מר מארי טוען, כי חברת חיים בורשטיין בע"מ הייתה לקוחה ותיקה של התובעת, ושיקים שהייתה מנכה אצל התובעת היו נפרעים, ואם שיק היה מחולל, הייתה מחזירה לתובעת את הכסף שקבלה בגין השיק המחולל.
לטענת מר בוסקילה, לא ברור היכן הופקדו השיקים, מה הייתה עסקת היסוד ואם הייתה עסקה כזו, מי העביר למי תמורה ואם בגין השיקים ניתנה תמורה "בשרשרת". לנתבעת אין כל שיג ושיח עם מי מהצדדים לשטר, היא לא קיבלה תמורה ממר גלסנר, והחתימה המתנוססת על השיקים היא חתימה מזויפת של הנתבעת.
כמו-כן, אם ידע מר בוסקילה, כי מר שרו גנב את השיקים מדוע לא העלה זאת במסגרת תצהיר התמיכה להתנגדות לבצוע שטר וטען, כי "מאן דהוא שירבט חתימה על השיקים", ומדוע לא מסר את שמו של מר שרו למישטרה, כשהגיש תלונה.
...
ביום 25.9.17 קבע המומחה מטעם בית-המשפט בחוות דעתו המשלימה, כי לאור הממצאים החדשים העולים מהשוואת חתימות המחלוקת לדוגמאות הנוספות, הוא הגיע לכלל מסקנה, כי קיימת אפשרות סבירה שחתימות המחלוקת נחתמו על-ידי חותמת הדוגמאות הנוספות.
אשר על כן, ולאור כל הנימוקים לעיל, עולה כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח, את אמיתות חתימת הנתבעת על גבי השיקים, ולפיכך טענת הזיוף נדחית בזה.
סוף דבר
אשר על כן, ולאר כל הנימוקים, התביעה מתקבלת בזה במלואה, והליכי הוצל"פ בתיק
506113-11-15 יימשכו כסדרם.
הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט, ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 15,000 ש"ח בתוספת מע"מ, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.
