התנגדות לביצוע שטר טענות הגנה חוזיות

מונחות לפניי 2 התנגדויות לבצוע שטר, שעניינן פרשה אחת בין אותם צדדים.

נתתי דעתי לכך שנציג המבקשת טען כי "השיקים לא יצאו על הזמנות מיוחדות אלא על כל העיסקאות" (עמ' 1, ש' 27) אולם מעבר לכך שיש בדבר להעיד על כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב שאינו מהוה כאן טענת הגנה בעילה שטרית (אלא אם מדובר בצדדים קרובים במסגרת טענת הגנה חוזית של קזוז והסכום יכול להיות לא קצוב עת מדובר באותה עסקה, דבר שגם כאן מעלה קושי לו היו שני הצדדים, צדדים לאותו החוזה) – הרי ששיקים אמורים להנתן לאחר ביצוע ההזמנה, מה שלא עולה במקרה דנן שניתנו לכאורה לפני ביצוע ההזמנה ולכן הם מיוחסים לכל העיסקאות קודם לכן.

...

על כן, ולנוכח האמור, ההתנגדות נדחית.

אני מורה על שפעול הליכי הוצאה לפועל.

המבקשת תישא בהוצאות הבקשות בסך של 1500ש"ח. המזכירות תצרף החלטתי זו בשני התיקים (ת"ט 18837-03-20 ות"ט 12413-03-20 ) ותוודא סגירתם.

בסיכומיו טען ב"כ המבקשת, בין היתר, שמדובר בצדדים קרובים לשטר ולכן עומדות למבקשת כל טענות ההגנה החוזיות ביחסים בין הצדדים לרבות טענות קזוז, כי חובותיו של המשיב שלובות בזכותו לקבלת תמורת השיקים ומשלא עמד בחובותיו, עמדה למבקשת הזכות לבטל את השיקים.

דיון והכרעה סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע, כי היתנגדות לבצוע שטר על סכום קצוב המועברת לבית משפט, דינה כדין בקשת רשות להיתגונן בסדר דין מקוצר.

לאחר שנחה דעתי שבמועד הצגת השיקים בחודשים מרץ-אפריל 2020 לפירעון לא עמדה למבקשת כל הגנה, שטרית או חוזית, לכאורה היה מקום ליתן פסק דין חלקי הדוחה את ההיתנגדות בעיניין שיקים אלה.

...

בזהירות הראויה לשלב זה של ההליך, לא מצאתי לנכון להכנס לעומקה של התרשמותי מעדותו של המצהיר מטעם המבקשת ואך אציין, שאיני מקבלת את הטענה לפיה המשיב סירב להתייצב בבנק ולבצע את הנדרש על מנת להיות מופטר מחובותיו לבנק.

שהרי כל עוד המשיב לא קיבל פטור מהבנק כאמור, הוא ממשיך להיות חייב בחובות בעלת החשבון ואיני מוצאת כל סיבה מדוע יבחר לעשות כן. לאור כל האמור לעיל, סבורה אני שטענות ההגנה של המבקשת הן כה דחוקות, עד כי כמעט וניתן לומר שאין לה הגנה כלל.

לאחר שנחה דעתי שבמועד הצגת השיקים בחודשים מרץ-אפריל 2020 לפרעון לא עמדה למבקשת כל הגנה, שטרית או חוזית, לכאורה היה מקום ליתן פסק דין חלקי הדוחה את ההתנגדות בעניין שיקים אלה.

בפניי היתנגדות לבצוע שטר חוב על סך של 109,109 ₪ שהוגש על ידי המשיבה נגד המבקשים.

טוענים, אפוא, המבקשים, כי בהיעדר היתייחסות מצד המשיבה לטענות ההגנה גופן, יש לקבל את ההיתנגדות.

כידוע, האפשרות של צד קרוב לשטר להעלות טענות הגנה חוזיות, כמו זכות קזוז או כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, לא הוכרה בעבר.

...

לאור מגמה זו בפסיקה, המקובלת עליי בכל הכבוד, יש לקבוע גם כאן, כי טענת המבקשים בדבר קיומה של סחורה פגומה וסחורה פגת-תקף ששוויין לא קוזז מסכום החוב הנטען, יפה כטענת הגנה גם בתביעה שטרית, בהיות הצדדים צדדים קרובים לשטר, ולאור הקביעה כי "בין צדדים קרובים דינו של שטר כדין חוזה" (עניין צמח נ' שלשבסקי לעיל); וכן בהיותה טענת קיזוז, אשר לגביה נפסק במפורש כי ניתן להעלותה גם בתביעה שטרית בין צדדים קרובים (עניין Norland הנ"ל).

