התנגדות לביצוע שטר וביטול הליכים ללא אזהרה

לטענת המבקשת, תיק ההוצאה לפועל ניפתח ביום 16.4.22 וביום 1.5.22 הגישה המשיבה ייפוי כח בתיק ההוצאה לפועל באמצעות עו"ד אדהם טאטור ובהתאם לכלל המשפטי לפיו שלוחו של אדם כמותו, המשיבה ידעה על תיק ההוצאה לפועל לכל המאוחר ביום 1.5.22 ויש להעדיף את כלל "הידיעה" על כלל "ההמצאה". על כן טענה המבקשת, העיקולים שהוטלו בתיק ההוצאה לפועל בוצעו רק לאחר חלוף המועד ממסירת האזהרה באופן שמדובר בפסק דין חלוט והעיקולים שביטולם מבוקש אינם בגדר סעד זמני.

לפי סעיף 81א.(א) לחוק ההוצאה לפועל, השתכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"): "שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השיטריות (בחוק זה-שטר) ניתנים לבצוע כמו פסק דין של בית משפט". מאחר והמבקשת נקטה הליכים נגד המשיבה בחלוף המועד להגשת ההיתנגדות (כאמור, הבקשה להארכת מועד טרם נדונה וטרם הוכרעה), המשמעות שהמבקשת מחזיקה ב"פסק דין" שהוא השטר וביקשה את ביצועו תוך שנקטה בהליכים ועיקולים לצורך גביית החוב שדינו כדין פסק דין כאמור.

...

נוכח האמור, מאחר והבקשה להארכת מועד טרם הוכרעה, ביטול העיקולים טרם דיון בבקשה והכרעה בה אינו סעד זמני שניתן יהיה לדון בו בשלב זה והבקשה לביטול עיקולים נדחית.

סוף דבר: הבקשה להעברת הדיון מפאת סמכות מקומית והבקשה לביטול עיקולים נדחות.

אני קובעת דיון בהתנגדות ובבקשה להארכת מועד ליום 15.1.2023 שעה 10:00.

המבקש עוד טען כי החתימה על אישור המסירה של האזהרה איננה חתימתו וכי המסמך מזויף.

עם זאת, כאשר מוגשת בתיק ההוצאה לפועל היתנגדות לבצוע שטר / היתנגדות לבצוע תובענה על סכום קצוב, קיימת חשיבות לשלב בו מוגשת ההיתנגדות - במועד או באיחור - והדבר משליך על השאלה מיהי הערכאה המוסמכת להחליט בשאלת עיכוב ובטול ההליכים.

להמצאת האזהרה חשיבות מיוחדת נוספת כאשר מדובר בהליכים לבצוע שטר / תובענה משום שבאזהרה כזאת מעמידים את החייב על כך שהוא זכאי להגיש היתנגדות במועד שנקבע בחוק.

...

מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה לביטול עיקול.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה לביטול העיקול על חשבון הבנק בכפוף להפקדת מלוא סכום החוב ע"ס 4,009 ₪ לקופת בית המשפט וזאת בתוך 30 יום.

בפניי היתנגדות לבצוע שטר, ובקשה להארכת מועד בצידה.

בנסיבות, נטען, כי האזהרה לא נימסרה למבקש כדין.

דיון בהתנגדות ובבקשה, במעמד הצדדים, נקבע ליום 8.12.22, לאחר שבית-המשפט נעתר לבקשת דחייה קודמת מטעם הצדדים, אך המבקש וב"כ לא התייצבו לדיון, וניתן פסק-דין במעמד צד אחד המורה על דחיית ההיתנגדות, תוך חיוב המבקש בהוצאות בסך 3,000 ₪ שישולמו באמצעות הפקדה המצויה בתיק, אותה הפקיד המבקש כתנאי לביטול הליכים בתיק ההוצל"פ. פסק-הדין בוטל בהמשך, בהחלטה מיום 12.12.22, והוריתי למשיבה להפקיד מחדש בתיק את הסכום הנ"ל, שישמש כערבון לביטול ההליכים וההגבלות בתיק ההוצל"פ, תוך העמדת חיוב המבקש בהוצאות המשיבה על סך 1,200 ₪.

מעיון בהליכים שננקטו במסגרת תיק ההוצל"פ דנן, עולה כי בסמוך לפני הגשת ההיתנגדות הוטלו עיקולים בחשבון הבנק של המבקש ומומשו כספים, ומשכך יש להניח כי הליכים אלה הביאו אותו להגיש היתנגדות זאת לראשונה, באיחור ניכר של שנה ושלושה חודשים ממועד מסירת האזהרה.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה על נספחיהן, שמעתי את המבקש שנחקר בפניי על תצהיריו, את טענות הצדדים, ועיינתי בסיכומים בכתב על נספחיהם, נוכחתי כי דין הבקשה להארכת מועד להידחות, וכך גם ההתנגדות לגופה, כפי שאנמק בתמצית, להלן.

