התנגדות לביצוע שטר בגין חוב על שירותי מידע

אבני הגיש היתנגדות לבצוע שטר, בה דוחה את העילות מכוחן עותר הנתבע לפרעון מוקדם של ההלוואה, בין היתר בשל דרישה בלתי לגיטימית של פרעון ההלוואה טרם הגעת מועד הפרעון שלה וכן טענת קזוז בשל חוב שכר טירחה, נשוא הליך זה. הדיון בעיניין זה הנו בתיק 11330-05-15.

לימים מתווכת הדירות הגישה בבימ"ש שלום ת"א תביעה כנגד הנתבע בגין אי תשלום דמי תיווך, ואבני טוען שנתן לכהן שירות משפטי להגנה בהליך זה, הגנה בתביעת עו"ד סופר נגד הנתבע בבימ"ש שלום כ"ס בשל גזל ואי תשלום שכ"ד, תביעה בבימ"ש שלום הרצליה נגד מאור זינגר שותפו לעסקים של הנתבע ברומניה, ר"ע בבימ"ש מחוזי מרכז על פס"ד בימ"ש שלום בנתניה, הגנה בבימ"ש שלום ת"א בתביעת סלקום בשל אי תשלום דמי שימוש וציוד, תביעה בבימ"ש מחוזי ת"א נגד חברת קשת בע"מ בגין גזל מסחרי ועוולות מסחריות.שירותים נוספים כגון פניות בכתב ובעל פה לגופים שונים בענייניו המשפטיים השונים, בית היתר משטרת ישראל, לישכת ראש הממשלה, לישכת שירות הבטחון הכללי, ערעור על סגירת תיקי חקירה שונים במישטרה, מחסני ערובה באשדוד, יעוץ בעריכת תביעות קטנות, קבלת מידע בנקאי מבנק הפועלים, דרישה לקבלת מסמכים מרואה החשבון של הנתבע רו"ח חיים פיש, פרשת שינוי זכויות חתימה בבנק לאומי, ועוד.

כאשר נישאל מר היימן על אופן עבודתו בעריכת חוות הדעת ועל הנתונים עליהם הסתמך, כך העיד: "ש. הערכת את הקף השרותים של אבני , ומפנה לסעיף 5, ואתה מתייחס לאומדן, ולכן אבקש לעבור על סעיף 5 לחוות דעתך וניישם אותו על סעיף 13 לחוות דעתך, ומפנה לסעיף לעבודות שבוצעו, ומפנה לסעיף ד.4, כמה שעות השקיע מר אבני בתיק?

עם זאת, בפסיקה נקבע, כי מקום בו ניתן שירות על ידי עורך דין ללא הסכם שכר טירחה, בכתב או בעל פה, זכאי עורך הדין לשכר ראוי עבור עבודתו (ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ' עו"ד יצחק יחיאל, פ"ד נח(5) 20 (2004).

...

· תביעה שטרית ע"ס 900,000 ₪ (11330-05-15) התביעה מתקבלת בחלקה.

· תביעה שטרית על סך 42,000 ₪ ( 39522-04-17) – התביעה מתקבלת במלואה.

· תביעה שטרית על סך 222,000 ₪ , (62340-12-16), התביעה נדחית.

הליך זה החל כבקשה לבצוע שטר שהוא שטר חוב על סך 14,164 ₪ אשר נחתם ביום 16.5.13 על ידי הנתבעת לפקודת התובעת (להלן: "השטר").

הנתבעת היתגוננה וטענה בתצהיר התומך בהתנגדות לבצוע השטר כי בטרם מלאו לה 18 פנתה לתובעת בעקבות פירסום בפייסבוק על פעילותה של התובעת.

התובעת הגישה כתב תשובה וטענה כי הנתבעת רכשה מהתובעת מנוי לשירותי מידע, קורס וחבילת מוצרים בהתחייבות לשנה אחת ובתשלום סך כולל של 14,164 ₪ כמפורט בהסכם עליו חתמה הנתבעת ביום 16.5.13 כדלקמן: דמי רישום בסך 600 ₪ אשר שולמו בכרטיס אשראי.

