת שיקים, לא רשום שהם ניפרעו. רשום שזה נפרע באזשהו מקום בוא נלך לבנק פאג"י נוציא תדפיס של כל העו"ש ונראה אם עברו שיק או לא ואם עבר למה עבר, אולי מר קוזלובסקי הכניס לשם כסף. מה אתה אומר על כזה עוקץ ? אני לא יודע מה היה שם בחשבון. זה א'. הסברתי שוב לכבוד השופט אני בחשבן הזה לא התעסקתי, החשבון הזה הוא 6,500 ₪ להחזיר הלוואות, יכול להיות זה שהנגב גנב שיקים ושיחק לי שחבושן יש פה עבירה כפולה ומכופלת, עכשיו אני מבין מה קרה פה, הוא רצה להפיל אותי, אז איך מפילים אדם, יש לנו ראיה, יש פה שיקים נגיד של 600,000 ₪ בוא נעביר לו, קוזלובסקי יעשה לו העברה של 50,000 ₪ ואחרי זה מה הוא יגיד לכבוד השופט הינה תראה היק עבר איך זה עבר ולזה לא עבר, סימן שזה גנב, אבל יכול להסתכל אם זה עבר למה זה עבר אולי מישהו עשה לשם העברה של הכסף כדי שהשיק יעבור ? בית הדין ביקש ממני את התדפיס ורואים בדיוק מי עשה הפקדה. זה מה שהוא הסביר בבית הדין שהייתה לו פשלה." בחקירתו הנגדית נידרש הנתבע להסביר, כיצד גירסתו ולפיה החשבון שימש אותו אך ורק לצורך הלוואה שנטל, וכי הפקדות שביצע כיסו אך ורק את התשלום החודשי בסך של 6,500 ₪ (ראו בעדותו הראשית בעמ' 30 לפרוט' ש' 6 - 18) מסתדרת עם העובדה שבוצעו לחשבון הפקדות בסכומים גדולים, על מנת לכסות את סכומי ההמחאות שנפרעו.

" עולה מן המתואר לעיל, שאין לנתבע הסבר כיצד "השומרוני הטוב", שלטענת הנתבע פעל במירמה בחשבונו, ביצע לחשבונו הפקדות בסכומים שמכסים גם את סכומי ההמחאות שנמשכו וגם את הסכום הדרוש לפרעון ההלוואה.

אם אכן מדובר בשגגה כטענת הנתבע, אזי יש לתהות מדוע לא עשה הנתבע דבר על מנת לסייע בידי משטרת ישראל ולהעמיד אותה על הטעות, בפרט שלטענתו היתעניין בגורל החקירה, וזאת שעה שטופס התלונה היה בידיו החל ממועד מסירת התלונה, ואף צורף הן במסגרת כתבי הטענות בהליכים שלפני, והן במסגרת העירעור שהגיש בגין ההגבלה שהוטלה על חשבונו, ומכאן שהטעות, ככל שאכן מדובר בטעות, הייתה גלויה לעיניו, ומצופה היה שיאיר את עיני משטרת ישראל בעיניין זה. תהייה נוספת עולה מעצם הגרסה, ולפיה פנקסי ההמחאות נגנבו מרכבו.

בעניינינו, הנתבע איננו מעלה כל טענה בעיניין רישום ההרשאה על גבי השטר, ואילו היה מעלה אותה הרי שבנסיבות שפורטו לעיל הייתי מוצא לדחות אותה, בשל חוסר תום הלב הגלום בה. היות שלקביעתי, הנתבע נתן לאחרים הראשה לעשות שימוש בלתי מוגבל בחשבון שפתח בבנק פאג"י, אזי אין לאפשר לו להיתגונן בטענה, כי הוא לא נתן ביטוי חצוני להרשאה זו, ובפרט על גבי ההמחאות שנמשכו מחשבון הבנק.

...

לחב' ג.ר.ו.י יזמות והשקעות בע"מ ישלם הנתבע סך כולל של 5,500 ₪.

לחב' סנטרל (ש.א) מימון ופיננסים בע"מ ישלם הנתבע סך כולל של 5,500 ₪.

אני מורה על שפעול הליכי ההוצאה לפועל, בכל התיקים שבהם נפתחו על-ידי התובעות הליכי ביצוע בגין ההמחאות נשוא בקשות ההתנגדות שהוגשו.

הנתבע טען כי לא זו בלבד שלא קיבל שיק חלופי מחברת טנוס, אלא שכל השיקים האחרים חוללו מסיבת אי כסוי מספיק.

כידוע, "ניכיון שיקים הנו עסקת מכר בה הממכר הוא שיק... משמעות הדבר היא, כי העוסק בניכיון שיקים רוכש שיק מאת בעליו. על פי רוב המכירה היא בתמורה לסכום הנקוב בשיק בנכוי סכום כלשהוא. הסכום שנוכה משקף את עלות הפרעון המוקדם של השיק ואת הסיכון של אי גבייתו מהמושך. משבוצע הניכיון, שוב אין בעל השיק יכול לחזור בו ולדרוש את תמורתו מזה ממנו רכש את השיק. מאידך, אם חולל השיק אין לקונה, הוא העוסק בניכיון שיקים, תביעה חוזית אלא עילה שטרית בלבד" (בג"ץ 5305/10 דוד אביגדור ניהול בע"מ נ' שר האוצר - הממונה על אגף שוק ההון, פסקה 6 לפסק הדין (5.12.2010)).

מאחר שהשטר הפך לשטר למוכ"ז, כל אדם שהיה חותם על השטר מתחת לחתימתו של הנתבע היה יכול לסחר את השטר למחזיקו.