אכן, טענות המבקשים נטענו באופן כללי וללא אסמכתאות תומכות, אולם בשלב זה אני סבורה כי יש לקחת בחשבון את הטענה, כי המסמכים והנתונים הרלוונטים נמצאים בידי מפרק החברה ולא בידי המבקשים; לכך יש להוסיף, כאמור, כי המשיבה לא התייחסה לטענות ההגנה לגופן בתשובתן.

לפיכך, וכיוון שאני מוצאת כי יש בהחלטה זו כדי לקדם את בירור התובענה בדרך יעילה וכדי להביא לחיסכון בהוצאות הצדדים ובזמן שיפוטי, אני קובעת כי יש מקום ליתן למבקשים את הרשות להתגונן מפני התובענה, וזאת מכח סמכותי לפי תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984.

ביום 25.08.2020, כעבור 12 שנה בקירוב, הגיש הנתבע היתנגדות לבצוע שטר בצרוף בקשה להארכת מועד להגשה וטען כי עד ליום 18.08.2020 כלל לא ידע על בקשת התובע למימוש השטר ובהתאמה אף הכחיש את תוקפה של מסירת האזהרה שבוצעה כאמור לעיל.

ראשית, אציין כי מצאתי לנכון להתייחס לטענות ההגנה שהעלה הנתבע במסגרת בקשת ההיתנגדות בלבד, שכן אלה בלבד תוחמות את גדר המחלוקת וזאת בשים לב כי במסגרת כתב הסיכומים הועלו טענות נוספות שלא בא זיכרן קודם והן מהוות הרחבת חזית אסורה.

אכן, במסגרת תביעה שטרית בין צדדים קרובים לעיסקת היסוד בגינה ניתן השיק רשאים הצדדים להעלות טענות הגנה חוזיות ביחס לעיסקת היסוד (דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פ"ד נה(4) [1998]).

...

משכך הם פני הדברים, מתגלה גרסת הנתבע במערומיה והיא מחוררת ככברה – כך למשל טענותיו כי לא ידע על קיומו של תיק ההוצאה לפועל במהלך השנים שקדמו להגשת הבקשה כי לא הבין משמעות מסירת השיק לידי התובע ואף הטענה המופיעה בסע' 7 לכתב ההתנגדות כי הומצא לתובע כתב ההתחייבות– כל אלה קרסו כמגדל קלפים וכפועל יוצא מכך אני קובעת כי הנתבע לא עמד בנטל הראיה המוטל על כתפיו.

בשים לב לכל האמור לעיל ולנטל הראיה, טענות הנתבע ביחס להמנעות התובע מהצגת מסמכים (סע' 4-5 לבקשה) –דינה להדחות.

אחרית דבר לאור דחיית מלוא טענות ההגנה של הנתבע כאמור, אני מחליטה לקבל את התביעה במלואה.

הנתבע הגיש היתנגדות לבצוע השיטריות, העניין הועבר לבית המשפט, וביום 28.6.2021 הודיעו הצדדים על הסכמתם כי תנתן רשות להיתגונן.

ואם טרם שוכנע הקורא בדבר התאמתן של טענות הנתבע להתברר בגדרי הליך שלפניי, הרי שאותה מגמה הרואה את השטר כחוזה מאפשרת "לחשוב על טענות חוזיות נוספות, בהן ניתן יהיה לעשות שימוש במקרים בהם אין עומדת לנתבע טענת הגנה שטרית כלשהיא. כך, למשל, הפחתת סכום השטר תתכן גם מכוח סעיף 28 לחוק המכר, המאפשר ניכוי ממחיר הממכר בגין אי התאמה בממכר" (רות פלאטו-שנער, "לקראת מודל רציונלי של הגנות בדיני שטרות" המשפט, ספר עדי אזר כרך יב, 251, 264 (תשס"ז)).

...

ולסיכום חלק זה, מתוך מדיניות משפטית המונעת ריבוי הליכים שונים העוסקים במסכת עובדתית אחת; מעניקה יתרון לעקרון תום הלב, הצדק וההוגנות; ושאינה ממלאת אחר ציפייתו של מפר חוזה, להגנה על האינטרסים שלו, דרך צמצום טענות ההגנה של הנתבע (עוד על הטיעונים התומכים בביטול ההלכה לפיה טענת כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב, אינה טובה כלפי עילה שטרית, ראו בהרחבה: שלום לרנר, דיני שטרות 291-301, 2 (2007)), הרי טענותיו של הנתבע מתאימות להתברר בהליך שלפניי, בין אם אראה בהן טענות המבססות כישלון תמורה חלקי קצוב, בין אם מתוך המגמה לייצר האחדה בין דיני החוזים לדיני השטרות ביחסי צדדים קרובים לחוזה, ובין אם מכוח חוק המכר התשכ"ח – 1968 (להלן – חוק המכר).

התביעה אם כן מתקבלת באופן בו ישלם הנתבע לתובעת סך של 36,817 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פתיחת תיק ההוצאה לפועל ועד למועד התשלום בפועל.