התנגדות לביצוע שטר בגין אי מילוי חובות עו"ד

בית משפט השלום בראשון לציון תא"מ 18659-11-16 סנטרל (ש.א.) מימון ופיננסיים בע"מ נ' יוסף חפץ חיים בע"מ ואח' תא"מ 4557-01-17 סנטרל (ש.א.) מימון ופיננסיים בע"מ נ' בזיני תיק חצוני: בפני כבוד השופט אבי סתיו התובעת: סנטרל (ש.א.) מימון ופיננסיים בע"מ הנתבעים: 1.יוסף חפץ חיים בע"מ 2.יוסף זמיר בזיני בשם התובעת: עו"ד צח ביטון בשם הנתבעים: עו"ד דוד בסידן פסק דין

לפניי שני הליכים שהדיון בהם אוחד, שעניינם היתנגדות לבצוע שטרות שהוגשו לבצוע על ידי התובעת נגד הנתבעים.

במועד חתימתו הייתה שורת הסכום בשטר החוב ריקה, ורק לאחר מכן מילאה בו הפקידה של התובעת את הסכום של 73,056 ש"ח, שלטענת התובעת הוא סכום החוב של ע.ז השבחה בגין יתרת ההלוואה.

ביום 13.9.2016 הגישה התובעת לבצוע שניים מהשיקים (תיק הוצל"פ 512150-09-16) וביום 1.11.2016 הגישה את שטר החוב לבצוע (תיק הוצל"פ 501022-11-16).

טענתם של הנתבעים היא, כי השיטריות (השיקים ושטר החוב) נימסרו לצורך הלוואה עתידית של מיליון וחצי ש"ח ולא לצורך פרעון החוב של ע.ז השבחה.

...

אבהיר, עם זאת, כי המסקנה העולה מהשיחה רחוקה מלהיות מובהקת או חד משמעית, ולפיכך איני מייחס לה משקל רב. הסיבה העיקרית לאימוץ גרסת הנתבעים היא העובדה שעדויותיהם של עידן ויוסף כי השטרות ניתנו על דעת כן שהתובעת תעמיד הלוואה עתידית של מיליון וחצי ש"ח היו אמינות ומשכנעות, והן מתיישבות היטב עם ההיגיון הכלכלי, מה שאין כן לגבי גרסת התובעת כי השטרות ניתנו לפירעון חוב עבר בלבד.

נוכח המסקנה אליה הגעתי אין צורך להכריע בטענה זו, אולם מצאתי לציין כי לדעתי אין בה ממש.

סוף דבר לאור כל האמור, ההתנגדויות שהגישו הנתבעים מתקבלות.

היתנגדות לבצוע שטר חוב שלטענת התובעת חתם עליו הנתבע בעת שהיה בעל 15% מהמניות של חב' פליני כנסים ואירועים (2012) בע"מ. כללי: בעלי הדין: התובעת הנה חברה המייצאת והמשווקת משקאות במדינת ישראל.

טענות הצדדים: טענות התובעת: טוענת התובעת כי ביום 27.8.15 חדלה החברה לרכוש את מוצרי התובעת, ונותרה חייבת בגין אי ניצול הקדמת הנחות שוטפות בסך 260,792 ₪ ללא מע"מ. על כן פתחה התובעת בהליכי גבייה נגד החברה ונגד כל עושי השיטריות.

לאחר שהתובעת נוכחה לדעת שהחברה לא תשלם את חובה, מילאה בשטר את הסך 197,111.29 ₪, והגישה את השיק לבצוע בלישכת ההוצל"פ ברמלה בתיק הוצל"פ מס' 503026-01-16 (להלן-"תיק ההוצל"פ").

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הנה כדלקמן: 1) היתנגדותו של הנתבע לבצוע השטר מתקבלת, תביעתה השטרית של התובעת נדחית, ואני מורה על סגירת תיק הוצל"פ 503026-01-16 בלישכת ההוצל"פ ברמלה, ובטול כל ההליכים בתיק ההוצל"פ; 2) על התובעת לשלם לתובע כדלקמן: (1) את הוצאות המשפט בתוספת הפרישי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; (2) שכ"ט עו"ד בסך 17,000 ₪ בתוספת הפרישי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפעול.

...