שלישית, מטרת התוספת של המילים "למוטב בלבד" היא להגן על המושך, ואילו האנטרס של הנפרע היא כי יתאפשר לו להסב את השיק, ועל כן, "כל הרבותא בהגבלת העבירות היא ההגנה על המושך. ודאי כי הנפרע אינו יכול לבוא בטרוניות לאחר סיחור השיק, אך המושך רשאי גם להלין כנגד הבנק הגובה על כי הפר את הוראותיו" (ע"א 1560/90 ציטיאט נ' הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ, פ"ד מח(4) 498, 508 (1994); ההדגשה הוּספה.

גירסתו הראשונה, במסגרת תצהיר ההיתנגדות לבצוע שטר, הייתה כי הוא מסר את השיק לחברת טנוס בצרוף בקשה למסור שיק חלופי עם מועד פרעון מוקדם יותר.

...

על כן, גם בהנחה שתתקבל הטענה כי התובע עוסק בניכיון שיקים, אין בכך כדי לשנות מן המסקנה אליה הגעתי, ולמעשה, אפשר שאף יש בכך כדי לחזק אותה.

התוצאה התוצאה מן האמור לעיל היא שדין התביעה כנגד נתבע 2 להתקבל.

על כן, הנתבע ישלם לתובע את סכום השיק, בניכוי סך של 5,000 ש"ח אשר הנתבע שילם לתובע (כתנאי להסרת העיקולים).

למחרת הוחזרה ההמחאה בעילת "אין כסוי מספיק". ביום 3.11.2021 פנה המשיב אל לישכת ההוצאה לפועל בבקשה לבצוע שטר שעניינה ההמחאה האמורה (תיק הוצל"פ (אילת) 503520-11-21).

ביום 28.2.2022 הגיש המשיב היתנגדות לבצוע השטר, מהנימוק שבקשת המשיב היתיישנה והעניין הועבר אל בית המשפט קמא ובהתאם לבקשתו הורתה רשמת ההוצאה לפועל באילת על העברת התובענה אל בית משפט השלום בירושלים.

מסקנתו זו נומקה בטעמים הבאים: ראשית, דיני השיטריות יוצרים חציצה בין השטר ובין עסקת היסוד, כך שהשטר עומד בפני עצמו ומקים עילת תביעה חדשה; שנית, מדיני החוזים נובע כי המושך המחאה בלי שנכתב עליה מועד פרעון, רואים אותו כמי שהירשה לנפרע ולכל אוחז כשורה להשלים את מועד פרעון ההמחאה כרצונו; שלישית, על-פי דיני השיטריות, מאחר שההמחאה לא כללה מועד פרעון שנכתב בזמן אמת, הרי שבפועל ויתר המבקש על האפשרות להעלות טענת היתיישנות.

סעיף 19(ב) מגביל זאת לכך שהדבר ייעשה "תוך זמן סביר". כך בעוד שהזמן הסביר לעניין זה, הוא תלוי נסיבות ובכל מקרה, כאמור בסעיף זה, זו "שאלה שבעובדה" הטעונה הוכחה, בעוד שכאמור, נטל ההוכחה בדבר תוכנה של ההרשאה שניתנה למשיב, מוטל על שכמי המבקש (עושה השטר).

...

לאחר עיון בהחלטת בית המשפט קמא, בבקשת רשות הערעור ובתגובת המשיב, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה (בהתאם לתקנה 149 (2)(ב) בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן – התקנות)).

לחלופין טען המבקש, כי יש לדחות את התביעה מחמת שיהוי כבד.

בתגובתו טען המשיב כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור משני טעמים.

בהתאם לאמור, הערעור מתקבל במובן זה שהחלטת בית המשפט קמא מבוטלת ובהתאם לכך, אף חיוב המבקש בתשלום הוצאות המשיב מבוטל.

הנתבע הגיש ביום 2.6.2022 היתנגדות לבצוע השטר ובקשה להארכת מועד, שהועברו לבית משפט השלום בעפולה.

הסיבה לחילול השיק הייתה העידר כסוי מספיק בחשבון המושך, ומכאן שהבנק זיהה את חתימת הנתבע על השיק, ולא דחה אותו בנימוק של חתימה לא תקינה.

באשר לטענת הנתבע כי אינו מכיר את התובעת או את המוטב על פי השיק, בכך אין כדי לבטל את התחייבותו כמושך השיק, ככל שלא הוגבל השיק בסחירותו.

בהתאם לסעיף 20(ג) לפקודת השיטריות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"): "שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך, או קבל או מסב, חזקה שנימסר על ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח הפוכו של דבר." עיון בשיק מעלה כי על גביו שורטטו שני קווים (קרוס) והמוטב על פיו הינו נביל אג'ברי.

מן האמור לעיל, ניתן לקבוע כי אג'ברי קיבל לידיו בחזרה את השיק, לאחר חילולו מחמת אי כסוי מספיק בחשבון התובע, וסחר בו לאחר חילולו.

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, על נספחיהם, בכלל החומר המצוי בפניי בתיק, ושקלתי טענות הצדדים, נוכחתי כי דין התביעה להידחות.

אמנם לפי ס' 20(ג) לפקודה, כל אוחז החתום על שיק נהנה מחזקה כי השטר נמסר לידו מסירה כשרה, אולם הסיפא של סעיף 20(ג) כוללת את הדיבור: " כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר". שוכנעתי כאמור כי השיק הוסב לתובעת לאחר חילול, ומכאן שאין זו מסירה כשרה כלשון החוק.

לנוכח המפורט לעיל, דין התביעה להידחות.