התנגדות לביצוע שטר על סכום קצוב בשל טענת הגנה

דיון והכרעה סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע, כי היתנגדות לבצוע שטר על סכום קצוב המועברת לבית משפט, דינה כדין בקשת רשות להיתגונן בסדר דין מקוצר.

באשר לטענת הזיוף - בת"ט 66239-06-18 ג. ויליפוד אינטרנשיונאל בע"מ נ' מתוק איל (17.1.2019) קבע כב' השופט חסדיאל כך - "טענת הזיוף היא הגברת הראשונה של טענות ההגנה השטריות. היא מטלטלת את אבן הראשה של התביעה השטרית ומעבירה את נטל ההוכחה אל התובע. עם זאת, אין היא נבראת וכל כוחותיה לצדה אך בנשיפת פה, ועל האוחז בה לשכנע את בית המשפט כי הניח בפניו את כל המסד העובדתי הכרוך בה, וסיפק תשובות לכל השאלות המתעוררות ממנה אל מול נסיבות המקרה ומכלול חומר הראיות המונח באותה עת בפני בית המשפט". גם בעיניין טענת הזיוף לא פירטה המבקשת דבר בתצהירה ולא הביאה כל פרט שיכול היה להקים לה טענת הגנה, ולכן – גם דינה של טענה זו דחיה.

...

סיכום ההתנגדות נדחית.

התביעה מתקבלת במלואה.

אני מורה על החזרת התיק ללשכת ההוצאה לפועל לשם ביצוע פסק הדין.

בסיכומיו טען ב"כ המבקשת, בין היתר, שמדובר בצדדים קרובים לשטר ולכן עומדות למבקשת כל טענות ההגנה החוזיות ביחסים בין הצדדים לרבות טענות קזוז, כי חובותיו של המשיב שלובות בזכותו לקבלת תמורת השיקים ומשלא עמד בחובותיו, עמדה למבקשת הזכות לבטל את השיקים.

דיון והכרעה סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע, כי היתנגדות לבצוע שטר על סכום קצוב המועברת לבית משפט, דינה כדין בקשת רשות להיתגונן בסדר דין מקוצר.

...

בזהירות הראויה לשלב זה של ההליך, לא מצאתי לנכון להכנס לעומקה של התרשמותי מעדותו של המצהיר מטעם המבקשת ואך אציין, שאיני מקבלת את הטענה לפיה המשיב סירב להתייצב בבנק ולבצע את הנדרש על מנת להיות מופטר מחובותיו לבנק.

שהרי כל עוד המשיב לא קיבל פטור מהבנק כאמור, הוא ממשיך להיות חייב בחובות בעלת החשבון ואיני מוצאת כל סיבה מדוע יבחר לעשות כן. לאור כל האמור לעיל, סבורה אני שטענות ההגנה של המבקשת הן כה דחוקות, עד כי כמעט וניתן לומר שאין לה הגנה כלל.

לאחר שנחה דעתי שבמועד הצגת השיקים בחודשים מרץ-אפריל 2020 לפרעון לא עמדה למבקשת כל הגנה, שטרית או חוזית, לכאורה היה מקום ליתן פסק דין חלקי הדוחה את ההתנגדות בעניין שיקים אלה.

