התנגדות לביצוע שטר בגין המחאה בעסקת ניכיון שיקים

לפניי היתנגדות לבצוע שטר בגין שני שיקים על סך 300,000 ₪ כל אחד שהוגשו לבצוע בהוצל"פ - שיק מספר 1161902 ז.פ. 20.3.2021 ושיק מספר 1161903 ז.פ. 20.4.2021.

המבקש הגיש היתנגדות לבצוע השיקים ממספר טעמים: האחד; המבקש טוען כי המשיבה היא גוף חוץ בנקאי שיש להחיל עליו את הוראות חוק הלוואות חוץ בנקאיות החלות גם בעסקת ניכיון שיקים מושא ההליך ומחייבות את המשיבה 'כמלווה' בהתאם לסעיף 8 לחוק, לצרף לבקשה לבצוע שטר הסכם הלוואה הכולל את הפרטים הנדרשים בסעיף 3(ב) לחוק.

...

את הטענה כי יש להחיל במקרה זה את הוראות חוק ההלוואות, אין בידי לקבל ומכאן שניטל עוקצה של טענת המבקש.

המבקש מפנה להוראת סעיף 55 (ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 ומבקש לקבל את ההתנגדות מטעם זה. אינני מקבלת את הטענה.

ההתנגדות נדחית.

רקע ותמצית טענות הצדדים המשיב, בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "המשיב" או "הבנק"), הגיש ללישכת ההוצאה לפועל בטבריה שתי בקשות לבצוע שטר: הבקשה הראשונה, הוגשה בתיק הוצאה לפועל מס' 503123-06-16 בגין ארבעה שיקים על סך כולל של 9,304 ₪ שנמשכו מחשבון המבקשת המתנהל בבנק לאומי; הבקשה השניה, הוגשה בתיק הוצאה לפועל מס' 516756-10-16 בגין חמשה שיקים על סך כולל של 18,652 ₪ שנמשכו מחשבון המבקשת המתנהל בבנק לאומי.

אשר לטענה לפיה נציג המבקשת שוחח עם הבנק ובקש שלא תבוצע עסקת ניכיון בשיקים בשל אי קבלת התמורה, נטען כי המסמך שצורף להתנגדות (מכתב ההתראה לצד ג') הוא מיום 20.02.2016 וכי בסמוך לכך הודיעה המבקשת לבנק על ביטול השיקים (לכל היותר שבוע קודם לכן או יום אחרי), בו זמן שעיסקת ניכיון השיקים (למעט שיק אחד שהועבר למשיב ב-4 למרץ), בוצעה לכל המאוחר עד ליום 13.02.2016 שזה שבוע לפני תאריך המכתב הנ"ל, כך שאם כל הטענות של המבקשת היו מתקבלות הרי שהן יפות רק לשיק אחד בסכום של 4,000 ₪.

...

המצהיר מטעם המבקשת הצהיר בסעיף 8 לתצהיר התומך בהתנגדות, כי בהתאם לסיכום עם צד ג' היה על צד ג' לספק את השירות המוסכם לפני פרעון השיק הראשון (30.03.2016) וכי משלא התקבלה תמורה בוטלו השיקים.

דא עקא, שנוכח טענות הצדדים, אין מנוס מהכרעה במחלוקת בין הצדדים, לאחר הליך שמיעת ראיות כדין.

סוף דבר לאור האמור לעיל, שוכנעתי כי יש מקום להתנות את מתן הרשות להתגונן בשני התיקים בערובה כספית.

בפני תביעות שטריות אשר תחילתן בבקשות לבצוע השיטריות אשר הוגשו כנגד הנתבע בלישכת ההוצל"פ בתיקים אשר אוחדו : תיק מס' 9936-06-16 ביחס לחוב נטען בסך 32,893 ₪, תיק 9763-06-16 אף הוא בגין המחאה בסך 25,000 ₪ ותיק מס' 53308-05-16 בו התובע בו הנו ביחס להמחאה בסך 25,000 ₪ ש"ח אשר נטען כי הנתבע חייב לתובע בגין ביצוע עסקת ניכיון ההמחאות.

הנתבע כי הכספים עבור ההמחאות אשר נימסרו למשמורת ממילא לא התקבלו ולפיכך לא ניתנה תמורה ולא הומצאו כל מסמכים כנדרש בעסקת הניכיון (ראה בעדותו בפרוטוקול מיום 22/10/17 וכן בעדותו בדיון בהתנגדות ביום 28/8/16).

...

הנתבע טען, כאמור, כי יש לדחות את התביעה מחמת העדר יריבות בינו לבין התובע כאשר מעולם לא פגש במר עיסא וממילא אינו אוחז כשורה.

דיון הכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות מטעם הצדדים וכן שמעתי את העדויות ואת טיעוני ב"כ הצדדים, בין בכתב בין בסיכומים מטעמם, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעות המאוחדות להידחות.

מר קפאח לא התייצב לאילו מהדיונים אשר נקבעו, כאשר לא מצאתי לכך כל סיבה סבירה ולכן הנני סבורה כי דין תביעותיו להידחות.

ממילא מדובר בהמחאות אשר אינן סחירות וחרף זאת הוסבו לחברת נס. חברת מור אינה תובעת בתיקים אלה אלא קפאח עיסא, לא הומצאו מסמכים ביחס להמחאות אלה כנדרש בחוק ההלוואות ולכן דין התביעה להידחות.

התוצאה הינה, אפוא, כי דין התביעות להידחות.

תחילתו של ההליך בהגשת השיקים לבצוע על ידי התובעת בתיק ההוצאה לפועל כנגד נתבעת 1, נתבעת 1 הגישה היתנגדות לבצוע שטר והתיק עבר לבית משפט כאן.

נתבעת 1 טענה כי אינה חייבת דבר על פי השיקים מאחר והתובע אינו אוחז כשורה, הנתבעות לא ביצעו ניכיון שיקים אצל התובע אלא אדם שאין לו כל קשר לנתבעת 2 וכי עסקת היסוד בגין השיקים בוטלה.

הנתבעת טענה כי נתבעת 2 הגישה נגדה תביעה על סכום קצוב בסך של 75,000 ₪ ללישכת ההוצאה לפועל בין היתר בגין תמורת השיקים, נתבעת 1 הגישה היתנגדות במסגרתה הכחישה את חובתה לתשלום השיקים מאחר והעסקה שביסוד השיקים בוטלה ע"י הודעה בכתב מטעם בא כוחה שנשלחה לנתבעת 2 מיום 24.04.2017 תוך דרישה להחזרת התמורה בסך של 10,000 ₪ בגין שני שיקים שנפרעו.

...

לאור האמור לעיל, ולאחר שקבעתי כי עלה בידי התובע להרים את הנטל להוכחת אותנטיות חתימת ההיסב, אני קובעת כי התובע אוחז כשורה בשיקים לאחר שקיבל לידיו את השיקים לפני שעבר זמנם, בתום לב ובעד ערך ועל כן זכאי להיפרע מהשיקים.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות לשלם לתובע סך של 35,515 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

חיובן של הנתבעות הוא "יחד ולחוד". משכך, אני מורה על שפעול הליכי ההוצאה לפועל בתיק המתנהל בעניינה של נתבעת 1, ועל צירוף סכום ההוצאות שנפסק לעיל לסכום קרן החוב בתיק ההוצאה לפועל ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

...