התנגדות לביצוע שטר חוב בגין טענות הגנה בעסקת היסוד

המשיבה הגישה לבצוע בלישכת ההוצל"פ נגד המבקשים שני שטרי חוב בסך 350,000 ₪, כל אחד (סך הכל: 700,000 ₪).

הדיון בהתנגדות לבצוע שטרות נקבע ליום 31/12/18 ובית משפט קמא דחה בקשה לדחיית דיון בהחלטה מיום 20/12/18 בציינו, ובצדק, כי ניהול מו"מ אינו טעם לדחיית דיון.

בדיון שהתקיים ביום 31/12/18 ויתר ב"כ המשיבה על חקירת המבקש בטענה ולפיה התצהיר עצמו מהוה "הגנת בדים". טען כי טענות המבקשים סתמיות, סעיף 20 להסכם מדבר בעד עצמו ולכן לא ניתן לטעון כי השיטריות הוגשו לבצוע בנגוד להסכם.

נקבע, כי מדובר בצדדים קרובים לשטר ולכן עומדת למבקשים טענת הגנה על פי עסקת היסוד - ההסכם.

...

אני יוצאת מנקודת מוצא כי ההחלטה להתנות רשות להגן בהפקדה לכשעצמה הינה במתחם הסבירות שאינו מצדיק התערבות ערכאת ערעור, אך אין מנוס מהקביעה ולפיה לא נבחנה כלל האפשרות המעשית של המבקשים לעמוד בתנאי ועל פי הפסיקה אין לקבוע ערובות שאין בכוחו של נתבע לעמוד בהן.

במקרה דנן, משלא נערכה כאמור בדיקה בדבר יכולתם או היעדר יכולתם של המבקשים לעמוד בתנאי שנקבע, אין מנוס מקבלת הערעור באופן שבו התנאי שנקבע יבוטל.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל, כך שהתנאי שנקבע בהחלטה מיום 27/1/19 - יבוטל.

וזו לשונו של כתב הערבות: "אנו החתומים מטה ערבים בזה ביחד ולחוד, ערבות אישית מתמדת לחברת בנימין ק.מ. ושות' תעשיות בע"מ לתשלום כל סכומי כסף המגיעים ושיגיעו לחברת בנימין ק.מ. ושות' תעשיות בע"מ מאת אסטרלטק בע"מ ... הנני מתחייב לשלם לכם מלוא החוב, לרבות ריבית מסחרית והוצאות, באם לא ישולם לכם החוב הנ"ל לאחר דרישה ראשונה שלכם או בזמן קבוע מראש. הערבות היא מתמדת ומתחדשת ומוסכם במפורש כי ניפטר מערבות זו אך ורק על פי אישור בכתב החתום על-ידי בנימין ק.מ. ושות' תעשיות בע"מ הערבות היא גם עבור שיקים חוזרים! ..." לטענת יהודה, כל פעם שנזקקה החברה למימון עסקה, היתקשר אליו צויבל, ביקש העברה בנקאית בסכום הנידרש והעביר לו הזמנה של חומר גלם או מוצר.

ביום 26.7.2020 הגישה החברה היתנגדות לבצוע השטר.

ג - טענות הצדדים ג.1 - טענות הנתבעות ההיתדיינות היא בין צדדים קרובים לשטר, ולפיכך חשוף הנפרע (הזוכה) לכל טענת הגנה שעומדת למושך עקב עסקת היסוד ולא עומדת לזכותו הטענה של "זוכה כשורה". בעניינינו, היו הצדדים שותפים לעיסקאות הייבוא ולפיכך על התובעת לשאת בחלקה להפסד.

אכן "נתבע הטוען לכשלון תמורה מודה, כי לכתחילה נעשה או נמשך השטר על ידו כנגד התחייבות נגדית של הנפרע, ואולם הלה, לטענתו, לא קיים את חלקו בהסכם. על פי דיני החוזים, אם הפר התובע את החוזה, פטור הנתבע מלקיים את התחייבותו או שהוא רשאי לדחות את מועד ביצועה. הנתבע כנפגע זכאי לבטל את החוזה, והביטול פוטר אותו מהחובה לקיים את התחייבותו. הנתבע זכאי גם לדחות את ביצוע חיובו, בלא להודיע על ביטול החוזה, אם חיובו שלוב או מותנה בקיום חיובו של הצד שכנגד. לאור עמדתנו, כי כל טענה ראויה בדיני החוזים מועילה נגד צד שטרי קרוב, דינה של טענת הגנה זו להיתקבל." (ש' לרנר, שם, עמ' 291).

