התנגדות לביצוע שטר בשל ייפוי כוח בלתי תקף

בהתנגדות נטען, כי הנתבע אינו חתום על גבי השיק, אם כי פרטיו האישיים רשומים על גבי השיק ללא חתימתו, וגם אם הוא חתום על גבי השיק הרי אין תוקף ונפקות לחתימתו מאחר ומדובר בשיק למוטב בלבד שניתן לפקודת חברה שהיא מחוסלת מזה שנים רבות.

בהתנגדות נטען, כי על התובעת להמציא לידי הנתבע מסמכים ויפוי כח עדכניים.

לכל אלה יש להוסיף כי הנתבע לא שלל לחלוטין חתימתו על השיק משטען בסעיף 8(ג) לתצהיר התומך בהתנגדות כי "גם אם היתה חתימה שלי (על השיק) אין לחתימתי תוקף כלשהוא על השטר משום שהשטר ניתן למוטב בלבד לפקודת הזוכה הקודמת שחוסלה". ברי כי לאחר שהליך שינוי זהות הזוכה בתיק ההוצאה לפועל בוצע כדין, הרי שיש לדחות טענתו זו של הנתבע כי מדובר בשיק "למוטב בלבד" ולא ניתן לממשו גם אם הוא חתם עליו.

...

יחד עם זאת, בשקלול השיקולים הנוספים לרבות תכלית חוק ההוצאה לפועל, ונקיטת הליכים במשך שנים רבות נגד החייב תוך שיהוי ניכר בהגשת הבקשה ובשים לב לאינטרס ההסתמכות של התובעת, מביאים למסקנה כי אין הצדקה להארכת המועד.

סוף דבר: אני דוחה בקשת הנתבע להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר ובהתאם דוחה את ההתנגדות לביצוע שטר.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 6,000 ₪.

מונחת בפניי היתנגדות לבצוע שטרות שהוגשו לבצוע, על הסך הכולל של 1,136,000 ש"ח. העובדות הרלבנטיות המבקש, עו"ד בהשכלתו, הנו יזם בתחום המקרקעין ועוסק, בין היתר, בטיפול ובארגון קבוצות רכישה בתחום זה. המשיבה, בת דודו של המבקש, ביקשה להצטרף, בשנת 2006, לקבוצת רכישה אותה ארגן המבקש, ומסרה לשם כך את הסך של 80,000$ ארה"ב למבקש.

ביום 30/12/2009 נחתם הסכר הרכישה שבין 4 מחברי הקבוצה ורוכשי הקרקע בקשר לרכישת חלקם הרלבנטי, אולם בשל טעמים הנוגעים לייפוי הכוח והבקשה לרישום הערת אזהרה, טרם נרשמה הערת אזהרה לטובת המשיבה או יתר הרוכשים.

על פי הנטען, בעקבות דרישה זו, פנה המבקש למר עתניאל טובים, והוסכם ביניהם, בעל פה, כי אין כל תוקף לדרישת התשלום שהוצאה על ידו, וכי הסיכום הראשוני יוותר על כנו, דהיינו כי המבקש ורוכשי המקרקעין יערכו חשבון בתום שלב הבנייה וכי משכרו של המבקש יופחת הסך האמור.

...

סעיף 53(א) לחוק החוזים קובע כי מקום בו מדובר בקיזוז הנובע מעסקה אחת ניתן לקזז כל חוב כספי, וככל שמדובר בחיובים שאינם מעסקה אחת ניתן החיוב הכספי לקיזוז באם הוא קצוב, ר' לכך אף סעיף 15 לפס"ד נורדלנד: "מסקנתי היא אפוא זו: דיני הקיזוז שבדין הכללי חלים גם בקיזוז חיוב שטרי בין צדדים קרובים. אם החיוב השטרי והחוב הכספי הם מתוך 'עיסקה אחת', ניתן לקזז כנגד החיוב השטרי כל חוב כספי, בין קצוב ובין שאינו קצוב. על כן רשאי מושך או עושה לקזז כנגד הנפרע פיצויים לא קצובים המגיעים לו בגין הפרתה של עיסקת היסוד, ובלד שהחיוב השטרי ועיסקת היסוד הם 'עיסקה אחת'. אם החיוב השטרי והחוב הכספי אינם מתוך 'עיסקה אחת' הם ניתנים לקיזוז רק אם החוב הכספי הוא קצוב." בחינת תצהירו של המבקש מעלה כי אין המדובר בעסקה אחת - המבקש טוען לקיזוז בגין עסקה אחרת, בגדרה נתן שירותים משפטיים לאבי המשיבה.

