"
יפים הדברים שנאמרו בפסק דינו של כבוד השופט ערפאת טאהא בעיניין זה:
"סעיף 81א(ג1) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 קובע, כי היתנגדות לבצוע שטר תוגש תוך 30 יום מהיום בו הומצאה האזהרה למבקש. מדובר במועד שנקבע בחיקוק. תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת כי כאשר מוגשת בקשה להארכת מועד שנקבע בחיקוק, על המבקש להראות טעם מיוחד, אשר מצדיק את הארכת המועד שנקבע בחיקוק. קנה המידה שנקבע בפסיקה לעניין הטעם המיוחד הוא חמור, ובית המשפט לא יאריך את המועד כדבר שבשיגרה, ברע"א 2195/00 המועצה המקומית מג'אר נ' אכרם סרחאן, תק-על 2000(2), 32, נקבע כי "האינטרסים המעורבים בבקשה זו אינם רק האינטרסים של המבקשת, אלא גם של המשיב, שלאחר חלוף המועד להגשת בקשת הביטול זכה למעין "חסינות" מפני ביטול ההליכים שננקטו נגדו.
...
מעל לצורך, אמשיך לדון בבקשת ההתנגדות גופה, וגם בעניין זה סבורני שאין למבקש כל בסיס להתנגדות והגנתו הגנת בדים היא והסיכוי כי יעלה בידו להוכיח את הגנתו הוא קלוש ביותר עד לא קיים.
התמיהות מתצהירו של המבקש רבות וכבדות משקל; באם לא ידע המבקש אודות החוב וגילה זאת במקרה, כיצד הגיע למסקנה כי אביו לא נתן שיקים והפנקס נגנב ממנו; התמיהה נעוצה אף בכך, כי באם המנוח לא משך שיקים, מדוע זה הזמין פנקס שיקים; המבקש אף לא טרח להסביר מהיכן הידיעה כי פנקס השיקים נגנב; לא ברור כיצד יודע המבקש כי אביו לא רשם את השיק; וכן לא ברור כיצד המבקש הגיע למסקנה לפיה לא ניתנה תמורה בגין השיק.
בעניין ת"א (ירושלים) 4582-03 ידיעות תקשורת בע"מ נ' פרופ' משה צימרמן קבע כבוד השופט סולברג את העיקרון לפיו סופיות הדיון משרתת את הצדק, וחוסר צדק הוא התדיינות שאינה פוסקת:
"דעת לנבון נקל, כי סופיות הדיון איננה 'לעומתית' לצדק. התדיינות שאינה פוסקת, היא- היא היוצרת עיוות, מבוכה ועוול. דרך הכלל היא, כי סופיות הדיון משרתת את הצדק. היוצא מן הכלל הוא, מצב שבו סופיות הדיון גורעת מן הצדק. ענייננו איננו ראוי לבוא בגידרם של היוצאים מן הכלל."
מכל המקובץ, סבור אני שהגנתו של המבקש הגנת בדים היא ועל כן דין הבקשה להידחות.