...

בהחלטתו מיום 14.10.2020 קבע בית המשפט (כב' השופטת נ' מימון שעשוע) כי "לאחר בחינת טענות הצדדים ועיון בכתב הערבות שבו הסכימו הצדדים על חיפה כמקום שיפוט להתדיינות בנושא הערבות (ואף הוסיפו את שם העיר לכתב הערבות בכתב יד), והיות שהוצג בפני כי הערב – המשיב 1, הוא בעל המניות היחיד בחברה – המשיבה 2, ועל כן איני רואה משמעות אופרטיבית לדיון בחברה עצמה אלא עיקר ההתדיינות תעסוק בחבותו של הערב למבקשת, כפי שנטען בבקשה. לפיכך, מצאתי כי יש מקום לקיים את רצון הצדדים בעת חתימת הערבות ולהיעתר לבקשה, ואני מורה על העברת התיק לבית משפט השלום בחיפה". ביום 27.5.2021 נדונה ההתנגדות בפני כב' הרשם הבכיר ב' בן סימון.

משכך, אני דוחה את הטענה כי דין התביעה להידחות בשל כישלון תמורה.

ד.6 - חוסר תום לב אף איני מקבלת את טענת הנתבעים כי התביעה נגועה בחוסר תום לב. כפי שנקבע לא אחת, עמידה על זכות שניתנת לצד בדין אינה מהווה כשלעצמה חוסר תום לב. לעניין זה ראו דברי בית המשפט בע"א 1351/06 עו"ד מועין דאוד ח'ורי נ' חברת ארמון ההגמון (קסר אלמוטראן) בע"מ (17.9.2007), פסקה כ' לפסק דינו של כב' השופט א' רובינשטיין: "אמנם נפסק בעבר, כי העמידה על זכות מפורשת ועשיית שימוש בה, אינן מהוות כשלעצמן חוסר תום-לב (ראו ע"א 158/80 שלום נ' מוטה, פ"ד לו(4), 793, 812 (הנשיא שמגר); ע"א 524/83 קן-תור נ' אלון, פ"ד מ(2) 533, 553 (השופט ד' לוין); ע"א 18/89 חשל נ' פרידמן, פ"ד מו(5) 257, 268 (הנשיא שמגר); ע"א 467/04 יתח נ' מפעל הפיס (השופטת ארבל)). עם זאת, ישנה משמעות לאופן בו צד לחוזה עומד על אותה הזכות, ולאופן בו היא מפורשת על-ידיו." יחד עם זאת נקבע כי (שם, פסקה כ"ג): "'אבן-הבוחן להכרעה בשאלה אם צד המפעיל את זכותו החוזית פועל בחוסר תום-לב, היא אם אותו צד נהג בדרך של התחכמות, תחבולה והכשלת הצד שכנגד' (שלו, בע' 110, וראו האסמכתאות שם)". בענייננו, לא מצאתי כי התנהלות התובעת למיצוי זכויותיה לוקה בחוסר תום לב. התובעת הסכימה לדחיית פירעון השטר בשלושה חודשים (מינואר לאפריל 2020).

ה - סופו של דבר סופו של דבר כי התביעה מתקבלת.

תיק זה החל את דרכו בלישכת ההוצאה לפועל בקריות ביום 18.09.2022 כבקשה לבצוע שטר ע"ס 461,552.45 ₪ כאשר סכום החוב בעת פתיחת התיק שמספרו 521714-09-22 עמד על 496,666.26 ₪ (להלן: "תיק ההוצל"פ").

המבקשת עוד טענה כי החובה להוכיח שניתנה תמורה בגין השיקים מוטלת על המשיב, אולם לבקשת הבצוע לא צורפה ראייה כלשהיא המעידה על מתן תמורה זו. מכל האמור, עותרת המבקשת לבית המשפט לקבלת ההיתנגדות לבצוע שטר, לקבלת הבקשה להארכת מועד הגשת ההיתנגדות וכן לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל, תוך חיוב המשיב בהוצאות ושכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

לחילופין, טען המשיב כי אם טענת כשלון התמורה תיתקבל, אזי טענה זו הנה טענת הגנה טובה רק בין צדדים קרובים לעיסקת היסוד, דהיינו המבקשת וצד ג'.