אף אם הייתי נכונה לקבוע כי קיימים, בנסיבות, טעמים המצדיקים הארכת המועד להגשת ההתנגדות, נוכחתי כי דין ההתנגדות להידחות גם לגופה.

על כן, אני דוחה את ההתנגדות, ומחייבת את המבקש בהוצאות המשיבה בסך 800 ₪ (בהתחשב בסכום ההוצאות שכבר נפסק לטובתה בהליך זה).

לפניי בקשה לארכת מועד להגשת היתנגדות לבצוע שטר על סך של 6,825,909 ₪, היתנגדות לבצוע שטר ובקשה לביטול עיקולים שניתנו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל ועיכוב ההליכים שם. תמצית העובדות וטענות הצדדים המבקש הוא איש עסקים, המשיבה הנה עורכת דין, החל משנת 2019 קיבל המבקש שירותים משפטיים מן המשיבה בתחום האזרחי.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, באתי לידי מסקנה שאין לקבל את טענת המבקש שהאזהרה לא הומצאה לו כדין.

ביטול הליכים ועיקולים שהוטלו טרם מסירת האזהרה טרם מסירת האזהרה הוגשה בקשה לעיקול נכסי מקרקעין רבים של המבקש ונכסים נוספים לרבות חלקו במניות של חברות ציבוריות וכן התבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ.

...

בסיכומיה טענה המשיבה שיש לדחות את בקשת ההתנגדות, ואם וככל שתתקבל ההתנגדות מתבקש לאפשר את קבלתה בכפוף להפקדת ערובה על מלוא החוב בתיק.

המסקנה היא, שתוקפו והאוטנטיות של הסכם שכר הטרחה השני מכוחו הוגש שטר החוב לביצוע, כמו גם מערכת היחסים בין הצדדים לרבות טענות הקיזוז, צריכים להבחן בהליך מסודר.

התוצאה היא, שיש ליתן רשות להגן, שכן בשים לב למכלול הטענות שנשמעו בין הצדדים, נכון הוא שהמחלוקות בין הצדדים יוכרעו לאחר שיוכחו כדבעי ולאחר דיון לגופן.

ב"כ המשיבה השיב לשאלה זו תשובה די מפתיעה שלפיה הערכתם היא שהעיקולים הם בשווי 15 מליון ₪: "לשאלת בית משפט מה עוקל ומה שווי העיקולים, אני מפנה לבקשה לעיקולים בטרם. שנית, אטען שאין לנו אינדיקציה לגבי שווי העיקולים אני קובע שזה תפקידו של חברי לטעון, הוא לא הפריח את יסוד ההכבדה הוא לא שאל אותה על העיקולים. בגלל כל העיקולים האלה שהוצגו בבקשה לעיקולים שנעמדים לפחות לאזור 15 מיליון ₪ ואפילו יותר". וראו גם בהמשך: "... שווי הנכסים החייב צריך להציג אותם, אנחנו לא יודעים מה שווי הנכסים" (שם, עמ' 26, שורות 5 ואילך).

ביום 03.01.2023 הגישה המבקשת בקשת היתנגדות לבצוע שטר בלישכת ההוצאה לפועל בעכו יחד עם בקשה להארכת מועד הגשת בקשת ההיתנגדות וביום 13.02.2023 הוגשה בקשה לעיכוב הליכי ההוצל"פ. טענות הצדדים: המבקשת טענה בבקשתה לעיכוב הליכים, אשר נתמכה בתצהיר, כי המשיב מעולם לא פנה אליה בנוגע לשיק, וכן כי לא נשלחה אזהרה וזו מעולם לא הומצאה לידיה.

עם זאת, כאשר מוגשת בתיק ההוצאה לפועל היתנגדות לבצוע שטר / היתנגדות לבצוע תובענה על סכום קצוב, קיימת חשיבות לשלב בו מוגשת ההיתנגדות - במועד או באיחור - והדבר משליך על השאלה מיהי הערכאה המוסמכת להחליט בשאלת עיכוב ובטול ההליכים.

המבקשת טענה בבקשתה לעיכוב הליכים כי לא האזהרה לא נימסרה לידיה אלא נודע לה אודות התיק מעיקול שהוטל על חשבונה, וכן כי המשיב זייף את שם המוטב עת שמחק אותו והחליפו בשם אחר.

...

המבקשת עוד טענה כי המשיב זייף את שם המוטב בכך שמחק את שמו ורשם שם אחר במקומו, ולפיכך דין הבקשה לביצוע השטר להידחות.

מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות המבקשת הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה לעיכוב הליכים.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה לעיכוב הליכים בכפוף להפקדת סכום של 1,000 ₪ לקופת בית המשפט וזאת בתוך 30 יום.