רקע המחלוקת ותמצית טענות הצדדים
ביום 31.01.2018 הגישה התובעת, חברת טן חברה לדלק בע"מ (להלן "טן") שטר חוב לבצוע על סך 216,106 ₪ (להלן "שטר החוב"/ "השטר") בלישכת ההוצאה לפועל בעכו, כנגד הנתבעים בתיק זה, טלב ותיסיר מראחלה, וכן כנגד עבד אל רחמאן מראחלה, וחברת המקור מסחר והובלה בע"מ (להלן "חברת המקור"/ "החברה").
ביום 11.04.2018 הגישו הנתבעים בקשה להארכת מועד ובקשת היתנגדות לבצוע השטר בלישכת ההוצאה לפועל בעכו, בתיק הוצל"פ 502301-02-18.
עוד הוסיפו כי משום שהסכם האשראי של חברת מראחלה וטן, אשר שטר החוב מושא התביעה נחתם באשר אליו בוטל, כך גם בוטל שטר החוב, כך שהיה על התובעת להשיבו ובכל מקרה לא לעשות בו שימוש.
ציין הנתבע כי הבעלים של חברת מראחלה הוא אחיו, עבד אלרחמן (להלן "עבד"), אשר היתקשר עם התובעת בהסכם אשראי לאספקת דלק לחברת מראחלה שבבעלותו, וכי השטר מושא התביעה הוא שטר בטחון לעסקה זו. לגירסתו, כפי ששמע מאחיו עבד, שטר הבטחון נעשה בנוסף להפקדת פקדון בסך של 100,000 ₪ אצל התובעת, אולם בשלב מסוים, כמספר שנים לאחר תחילת ההסכם, התובעת ביקשה להגדיל את סכום הפקדון, ומשסירבה חברת מראחלה לכך, ביטלה התובעת את ההסכם עם חברת מראחלה ואף מימשה את הפקדון בסך 100,000 ₪, תוך שביצעה זכוי בסך 100,000 ₪ עבור החוב השוטף של חברת מראחלה לתובעת, בגין הדלק.
...
"סבורני, כי אמת המידה להחלת ההנחה האמורה היא הציפייה ההגיונית והמתבקשת, בנסיבותיו של המקרה, כי בעל הדין אכן ישמיע את העד המסוים, שלא הובא על-ידיו לעדות, לשם גילוי האמת וחקר העובדות, כפי שאותו בעל-דין טוען להן".
יחד עם זאת, כפי שנקבע בדין ובפסיקה "לא קיימת מניעה במשפט האזרחי להכריע על פי עדות יחידה של בעל דין או בעל עניין (סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א -1971), אולם מטבע הדברים הערכת משקלה של עדות כאמור היא עניין שעל הערכאה הדיונית להידרש לו בזהירות מובנית, ומכל מקום, מדובר בהכרעה שבמובהק היא תלוית נסיבות" ראה רע"א 3567/13 ע-מ-ס-ת ניהול והשקעות בע"מ נגד עטרה סחר רכב בע"מ [פורסם בנבו] מפי כב' השופט רובינשטיין, סעיף ח' לפסק הדין.
בעניין פרשנותו של כתב ערבות, ראה עא 3894/11 דלק - חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' ניר בן שלום, פ''ד סו(2) 544:
"אכן, לשונו של כתב הערבות כללית היא. מקריאתו ניתן להסיק כי מדובר בערבות כלפי כל עסקאותיה של החברה עם דלק. אולם, כפי שמציין בית המשפט המחוזי לא ניתן לשלול גם מסקנה אחרת, לפיה ההסכם חל על עסקה מסוימת, אשר לגביה תהא ערבות ל"כל חוב והתחייבות" של החברה כלפי המערערת מעת לעת; גם לגבי עסקה אחת, ובמיוחד בעסקה מתמשכת ומורכבת, עשויות להיות התחייבויות שונות מזמן לזמן.
סוף דבר
בנסיבות העניין, ובשים לב לאמור לעיל, מורה על דחיית התובענה.