אך על מנת שלא לחסום את דרכה של המבקשת מלהשמיע היתנגדותה נוכח טענותיה כי המשיב אינו אוחז בשיקים כשורה אשר לא ניתנה תמורה בגינם וכי איננה חייבת כספים למשיב, שהנם טענות הגנה הראויות להתברר, אני מורה כי כל הליכי ההוצל"פ שננקטו בתיק יעוכבו בכפוף להפקדת סכום של 7,000 ₪ בקופת בית משפט בתוך 30 יום.

...

עוד טען המשיב כי המבקשת לא הצביעה על טעמים מיוחדים להארכת המועד להגשת ההתנגדות שעה שהאזהרה נמסרה לה כדין, לפיכך דין הבקשה להארכת המועד להידחות על הסף.

מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל.

אך על מנת שלא לחסום את דרכה של המבקשת מלהשמיע התנגדותה נוכח טענותיה כי המשיב אינו אוחז בשיקים כשורה אשר לא ניתנה תמורה בגינם וכי איננה חייבת כספים למשיב, שהינם טענות הגנה הראויות להתברר, אני מורה כי כל הליכי ההוצל"פ שננקטו בתיק יעוכבו בכפוף להפקדת סכום של 7,000 ₪ בקופת בית משפט בתוך 30 יום.

שיק אחד חולל במתן הוראת ביטול, והשיק השני – עקב "חשבון מוגבל". מושכל יסוד של דיני הפרוצידורה האזרחית כי בשלב זה של הדיון בהתנגדות לבצוע שטר עול ההוכחה המוטל על המבקשים הנו מצומצם יחסית.

האחת כי "המדובר בניסיון גבייה חסר בסיס של חוב שכבר נפרע לידי המשיבה במלואו ואף ביתר מכך, וכיום כשלעצמו לא קיים כנגד המבקשת כל חוב בגין שיקים אלו, לגופו של עניין", והשנייה כי "השיקים ניתנו כבטוחה להלוואה שהייתה אמורה להנתן למבקשת מהמשיבה", וזאת במסגרת עסקת אשראי של ניכיון שיקים כאשר "להבטחת השבת ההלוואה ותשלומה מסרתי מראש את השיקים למשיבה, שהועברו למבקשת מהחייבת 2 – חברת ניר החורש בע"מ, לשם בדיקתם כבטוחה, בטרם תינתן הלוואה", אלא ש"בפועל לא ניתנה ההלוואה ולא שולם למבקשת דבר תמורת השיקים".

ודוקו – בתצהיר אף מלינים המבקשים על כך שהמשיבה היא זו ש"מסתתרת אחרי נסוחם מעורפלים וכלליים", וכי היא "לא טירחה לפרט מתי נוצר החוב, הפעולות שננקטו, מה גובה החוב העדכני, מה רקע הדברים, וכיצד פעלה המשיבה בעקבות כך". בכך פוסלים המבקשים במומם שהרי טרם נס ליחה של ההלכה לפיה בתביעה בעילה שטרית אין העובדות הנוגעות לעיסקת היסוד נמנות על העובדות המעמידות עילה לתשלום השטר, ולפיכך אין הן צריכות טיעון בתביעה על־פי השטר [ראו ע"א 164-62 טוביה שפירא נ' מרים רבינוביץ , פ"ד יז 341 (1963)], ואדרבא – דוקא כאשר טענת הגנה נטענת באופן מכוסה, דהיינו מבלי לפרוש כדבעי את המסכת העובדתית המלאה שעל מצעה צמחה, לעתים מתוך ציפייה כי עצם אי הפרוט ייטע בלב בית המשפט ספקות ביחס למידת חוסנה של התביעה - על קרקע זיבורית שכזו לא תיצמח רשות להיתגונן.

...

המבקש בחר שלא לקיים את החלטתי ושלא להמציא דבר.

משכך חסד אני עושה עם המבקש מס' 2 כשאני מורה כי יוארך לו המועד להגשת ההתנגדות ותינתן לו רשות להתגונן כפוף להפקדת סך של 50,000 ₪ בקופת בית המשפט עד ליום 30.7.23.