כבר לעיל ציינתי שאין לקבל את עדותה של גב' סיגלר, וכי עדותו של הנתבע בעניין זה לא נסתרה; 2) המומחה העלה ספקות רבים אודות טענת התובעת שהחתימה על גבי השטר היא חתימת הנתבע; 3) גם אם לא נקבל את כל חוות דעתה של המומחית, אזי יש לקבל אותה לפחות לגבי המסקנה של המומחה; 4) התובעת לא הגישה חוות דעת של מומחה להשוואת כתבי יד, למרות שיכולה הייתה לעשות כן. על פי ההלכה הנוהגת, דבר זה פועל כנגדה.

לאור האמור לעיל, סבור אני שהחתימה על גבי השטר אינה חתימתו של הנתבע.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: 1) התנגדותו של הנתבע לביצוע השטר מתקבלת, תביעתה השטרית של התובעת נדחית, ואני מורה על סגירת תיק הוצל"פ 503026-01-16 בלשכת ההוצל"פ ברמלה, וביטול כל ההליכים בתיק ההוצל"פ; 2) על התובעת לשלם לתובע כדלקמן: (1) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; (2) שכ"ט עו"ד בסך 17,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפעול.

לגופו של עניין טוענת החייבת כי חזקת חידלות הפרעון אינה עומדת לימינה של המבקשת שכן החוב עליו סומכת המבקשת נפרע על ידי החייבת וצדדים שלישיים (החייבת שילמה 38,710 ₪ בשנת 2005; גב' דליה קלישבסקי שילמה 43,000 ₪ בשנת 2005 ועו"ד דב ארבל ז"ל ששילם 120,000 ₪ בשנת 2011 ) ובעניין זה הוגשה בקשה בטענת "פרעתי" ללישכת ההוצאה לפועל.

כבר עת אומר כי אין בידי להדרש לטענה זו. אכן, טענה כי בקשת הבצוע אינה עונה לדרישות הדין יש להעלות במסגרת ההיתנגדות לבצוע שטר.

המבקשת פירטה מהו ( להשקפתה) חובה של החייבת אליה וציינה כי הטעם לכך שיש לראות בחייבת חדלת פרעון הוא אי עמידתה בדרישת ההתראה שהוציא בית המשפט המחוזי באופן המהוה "מעשה פשיטת רגל". מבחינה מהותית, אי מילוי דרישת התשלום שהציגה המבקשת לחייבת (שכונתה "התראה") מקים חזקה כי החייבת היא חדלת פרעון ועל החייבת מוטל הנטל לסתור חזקה זו. נובע מכל האמור כי דרישות הבסיס המקימות את סמכותו של בית משפט זה לידון בבקשה והעילה להוציא בעיניינה של החייבת צו לפתיחת הליכים עולים בבירור מתוך בקשת המבקשת ונספחיה.

...

בנסיבות אלה אני סבור כי אי נקיטת המונחים המתאימים לפי החוק במסגרת הבקשה אינו פגם היורד לשורשו של עניין ואין בו כדי למנוע מבית משפט זה להעניק למבקשת את הסעד המבוקש בהתקיים עילה לכך, כפי שאפרט.

פועל יוצא מכל האמור הוא כי דין הבקשה להתקבל.

במצב דברים זה הבקשה מתקבלת.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6564-06-18 צפאר נ' פמה אשראי לרכב בע"מ 23 לאוקטובר 2018 מספר בקשה:3 לפני כבוד השופטת הרשמת נועה גרוסמן מבקשת/המשיבה בעירעור פמה אשראי לרכב בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אבי גרוהר משיבה/ המערערת שני צפאר ע"י ב"כ עו"ד דקלה עקנין-שרעבי החלטה

בהחלטתו מיום 22.4.18 במסגרת ת"ט 62769-01-18 דחה כב' הרשם הבכיר (כתוארו אז) צ'כנוביץ את הבקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות בקבעו, בין היתר, כדלקמן: "לאור כל המפורט לעיל הבקשה להארכת המועד ובהתנגדות נדחית. וכפועל יוצא נדחית גם הבקשת ההיתנגדות (כך במקור – נ.ג.) ובכלל זה הבקשה בעיניין הטענה כי בקשת הבצוע אינה ערוכה כדין ובאשר משלא הוארך המועד כלל לא נידרש בית המשפט להכריע בשאלה זו. למעלה מן הצורך יצוין כי הטענות בעיניין אי מילוי סעיפים קטנים 3,4,5 לבקשת הבצוע אינם יורדים לשורש ההליך. ואין בהם כדי להקים הגנה מהותית בפני התביעה עצמה". המשיבה הגישה ערעור לבית משפט זה על החלטמ זו. בתגובה, הגישה המבקשת בקשה זו לסילוק על הסף של העירעור.

