התנגדות לביצוע שטר והארכת מועד בהליכי הוצאה לפועל

שיקולים נוספים בבחינת ה"טעם המיוחד" להארכת מועד בהתנגדות - לאחר שעמדתי על מניין השיקולים בבחינת "הטעם מיוחד" להארכת מועד שנקבע בחיקוק, ראיתי להוסיף ולהבהיר גם את הנקודות הבאות ביחס לבקשה להארכת מועד בהליך לגביו היא מתבקשת, קרי היתנגדות לבצוע שטר שהוגש לבצוע בהוצאה לפועל.

...

ב"כ הנתבע הוסיף והעלה טענות לעניין הצורך להתחשב בנסיבותיו האישיות והקשות של הנתבע והצורך במתן לו הזדמנות להשתקם "ולעמוד על רגליו". מנגד, ב"כ התובעת, טענה כי דין בקשותיו של הנתבע להידחות.

יחד עם זאת, בשקלול השיקולים הנוספים לרבות תכלית חוק ההוצאה לפועל, ונקיטת הליכים במשך שנים רבות נגד החייב תוך שיהוי ניכר בהגשת הבקשה ובשים לב לאינטרס ההסתמכות של התובעת, מביאים למסקנה כי אין הצדקה להארכת המועד.

סוף דבר: אני דוחה בקשת הנתבע להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר ובהתאם דוחה את ההתנגדות לביצוע שטר.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 6,000 ₪.

המבקשת עוד טענה כי החובה להוכיח שניתנה תמורה בגין השיקים מוטלת על המשיב, אולם לבקשת הבצוע לא צורפה ראייה כלשהיא המעידה על מתן תמורה זו. מכל האמור, עותרת המבקשת לבית המשפט לקבלת ההיתנגדות לבצוע שטר, לקבלת הבקשה להארכת מועד הגשת ההיתנגדות וכן לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל, תוך חיוב המשיב בהוצאות ושכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

...

עוד טען המשיב כי המבקשת לא הצביעה על טעמים מיוחדים להארכת המועד להגשת ההתנגדות שעה שהאזהרה נמסרה לה כדין, לפיכך דין הבקשה להארכת המועד להידחות על הסף.

מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל.

אך על מנת שלא לחסום את דרכה של המבקשת מלהשמיע התנגדותה נוכח טענותיה כי המשיב אינו אוחז בשיקים כשורה אשר לא ניתנה תמורה בגינם וכי איננה חייבת כספים למשיב, שהינם טענות הגנה הראויות להתברר, אני מורה כי כל הליכי ההוצל"פ שננקטו בתיק יעוכבו בכפוף להפקדת סכום של 7,000 ₪ בקופת בית משפט בתוך 30 יום.

ההליכים בתיק: הנתבעת לא הגישה כל היתנגדות במועד בתיק ההוצאה לפועל, הגישה תיק זה בבקשה לאיחוד תיקים במסגרת איחוד תיקים שניהלה, ורק בשנת 2017 פנתה לראשונה להוצאה לפועל בבקשה להיתנגד לשטר, ביחד עם הארכת המועד.

תיק זה ניפתח בהתנגדות לבצוע השטר ובקשת הארכת מועד להגשת היתנגדות שהגישה הנתבעת בגין שטר חוב שניתן על ידה סעיף 81א(א) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי "שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השיטריות (בחוק זה – שטר) ניתנים לבצוע כמו פסק דין של בית משפט." מעמדו של שטר הנו כשל פסק דין.

...

עוד עלה כי טענות דומות לזיוף אינן נטענות ונדחות בפעם הראשונה, לרבות בהליכים משפטיים.

לסיכום: לאחר ששמעתי את הצדדים בתיק זה, לרבות העדים, חוות דעת המומחית, ולאחר הליכים ממושכים, אני דוחה את ההתנגדות במלואה.

בהתאם אני מורה על שפעול הליכי הוצאה לפועל כנגד הנתבעת בתיק מס' 17-01582-03-7.

