הנתבעת הגישה היתנגדות לבצוע שטר, ובכך עוסק הליך זה.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, איני יכול לקבל את ההיתנגדות ואלה נימוקי:
תמצית המחלוקת
שני הצדדים קושרים בדבריהם בין ההמחאה לבין הסכם שנערך בין התובע לבין מר יוחנן פוטש (להלן "פוטש") וגב' דבורה פוטש.
זאת, בדמות שיקים של מנהל הנתבעת, מר עמרם שיינברגר (להלן "עמרם") שהיה באותה עת שותפו העיסקי של התובע בחברה בשם כליצ'ן. לאחר חתימת ההסכם, מסר עמרם כערובה המחאה של הנתבעת – היא ההמחאה מושא הליך זה, ומשפוטש לא שילם דבר לפי ההסכם עמו הפקיד התובע את ההמחאה, אך זו לא כובדה.
לבסוף, הרישום באותו מיסמך אודות טענות פוטש במסגרת הסיכסוך עם התובע אינו עוסק בהכרח בהלוואה חוץ בנקאית: בהתאמה לטענות התובע אודות שתוף פעולה עסקי עם פוטש, נדונים בו נושאים כמשכורות, עבודה של פוטש על עיסקאות, הוצאות, עיסקאות בכרטיסי אשראי ואף טענה של פוטש כי התובע "לא שילם את החובות החל מתאריך מסוים" ולכן "לא מגיעים לו רוחים מתאריך זה ואילך". כל אלה אינם מתיישבים עם יחסים של לווה-מלווה "בשוק האפור". בנוסף, הגם שברשימת הטענות מופיע המינוח "חובות", לא מובהר מקורם ואין טענה מפורשת שהמקור הוא בהלוואות בשוק האפור.
...
ההתנגדות נדחית, ועיכוב ביצועם של הליכי ההוצאה לפועל מבוטל.
במכלול השיקולים, אני קובע כי הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסך 6,000 ₪ ובשכר טרחת עורך דינו כולל מע"מ בסך של 18,000 ₪.