גרסת הנתבעים בדיון: "אין ספק שיש לקבל את ההיתנגדות שהוגשה הן מחמת ליקויים פרוצדוראליים והן מבחינת ליקויים מהותיים. הבקשה הוגשה בנגוד לסדרי הדין שלא פורטה העילה שבגינה הוגשה הבקשה, אם זה נסיבות מתן השיטריות, מועדם, כל הדברים שבעצם הכרחיים לפירוט בבקשה. למשל, צריך לפרט את העילות ואת הנסיבות המועדים של מתן השטר העובדות המשמשות לבקשה. דבר מזה לא צוין אפילו במכתב נילווה. הפסיקה הרווחת בעיניין זה היא מדגישה את החשיבות לפרק את העילות בגינן השיטריות שקשורות בטבורה לעסקה. לא נימסרו אזהרות לערבים בטרם הגשת השיטריות, לא נשלחה הודעת חילול, כך גם הסכום שבשטרות מולא ללא הרשאה, על פי השיטריות כן רשום שמוסכם למלא את הסכום אך לא בנסיבות הספציפיות של התיק שלנו שמולו בנגוד למה שמותר להם לאחר שהתובעת לא עמדה בהסכם ובפרט למתן אפשרות לרכישת רכב או ביצוע עסקת המשך. בהתאם להסכם, לנתבעים הייתה אפשרות בסוף תקופת ההיתקשרות להעמיד את הרכבים למכירה לנתבעים בסכום מסוים שנקבע מראש, סכום כולל של 200,000 ₪ הם שלחו הצעה שמדובר על סכום חדש של 217,000 ₪, כך גם רואים התכתבויות מאפריל, נספח 7 להתנגדות, שם הנתבעים פונים פעם אחר פעם ובמיוחד אביתר, שיתנו לו הצעה להמשיך לשכור את הרכבים, כל זה מקבל משנה תוקף מאחר וההתקשרות מלכתחילה הייתה היתקשרות לטווח ארוך. שעה שהתובעת גרמה בעמה לסיקול החוזה, הערבים מובטלים ולמעלה מכך, שגם צריך לקבל את ההיתנגדות מאחר והנתבעים העלו טענות הגנה טובות, וידוע שבשלב זה הם לא צריכים להוכיח הגנתם אלא להראות סכויי הגנה טובים." גרסת התובעת בדיון: "לעניין הטענות הפרוצדוראליות, שגגה נפלה אצל חברתי כאשר היא מתבלבלת בין שטר חוב לבין שיק, לא מדובר בשיק שחזר ולכן צריך לסמן שהוצג לפרעון, אין פה פרעון אלא שטר חוב. נימסר לנתבעים ההתכתבות העניפה מאוד עוד בטרם פתיחת תיק ההוצל"פ, צורפו מכתבים גם להתנגדות והגשתי מכתב נוסף היום ומהנתבעים בחרו שלא לפעול בהתאם להסכם בין הצדדים, הטפסים בהוצל"פ סומנו בדיוק לפי דרישת ההוצל"פ והראייה שראש ההוצל"פ אישר פתיחת התיק ומשלוח האזהרות ולכן לא ברור לי מה ההליך שחברתי מבקשת לבצע כאן, האם ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ?

סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע, כי היתנגדות לבצוע שטר על סכום קצוב המועברת לבית משפט, דינה כדין בקשת רשות להיתגונן בסדר דין מקוצר.

...

אני סבור כי טענת הגנתו של המבקש 2 בצירוף נסיבות ההליך המתוארות, מהווים הצדקה להארכת המועד.

בסיכומים, שהוגשו רק מטעם המבקש 2, טען המבקש 2 שהמבקשת 1 כלל לא זומנה לדיון ולכן נבצר ממנה להעלות את טענות ההגנה שלה, שמדובר בכישלון תמורה, שהסחורה הפגומה עודה מצויה במחסני המבקשת 1 ושנעשו שינויים בשטר על דרך של הוספת התאריך והסכום.

סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע, כי היתנגדות לבצוע שטר על סכום קצוב המועברת לבית משפט, דינה כדין בקשת רשות להיתגונן בסדר דין מקוצר.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהתנגדות ובסיכומי הצדדים, נחה דעתי שיש מקום ליתן למבקשים רשות להתגונן בכפוף להפקדת מלוא סכום השטר בקופת בית המשפט.

במקרה דנן, המבקש 2 הצהיר שהוא מנכ"ל המבקשת 1, כך שאיני יכולה לקבל את הטענה שהמבקשת 1 לא ידעה על הזימון לדיון שנמסר למבקש 2 ולכן אני דוחה את טענות המבקשים בעניין זה. באשר לטענות בדבר תחולת סעיפים שונים בחוק הערבות - המבקשים נתבעים יחד ולחוד ולכן אין מקום לטענותיהם בעניין תחולת סעיף 8 לחוק הערבות.

מנגד, מסתמכת המשיבה על ההסכם בין הצדדים, לפיו מתחייב המבקש להודיע בכתב תוך 14 יום על כל פגם או אי התאמה במוצר (סעיף 9), וכן מתחייב שלא לקזז כל סכום בגין חוב תערובת בשל טענות על ניזקי התערובת, איכותה או כיו"ב (סעיף 14).

הרקע הנורמאטיבי סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע, כי היתנגדות לבצוע שטר על סכום קצוב המועברת לבית משפט, דינה כדין בקשת רשות להיתגונן בסדר דין מקוצר.

דיון והכרעה טענת ההגנה שבפי המבקש לצורך היתנגדות לבצוע שטר היא למעשה כישלון תמורה חלקי לא קצוב, שהרי המבקש לא טרח לפרט את סכומי הזיכויים, ולמעשה כלל לא ציין סכומים בבקשתו או בעדותו.

...

אשר על כן ולאור האמור לעיל, החלטתי לתת רשות להתגונן ולהתנותה בהפקדת ערובה בסך 39,000 ₪ בהתאם להוראות תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984.