" יפים הדברים שנאמרו בפסק דינו של כבוד השופט ערפאת טאהא בעיניין זה: "סעיף 81א(ג1) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 קובע, כי היתנגדות לבצוע שטר תוגש תוך 30 יום מהיום בו הומצאה האזהרה למבקש. מדובר במועד שנקבע בחיקוק. תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת כי כאשר מוגשת בקשה להארכת מועד שנקבע בחיקוק, על המבקש להראות טעם מיוחד, אשר מצדיק את הארכת המועד שנקבע בחיקוק. קנה המידה שנקבע בפסיקה לעניין הטעם המיוחד הוא חמור, ובית המשפט לא יאריך את המועד כדבר שבשיגרה, ברע"א 2195/00 המועצה המקומית מג'אר נ' אכרם סרחאן, תק-על 2000(2), 32, נקבע כי "האינטרסים המעורבים בבקשה זו אינם רק האינטרסים של המבקשת, אלא גם של המשיב, שלאחר חלוף המועד להגשת בקשת הביטול זכה למעין "חסינות" מפני ביטול ההליכים שננקטו נגדו.

...

מעל לצורך, אמשיך לדון בבקשת ההתנגדות גופה, וגם בעניין זה סבורני שאין למבקש כל בסיס להתנגדות והגנתו הגנת בדים היא והסיכוי כי יעלה בידו להוכיח את הגנתו הוא קלוש ביותר עד לא קיים.

התמיהות מתצהירו של המבקש רבות וכבדות משקל; באם לא ידע המבקש אודות החוב וגילה זאת במקרה, כיצד הגיע למסקנה כי אביו לא נתן שיקים והפנקס נגנב ממנו; התמיהה נעוצה אף בכך, כי באם המנוח לא משך שיקים, מדוע זה הזמין פנקס שיקים; המבקש אף לא טרח להסביר מהיכן הידיעה כי פנקס השיקים נגנב; לא ברור כיצד יודע המבקש כי אביו לא רשם את השיק; וכן לא ברור כיצד המבקש הגיע למסקנה לפיה לא ניתנה תמורה בגין השיק.

בעניין ת"א (ירושלים) 4582-03 ידיעות תקשורת בע"מ נ' פרופ' משה צימרמן קבע כבוד השופט סולברג את העיקרון לפיו סופיות הדיון משרתת את הצדק, וחוסר צדק הוא התדיינות שאינה פוסקת: "דעת לנבון נקל, כי סופיות הדיון איננה 'לעומתית' לצדק. התדיינות שאינה פוסקת, היא- היא היוצרת עיוות, מבוכה ועוול. דרך הכלל היא, כי סופיות הדיון משרתת את הצדק. היוצא מן הכלל הוא, מצב שבו סופיות הדיון גורעת מן הצדק. ענייננו איננו ראוי לבוא בגידרם של היוצאים מן הכלל." מכל המקובץ, סבור אני שהגנתו של המבקש הגנת בדים היא ועל כן דין הבקשה להידחות.

בתום הדיון ובהמלצת בית המשפט הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ההיתנגדות לבצוע שטר והבקשה להארכת המועד יתקבלו בכפוף לתשלום הוצאות המשיבה (התובעת).כב' הרשם בהחלטתו מיום זה הורה על קבלת ההיתנגדות והארכת המועד וזאת בכפוף לתשלום הוצאות בסך 3,000 ₪.

מכל האמור לעיל יש לדחות את ההיתנגדות ולהורות על שיפעול ההליכים בלישכת ההוצאה לפועל.

...

סוף דבר נטל ההוכחה כי החתימה על השטר חוב נשוא ההליך היא חתימת הנתבע, הוא על התובעת.

בנסיבות העניין, מאחר ולא הוכחה טענת התובעת כי מדובר בחתימתו של הנתבע וזאת לאור כל האמור לעיל, אין צורך להידרש בסוגיה האם די בעותק של השטר לצורך ביצוע ההליך בנסיבות העניין.

מכל האמור לעיל מורה על דחיית התובענה וסגירת תיק ההוצל"פ. התובעת תשלם לנתבע תוך 30 יום סך של 7000 ₪ (כולל) עבור שכר טרחת עו"ד. זכות ערעור כדין ניתן היום, ט"ו תמוז תשפ"ג, 04 יולי 2023, בהעדר הצדדים, 10 מתוך 10 image2.