סיכומו של דבר, מצאתי לדחות את ההתנגדות ביחס להמחאה ע"ס 36,000 ₪, לקבל את ההתנגדות באשר לסכום 221,000 בכפוף לשימוש בתקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, ולקבל את יתר ההתנגדות ללא התנייה.

ההתנגדות ביחס לשיק ע"ס 36,000 נדחית, אפוא, והסכום, נכון לערכו היום, ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן ההליכים בתיק ההוצאה לפועל ישופעלו ביחס לסכום זה. בנוסף, ישלם המבקש הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ בצירוף שכר הטרחה היחסי שנקבע בתיק ההוצאה לפועל ביחס לסך זה, תוך 30 יום מהיום.

כמו כן, הטענה כי השטר נחתם ביום 28.5.20 איננה רלוואנטית הואיל ובחודש ינואר 2021, כחצי שנה לאחר מכן, הושג הסדר חדש בין החברה המבקשת לבין המשיבה בעיניין הסדרת תשלומים ועל כן שטר החוב אינו בתוקף ואינו מחייב.

על פי שטר החוב מחודש מאי 2020 המצורף לבקשה לבצוע, המבקש חתום בערבות אואל ומתחייב לשלם למשיבה סך של 760000 ₪ ביום 29.11.21 כאשר סכום השטר ותאריך השטר במקור היו רובריקות ריקות ומולאו בכתב יד ביום שהתגבש החוב, כשישנו ייפוי כוח בלתי חוזר למלא בשטר החוב את כל הפרטים החסרים לרבות מועד פירעון שטר החוב או סכומו לפי שיקול דעתה הבלעדי של המשיבה כשהשטר הוא להבטחת כל התחייבות או חובות של החברה בבעלות המבקש או המבקש או בהתאם להסדר סילוק חוב מיום 28.5.20 (יום החתימה על השטר) ולהבטחת החוב הכולל בהגדרתו בהסדר הנ"ל או בקשר עם חובות או התחייבויות או הסכם הלוואה או ניכיון שטרות למשיבה.

השטר חתום לפני עורך דין עת מצוין שהוסבר מהות ההסדר לסילוק חוב ומהות שטר החוב שמטרתו להבטיח את כלל ההתחייבויות של המפורטים בו. כן צורף נסח החברה ובו מידע בדבר תיקים נגד המבקשת בגין בקשת היתנגדות לבצוע שטר, בין היתר החל מחודש אוגוסט 2020 כשנכון לחודש נובמבר 2020 עד נובמבר 2021 דווח על חשבון מוגבל בבנק ישראל שהוארך עד חודש נובמבר 2022.

...

זאת, על מנת שבית המשפט לא יידרש לקיים הוכחות ולאחר מכן להגיע למסקנה אשר יגיע עת מלכתחילה יכול היה להפעיל את שיקול דעתו האם יש מקום לנהל הליך שלם אם לאו מש"זמנו של בית המשפט הינו מוגבל, ותור המתדיינים ארוך" ואין מקום להאריך את ההליך לריק על דרך שמיעת ראיות (ראו והשוו: ע"א 3801/06 שרית עובדיה נ' עיריית הרצליה (18.2.2018)).

על כן, ולנוכח האמור לעיל, משרב הנסתר על הגלוי אני סבורה כי יש ליתן רשות להתגונן בשים לב לכך שמקום בו לא מתקיים דיון וההכרעה בבקשת רשות להתגונן היא על סמך הכתובים בלבד, נדרשים טעמים מיוחדים לדחות את ההתנגדות, ואולם המבקשים לא סותרים את החוב כשלעצמו ואף מציינים רק ששולמו "כספים רבים" ללא פירוט, כאשר רבים יכול גם להיות 300,000 ₪ מתוך 760,000 ₪ והם אף לא נוקטים בטענה כי שילמו את מרבית החוב.

שיעבוד שביושר על פי שטר היתר העסקא – האמנם? המערער נתלה במילים הבאות מתוך היתר העסקה: "...ותמורת המעות או שוה כסף או החוב מקנה המקבל לנותן חלק בנכסיו הכולל חלק בדירתו הפרטית או מחסנים וכד' או כל נכס כיוצ"ב או בדירה אחרת שיש לו יפוי כוח להקנות בה חלק לצורת העסקא ובעסקיו הטובים המותרים הקיימים..". אין מחלוקת שמשכון כלשהוא או משכנתא, לא נרשמו על ידי המערער על נכס כלשהוא של החייב, ואולם המערער טוען לשיעבוד מן היושר ומוסיף ומפנה להוראות חוק המישכון, אשר קובע בין היתר בסעף 2 (ב) לחוק: "הוראות חוק זה יחולו על כל עסקה שכוונתה שיעבוד נכס כערובה לחיוב, יהא כינויה של העסקה אשר יהא". סעיף 4 לחוק המישכון קובע, שכלפי נושים אחרים של החייב יהיה כוחו של מישכון יפה, בנכסים נדים ובכל מקרה אחר עם רישום המשכון בהתאם לתקנות שהותקנו לפי החוק ואולם כלפי נושה שידע או היה עליו לדעת על המשכון יהיה כוחו של המשכון יפה אף ללא רישום.