התובעת גם לא הוכיחה כי היתקיימה סדנת הכנה לאודישנים אליה שובצה הנתבעת לטענת התובעת, וכי הודיעה לנתבעת על קיומו או כי הישתתפה בו. התובעת לא הביאה כל ראיה להוכחת נזק כלשהו שניגרם לה כתוצאה מאי השתתפותה של הנתבעת בסדנא או בקורס הנוסף אותו התחייבה התובעת לאפשר לנתבעת להישתתף בו. התובעת לא הסבירה מדוע הסתפקה רק בעדות של מנהל התובעת אשר הודה בחקירתו הנגדית כי אין לו כל מידע אישי באשר לבצוע הפעולות הנטענות על ידי התובעת.

...

אינני מקבלת את הסברו של עד התובעת לפיה הנתבעת שינתה את פרטיה ולכן נשלחו המסרונים למספר טלפון אחר.

אם הנתבעת יכולה, מי יתקע כף שהתובעת אינה יכולה לערוך בדיעבד רישומי מחשב אלו? לסיכום יצוין כי מדובר בתביעה כספית אשר הוגשה בלשכת ההוצאה לפועל יותר מארבע שנים לאחר התרחשות המאורע המגבש את עילת התביעה בגין סכום תביעה העולה על הסכום המוסכם בכ 4,000 ₪ למרות שאין ספק כי הנתבעת כלל לא ניצלה את השירותים להם התחייבה התובעת לספק.

סוף דבר הוא כי הנני דוחה את התביעה ומחייבת את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 8,000 ₪.

כמו כן קיימת לתובע גם עילה שטרית בגין סכומים אלו , לאחר שהמחאות שכבר ניתנו על ידי הנתבעת 3 בגין ייצוג זה חוללו על ידי הבנק או שצפוי היה שהבנק לא יכבד אותן.

בגין שרות זה נותר חוב על סך 18,200 לאחר שרק ארבע המחאות, מתוך 18 כובדו.

העילה השטרית: התובע אוחז בהמחאות שנתנו על ידי הנתבעות בגין שרותיו המשפטיים בגין עסקת שכר הטירחה לביטול צו הסגירה עבור נתבעת 3, ובגין עסקת שכ"ט להגשת התנגדויות עקב תיקי הוצאה לפועל שניפתחו כנגד נתבעת 2.

עובדה זו נעלמה מעיניו של התובע למרות שהיה אמור לערוך בדיקות לבירור מידע זה. לאור האמור לעיל יש לדחות את דרישת התובע לשכ"ט בגין עסקה זו. הסכם שכר הטירחה בגין ההתנגדויות בהוצל"פ: התובע הגיש את ההיתנגדות באיחור, כפי שנקבע בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 17.11.15 ו 19.11.15, איחור זה גרר את הנתבע לסחרור כלכלי שהביא להתמוטטותו.

עוד לפני שאתייחס לעקרונות הייחודיים ליחסי עורך דין – לקוח, אציין שעל הסכמים אלו חל הדין הכללי ובמיוחד דיני החוזים, כשעיקרון תם הלב בכריתת ההסכם וביצועו הוא עקרון מנחה גם במערכת יחסים זו. הסכמי שכר טירחה עורך דין לקוח רצוי שיהיו בכתב, כאשר התנאים ברורים ומשקפים את זכויותיהם וחובותיהם של שני הצדדים, למרות שהסכם כזה יכול להיות גם בעל פה. הסכם שכר הטירחה יכול שיהיה בסכום הנגזר מאחוזים או בהתאם לשעות עבודה או כל אמת מידה המתאימה לצדדים וסוג השרות הנידרש, אך יש לעגן זאת בצורה ברורה ומבוקרת, כך שהלקוח ידע על מה הוא נידרש לשלם.

...

לאור האמור לעיל התביעה בגין עסקה זו נדחית.

נזקי הנתבע: הנתבע טען שרשלנותו של התובע באי הגשת ההתנגדויות בזמן גרמה לו לסחרור כלכלי שבסופו של דבר גרם לקריסתו, אך עקב חסרון כיס לא הגיש תביעה כנגד התובע.