כן אני מורה על שפעול הליכי ההוצאה לפועל כנגד המבקשת מס' 1.

הנתבעת הגישה היתנגדות לבצוע שטר במסגרתה טענה כי אינה חבה כל סכום לתובעת, בין היתר מהטעם כי התובעת קיבלה את השיק ושיקים נוספים על חשבון עבודה שהייתה אמורה לבצע, אך היתנערה מהתחייבותה ונטשה את אתר העבודה ללא ביצוע העבודה וגרמה נזקים באתר העבודה.

לאחר שהנתבעת אישרה את החשבונות החלקיים לחודשים 03-04/2017 מסרה התובעת לנתבעת ביום 24.04.2017 חשבונית מס מס' 200 על סך של 53,920.39 ₪ וזאת בגין שני החשבונות החלקיים בסכום מיצטבר של 46,085.80 ₪ וסך של 7,834.58 ₪ המגלם את חיוב המע"מ. לטענת מר נוג'ידאת, ביום 24.04.2017 העבירה הנתבעת לידי התובעת שלושה שיקים: שיק על סך של 15,603.22 ₪ בגין החשבון החלקי של חודש 03/2017, שיק על סך של 30,000 ₪ נשוא התביעה בגין החשבון החלקי של חודש 04/2017 ושיק על סך של 7,599.54 ש"ח בגין מע"מ. מר נוג'ידאת הוסיף וטען כי ביום 11.06.2017 ולאחר דין ודברים הגיעו באי כוח הצדדים למסקנה לפיה אם הנתבעת תשלם את יתרת החוב בגין חשבונות חלקיים לחודשים 02-05/2017 בסכום של 82,244.20 ₪ לפני מע"מ, התובעת תמשיך בבצוע העבודות, בנוסף הודיעה התובעת כי היא חוזרת בה מההתחייבות אשר נחתמה לפיה התובעת תישא בעלויות רכישת המשאבות.

כידוע, נטל השיכנוע להוכיח טענת "כשלון תמורה" בעסקת היסוד, מוטל על הנתבעת.

לאור האמור לעיל, מאחר ועלה בידי הנתבעת להוכיח כי השיק ניתן על חשבון עבודות חודש 04/2017 ומאחר ועלה בידה להוכיח ברמה הנדרשת כי התובעת לא ביצעה עבודות בחודש זה, אני קובעת כי הנתבעת הרימה את הנטל להוכיח את טענת "כשלון תמורה" ואת טענת הגנתה בתביעה השטרית, ועל כן אני קובעת כי דין התביעה להדחות.

...

לאחר שהנתבעת אישרה את החשבונות החלקיים לחודשים 03-04/2017 מסרה התובעת לנתבעת ביום 24.04.2017 חשבונית מס מס' 200 על סך של 53,920.39 ₪ וזאת בגין שני החשבונות החלקיים בסכום מצטבר של 46,085.80 ₪ וסך של 7,834.58 ₪ המגלם את חיוב המע"מ. לטענת מר נוג'ידאת, ביום 24.04.2017 העבירה הנתבעת לידי התובעת שלושה שיקים: שיק על סך של 15,603.22 ₪ בגין החשבון החלקי של חודש 03/2017, שיק על סך של 30,000 ₪ נשוא התביעה בגין החשבון החלקי של חודש 04/2017 ושיק על סך של 7,599.54 ש"ח בגין מע"מ. מר נוג'ידאת הוסיף וטען כי ביום 11.06.2017 ולאחר דין ודברים הגיעו באי כוח הצדדים למסקנה לפיה אם הנתבעת תשלם את יתרת החוב בגין חשבונות חלקיים לחודשים 02-05/2017 בסכום של 82,244.20 ₪ לפני מע"מ, התובעת תמשיך בביצוע העבודות, בנוסף הודיעה התובעת כי היא חוזרת בה מההתחייבות אשר נחתמה לפיה התובעת תישא בעלויות רכישת המשאבות.

סוף דבר: התביעה נדחית.

התובעת תשלם את הסכום האמור בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

משכך, אני מורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל ועל השבת הכספים המעוכבים בתיק זה לידי הנתבעת באמצעות בא כוחה.