התנגדות לביצוע שטר בגין חוב אגרת טלוויזיה

מדובר בכ-20 חדרים ויותר, תוך אירוח עשרות רבות של אורחים, ברמה גבוהה ושימוש במתקני המלון, אך בני מישפחת דן סירבו לשלם אשר נקבע כתשלום, וכי החוב בגין כל ההזמנות שבוצעו על ידי האחים דן, עומד על סך 927,123 ₪.

משכך, נישאל קויאטק אם שאר הקיזוזים של 414,350 ₪ ו-800,000 ₪ בוצעו ללא אישור של דנים והעד שלל זאת והסביר כי ביחס לסכום הראשון הרי הוא היתקבל מחשב רויאל ניהול, החברה שניהלה את המלון, ולכן היה צריך לקזז סכום זה או להוסיף אותו להפסד, ולא בכדי דוד נתן חשבוניות בהיתחשב בכל האמור מבלי שטען אודות הקזוז, וכי אם היה מיתנגד היה עליו להוציא חשבוניות בסכום הנכון, וכשמדובר בהכנסות בחמשת הימים הראשונים, וכי אם רימונים הייתה מפעילה את המערכות שלה מ-1.1 אזי הכסף היה ניכנס וכאשר הכסף עבר בפועל לידי דנים.

כך בהפניה לדוגמאות העולות מחקירתו כגון בעיניין מועצה אזורית תמר, כאשר ביקש להפחית 49,000 ₪ וכאשר ההוצאה שחויבה בפועל 3,070 ₪ בלבד, דהיינו חיוב חסר, וכשמדובר בסכום כולל של 114,900 ₪ שדן "פסל", וכך בהמשך אודות אגרת רשוי (530 ₪ במקום 5,813 ₪), שלוט (470 ₪ במקום 5,265 ₪), פירסום (216 ₪ במקום 2,000 ₪), גינון (8,650 ₪ במקום 31,415 ₪) וגנרטורים (325 ₪ במקום 3,531 ₪).

רימונים הפניתה לסכומים ששולמו בפועל וכך גם לקיזוזים שבוצעו ואשר לא הייתה השגה עליהם עד להגשת התביעה, ובכלל האמור רכישת הטלויזיות וכך גם התקבולים שהתקבלו אצל חברת רויאל ניהול, וכאשר סוכם כי סכום זה יקוזז מדמי השכירות של השנה הראשונה, וכי סכום זה הוזכר כבר בהודעת דוא"ל מיום 3.6.11 (נספח 12 לתצהירו של דן) תוך פירוט ההיתחשבנות.

עם זאת ציינה כי יש להפחית סכום של 800,000 ₪ אשר קוזז בתאריך 1.5.14 על חשבון החוב, וכשרימונים עותרת כי במסגרת פסק הדין אמנם בית המשפט יפחית את הסכום, אך במקביל יורה כי הקזוז בוצע כדין ויש לדחות את התביעה השטרית.

...

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת 1 (דנים) לשלם לתובעת סך של 4,482,172 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה (2.1.14).

התביעה כנגד הנתבעים 2 ו-3 נדחית.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעת את הוצאות המשפט (לרבות אגרות ותמלולים) ושכ"ט עו"ד בסך 150,000 ₪.

בתצהיר ההיתנגדות לבצוע השטר הטעים הנתבע כי השיק נימסר על ידו לחברה בגדרה של עסקה לרכישת יהלומים שלא יצאה אל הפועל, ומשכך עומדת לימינו הגנת כשלון התמורה המלא של עסקת היסוד, כל זאת לשיטתו של הנתבע משהבנק אינו אוחז בשטר בעד ערך, וממילא אף לא אוחז בו כשורה, ועל כן הוא חשוף לטענת ההגנה של הנתבע ביחס לעיסקת היסוד.

דא עקא, במבט פנורמי אל גרסת ההגנה, תוך ביצוע זום-אאוט משלושת המכתבים מתגלה תמונה שמן הבחינה הקולנועית-טלויזיונית ניתן לתארה כשלושה קופים על רקע של מסך לבן.

האם הוכח כי נפל פגם בהתנהלות הבנק בעצם הגשת השטר לבצוע ובניהול ההליך? לא מצאתי בתצהיר העד יודוביץ מטעם הבנק המתאר את ההליכים שנקט הבנק לגביית חוב החברה, והאסמכתאות שצורפו לכך, וכן ברושם העולה מתשובותיו במהלך בחקירתו הנגדית, ביסוס מספק לטענת הנתבע כי פעולת הבנק לאכיפתו של השטר נגועה בחוסר תום לב, והנתבע, בסיכומיו, אף לא טרח להצביע על חוסר תום לב שעלה מחקירת העד לעניין זה. זכות הבחירה לגבי סדר מימוש שעבודים במצב של ריבוי בטוחות נתונה לנושה.

לא כן הנתבע כאן, מושך השטר שהנו צד רחוק לעיסקת השיעבוד, וצד רחוק לשטר, ולפיכך חובות תום הלב של הנושה כלפיו הנן בעוצמה חלשה יחסית.

...