סוף דבר: לאור האמור לעיל ישלמו הנתבע והנתבעת 2 ביחד ולחוד לתובע את הסך של 28,910 ₪ בצרוף בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

ב"כ הצדדים סיכמו ולאחר מכן ניתנה החלטה במסגרתה נקבע, כי ברור שהמבקש ידע לאחר שהוגשה הבקשה לבצוע ללישכת ההוצל"פ ולאחר שהוגשה ההיתנגדות ובמסגרת תגובה להעברת מקום הדיון, כי התביעה לא הוגשה כולה בגין חוב על צריכת גז אלא שנושא צריכת הגז הוא רק חלק קטן ביותר מסכום התביעה.

המבקש בחר שלא להתייחס למסמכים ולמידע שהיה ברשותו.

ב) ברע"א 384/17 סבוב נ' גמא ניהול וסריקה בע"מ (1.2.17) קבע כב' המשנה לנשיאה השופט א' רובינשטיין בנוגע לתקנה 210: "בפסיקתו של בית משפט זה נקבע, כי ככלל התנאת הרשות להיתגונן בתנאים תיעשה במקרים שבהם ההגנה נראית על פניה קלושה (ראו למשל רע"א 4819/15 דינמיק שרותי ספנות (דש'ס) בע"מ נ' אמקו ים בע"מ [פורסם בנבו] פסקה 10 (2015) רע"א 8381/14 אברבך נ' בנק אגוד לישראל בע"מ [פורסם בנבו] פסקה 3 (2015)); גורן, בעמ' 760-759).

יצוין, כי מדובר בבקשה לבצוע שטר חוב ולא בכתב תביעה "רגיל". לא נטען בהתנגדות לבצוע שטר כי חל במקרה דנן היפוך נטל כלשהוא.

...

בסופו של דבר, החליט בית משפט בכל זאת ליתן רשות להתגונן למבקש – הנתבע בעיקר בשל כך שלא ניתן היה ללמוד מהמסמכים שהיו בפני בית משפט מהו החישוב המדויק של סכום התביעה.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) בתקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984 (שאינן תקפות יותר).

לסיכום: א) לאור האמור לעיל דין הערעור להידחות.

דברי נציגת הוט בשיחת הטלפון אינם יוצרים השתק ביחס לקרן חוב בעבור שירותים אחרים מאלו שהחוב בגינם שולם באותה שיחה, אך הם יוצרים השתק ביחס לחובות הפריפריאליים לקרן החוב – ריבית, הצמדה, והוצאות הגבייה באמצעות הוצאה לפועל לאחר שהחלו להינקט כלפי רונן הליכי גבייה, פנתה רינת להוט טלפונית, וביקשה מידע לגבי החוב והתשלומים שנעשו עד אותה עת. על אף האמור, ולמרות שציינה כי השירותים סופקו בביתה, לא נימסר לה המידע – בטענה כי היא איננה הלקוח הרשום.

הוט, לעומת זאת, טענה בנוגע לשיחה זו כי החוב שחוסל הוא החוב שבעניינו נשלחה הודעת הגביה – חוב בגין שירותי האנטרנט, בלבד; אין בהסדרתו של חוב זה כדי להשפיע על חוב שלא נדון במכתב שקדם לשיחה.

על יסוד רושם זה, "תפיחת" קרן החוב והתווספותן של הוצאות בגין פתיחת הליכי הוצאה לפועל, עשויים להחשב תוצר של ההסתמכות על המצג שעלה מהשיחה עם נציגת הוט, וביחס לרכיבים אלו של התביעה, ניתן, בדוחק, להכיר בטענה לקיומו של השתק (בדוחק, על שום מה? על שום שהיה על הנתבע להשמיע טענות אלו במסגרת ההיתנגדות לבצוע שטר, ולא בתביעה בבית המשפט, לאחר שההיתנגדות התקבלה; אך מאחר והתביעות אוחדו, וברקע מכלול התנהלותם של רונן ורינת ניצבה הסתמכותה של רינת על המצג באותה שיחה - אני מוצאת שיש יסוד להכיר בטענה זו).

...

לאחר עיון בטענות הצדים, בראיותיהם ובסיכומים שהוגשו, הגעתי למסקנה אחרת מזו שעולה מפסקי הדין האמורים.

התוצאה התביעה הראשונה מתקבלת בחלקה; הנתבע ישלם לתובעת סך של 780 ש"ח. בנסיבות, ומהטעמים שהובאו לעיל בדבר חבות הנתבע לשלם את קרן החוב בלבד, איני רואה לנכון לעשות צו להוצאות.

התביעה השנייה נדחית.