במסגרת הליכי היתנגדות לבצוע שטר בבית המשפט וכן בהליכים שניהל בבית המשפט המחוזי המערער לא טען שיש לו בטוחה כלשהיא בדירתו של החייב או ברכוש אחר כלשהוא של החייב ולא ניהל נגד החייב הליכים כלשהם.

שאלת תוקפו של מישכון שלא נרשם, נדונה בבית המשפט העליון, בהתאם לדין שחל מלפני חוק המקרקעין, ובית המשפט קבע שב וקבע שלהתחייבות לרשום משכנתה על נכסי-דלא-ניידי, אשר לא על ידי רישום בפנקסי המקרקעין אין תוקף כלפי נאמן בפשיטת רגל כעל זכות שביושר על הנכס אשר החייב התחייב לרשום משכנתא בגינו.

...

אלמנת המנוח, המשיבה-4, טוענת שיש לדחות את הערעור שכן הנאמן פעל בהתאם לדין וטענת המערער שהמשכון שלו הוא משכון מן היושר הניתן לו במסגרת השטר, דינה להדחות.

דעה שונה הובעה בפסיקה בפש"ר (מחוזי, י-ם) 21421-12-13 יוסף רייכנשטיין נ' כונס הנכסים הרשמי (30/10/16), שם קבע בית המשפט שמקובלת עליו עמדת המלומדים זלצמן וגרוסקופף, לפיה אין כוחו של משכון שלא נרשם יפה כלפי הנאמן בפשיטת רגל.

המסקנה המתבקשת בנסיבות שהובררו, אין מקום להכיר בקיומה של זכות שביושר, בין היתר, בשים שמשכון לא נרשם ולא נעשה ניסיון לרשום משכון כלשהו גם בחלוף שנים מאז העסקאות וכאשר נוסח השטר כמו גם אומד דעתם של הצדדים אינם תומכים בקיומו של שעבוד כלשהו לטובת המערער על דירתו של החייב.

סוף דבר דינו של הערעור להידחות, שעה שאין מקום לקבוע שהמערער הוא נושה מובטח וזאת הן בשים לב לנוסח שטר היתר העיסקא, אומד דעת הצדדים והן משום שבנסיבות שהובררו אין מקום להעדיף את זכותו של המערער על זכותו של הנאמן בנכסי החייב.

מר גבאי הגיש היתנגדות לבצוע שטר החוב וטענת ההגנה שהעלה במסגרתה הייתה טענת פרעתי, מאחר שלטענתו, המחאת הזכות מהוה תשלום מלוא חובו לתובעת.

הוא הוסיף כי אילו העבירה התובעת את המחאת הזכות לאישור כשקיבלה אותה, כלל לא היה תוקף לייפוי הכוח שניתן לו. הנתבע הוסיף וטען שהתובעת מעולם לא הגישה תביעה לבצוע המחאת הזכות או הטילה עיקולים וכן ציין כי התובעת הגישה נגדו תלונה ללישכת עורכי הדין אך מר גבאי חתם על מיסמך לפיו אין לו כל טענה כלפי הנתבע בעיניין.

למרות זאת, כשנודע לנתבע על המחאת הזכות והדבר היה לא יאוחר ממועד הגשת ההיתנגדות של מר גבאי באוקטובר 2018, הוא ידע כי למעשה ייפוי הכוח לפיו הוא מצפה לקבל את הדיבידנד של מר גבאי מהכונ"ר, בטל ומבוטל.

במצב זה, כשהנתבע החזיק כספים שלא שלו, אותם קיבל על פי ייפוי כוח שידע שאינו בתוקף, החזקת הכספים על ידו איננה כדין כפי שנטען על ידי התובעת בתביעתה (סעיף 23 לכתב התביעה).

...

אילו הדיון היה בין ונטורה לבין מר גבאי, אפשר שהיה מקום לבירור מקיף בעניין זה, אולם לנוכח התנהלות הנתבע כפי שפורטה לעיל בנוגע להתנגדות, אני סבורה כי ביחסים בין התובעת לבין הנתבע, יש ליתן את מלוא התוקף להמחאת הזכות לתובעת.

סוף דבר אשר על כן אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את סכום התביעה (123,542 ₪) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

בנוסף ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 25,000 ₪.