כאשר מצרפים לאמור לעיל גם את גרסתו המתפתחת של הנתבע, אשר בתצהיר עדותו הראשית חידש מתצהיר ההתנגדות כי המדובר היה ב"הסכם מותנה", ואת העובדה שלא סיפק הסבר מניח את הדעת לאי הצגת חשבונית עסקה בגין התשלום באמצעות השיק [עמ' 4, שורות 28-33] , ואף לא המציא מסמך כלשהו מספריו שלו המעיד על ביצועה של העסקה, או תכתובת כלשהי שיצאה ממנו ביחס לעסקה, לרבות בדואר אלקטרוני או במסרון, נוטה משקלם הכולל של הדברים לכיוון המסקנה כי גרסת הנתבע ביחס לכישלונה של התמורה בעד השיק אינה מגיעה לרף הראייתי המסוגל לקעקע את חזקת התמורה שלפי פקודת השטרות.

התוצאה: התביעה מתקבלת במלואה.

לפני תביעה בסך 8,267 ש"ח. התביעה החלה כתביעה שטרית - התובע הגיש לבצוע בלישכת ההוצאה לפועל, בתאריך 14.4.2015, 4 שיקים - בסך כולל של 11,500 ש"ח ( שלושה שיקים בסך 2,500 ש"ח כל אחד לתאריכים 25.8.2014, 25.9.2014 ו-25.10.2014 ושיק ביטחון בסך 4,000 ש"ח).

דיון והכרעה: לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ואת טיעוניהם ועיינתי במסמכים שצורפו לתביעה החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך 4,250 ש"ח בלבד, מהנימוקים הבאים, אשר פועלים לטובת ולרעת התובע כמפורט בהם: ראשית - לטובת התובע, הנתבעת לא טענה בהתנגדות, כפי שטענה בכתב ההגנה, כי לפי ההסכם היא הייתה זכאית לפנות את המושכר כל אימת שתרצה בהודעה של חודש מראש, בנגוד לאמור בחוזה ולפיו מוקנית לה אופציה של 6 חדשים נוספים החל ממאי 2014.

שלישית – לטובת התובע, הנתבעת לא הוכיחה כי התובע הודיע לרשות השידור כי יש לה חוב בגין אגרת הטלוויזיה וסבירה יותר טענתו כי מדובר בפעולה יזומה של רשות השידור לאתר חייבים שהעלתה כי הנתבעת גרה בכתובת התובע.

...

על כן ובשקלול כל האמור לעיל אישרתי לתובע דמי שכירות של חודש וחצי בלבד בסך 3,750 ₪.

לסיכום הנתבעת תשלם לתובע את הסך 4,250 ש"ח בצירוף אגרת התביעה בסך 582 ₪ ושכר טירחת עו"ד בסך 793 ₪.

בסך הכל תשלם הנתבעת לתובע 5,625 ₪.

התביעה הוגשה בגין מסכת פרסומים בין ינואר 2020 ליוני 2020, באמצעות הדפסת פלאיירים, מיסרוני ווטספ ואף בתוכנית טלויזיה.

הוא זכאי לסיוע משפטי כך שחזקה היא כי "ידו אינה משגת" ולכן הוא גם פטור מתשלום אגרה.

דומה הדבר לקביעת תנאים לצורך קבלת רשות להיתגונן (הליך שעבר מן העולם בתביעות אך נותר בעינו בהתנגדויות לבצוע שטר).

כלומר – למרות שאין מדובר בתיק פש"ר, אזי מעצם קיומו של תיק חדל"פ עולה כי למבקש חובות.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש לתת רשות ערעור ולקבל הערעור לגופו באופן חלקי מהנימוקים כדלקמן: א) ניתן פסק דין ואין מועד עתידי להגשת ערעור בזכות ויש בהחלטה כדי להשפיע מהותית על זכויות הצדדים ולפיכך מצאתי לנכון לתת רשות ערעור.

דין הערעור להתקבל לגופו באופן חלקי.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.

לטענתה של רינת, שילמה את הסכום שנידרש ממנה, תוך שבשיחתה עם נציגת הוט וידאה כי בכך החוב נפרע במלואו, ונענתה כי התשלום הוא עבור "גמר חשבון". בשלב מאוחר יותר התברר, כי הסכום שולם לנכוי החוב בגין שירותי האנטרנט, בעוד שנוסף לחוב זה, עמד לנתבע גם חוב בגין שירותי הטלפון והטלויזיה, ולכן, למרות שכונה "גמר חשבון", התשלום לא כיסה את מלוא החוב למכלול שירותי הוט.

על יסוד רושם זה, "תפיחת" קרן החוב והתווספותן של הוצאות בגין פתיחת הליכי הוצאה לפועל, עשויים להחשב תוצר של ההסתמכות על המצג שעלה מהשיחה עם נציגת הוט, וביחס לרכיבים אלו של התביעה, ניתן, בדוחק, להכיר בטענה לקיומו של השתק (בדוחק, על שום מה? על שום שהיה על הנתבע להשמיע טענות אלו במסגרת ההיתנגדות לבצוע שטר, ולא בתביעה בבית המשפט, לאחר שההיתנגדות התקבלה; אך מאחר והתביעות אוחדו, וברקע מכלול התנהלותם של רונן ורינת ניצבה הסתמכותה של רינת על המצג באותה שיחה - אני מוצאת שיש יסוד להכיר בטענה זו).

...

לאחר עיון בטענות הצדים, בראיותיהם ובסיכומים שהוגשו, הגעתי למסקנה אחרת מזו שעולה מפסקי הדין האמורים.

התוצאה התביעה הראשונה מתקבלת בחלקה; הנתבע ישלם לתובעת סך של 780 ש"ח. בנסיבות, ומהטעמים שהובאו לעיל בדבר חבות הנתבע לשלם את קרן החוב בלבד, איני רואה לנכון לעשות צו להוצאות.

התביעה השנייה נדחית.