ראו גם בספרו של המלומד דוד בר-אופיר "הוצאה לפועל הליכים והלכות" מהדורה שביעית, כרך שלישי, עידכון מספר 14, אפריל 2018, שם בעמ' 1012(1): "החלטת בית משפט שדוחה היתנגדות לבצוע שטר כמוה כפסק דין להבדיל מ'החלטה אחרת', מכיוון שהזוכה יכול לפנות עם החלטת הדחיה אל לישכת ההוצאה לפועל ולהמשיך בבצוע השטר. זוהי החלטה המסיימת את מלאכתו של בית המשפט, ולפיכך אין צורך לקבל עליה רשות ערעור. העירעור יהיה בזכות ויתברר לפני הרכב של שלושה (ע"א 835/75 בריק נ' גולדפיז, פד"י ל"א(2), 604; ע"א 146/85 גמליאל נ' מנורה חברה לביטוח ואח', פד"י מ"א (3), 746)". מכל האמור עולה כי כאשר ניתנה החלטה אחרת לדחיית הבקשה להארכת המועד להגשת ערעור, ומיד לאחריה נדחתה ההיתנגדות הרי דחיית ההיתנגדות מהוה פסק דין הכורך בחובו גם את ההחלטה האחרת בבקשה לדחיית מועד.

...

זאת ועוד, טוענת המשיבה כי גם יישום מבחן "סופיות הדיון" אשר נקבע בפסיקה כ"כלל אצבע" המסייע לאבחן את סוג ההחלטה ואופן ההשגה עליה, מביא למסקנה כי החלטת כב' הרשם הבכיר (כתוארו אז) צ'כנוביץ, היא בגדר פסק דין שהערעור עליו בזכות.

סיכום: מן המקובץ לעיל, אני מוצאת כי הערעור הוגש כדין, והבקשה למחיקתו על הסף נדחית בזה.

המבקשת תשלם הוצאות הדיון בבקשה זו בסך 3,000 ₪.

אשר על כן, מן המקובץ לעיל אני קובעת, כי דין הבקשה לסילוק הערעור על הסף להידחות בזה.

לפניי היתנגדות הנתבעת לבצוע שטר חוב, בגין אי עמידה בהסכם הלוואה.

להלן נוסח שטר החוב שנחתם ע"י הנתבעת ואשר הוגש למימוש בהוצל"פ כאמור: הכותרת: "שטר חוב שנערך ונחתם בראשון לציון ביום 21 בחודש 6 בשנת 2020". התוכן: "אנו הח"מ, ריטה אבר ת.ז. 057133829 מתחייב לשלם כנגד שטר זה ביום 1/11/21, לפקודת שמעון בארי בע"מ, סך של 800,000 ₪ (שמונה מאות אלף שקלים חדשים בלבד), בתמורה להסכם מיום 21.06.20". בהמשך ישנה חתימת הנתבעת, וכן אימות חתימה ע"י עו"ד משה אלגאלי.

לו הייתה התובעת מלווה את הכסף בריבית ע"פ חוק, הנתבעת הייתה יכולה לעמוד בהחזר התשלומים; על פי חוק אשראי הוגן, תשנ"ג 1993 (להלן: "חוק אשראי הוגן"), זכאית התובעת לכל היותר להחזר קרן ההלוואה בתוספת הריבית המותרת לפי החוק; בסעיף 9 להסכם ההלוואה דרשה התובעת מהנתבעת לוותר על הגנות קוגנטיות המוקנות לה על פי חוק, כגון טענת אי חוקיות וכו'; כמו כן, התובעת לא צרפה לוח סילוקין להסכם, כנדרש על פי החוק; יש לקבל את ההיתנגדות משום כשלון תמורה חלקי קצוב, ומשום פגמים וליקויים במילוי שטר החוב העולים כדי ביטול השטר; פרעון שטר החוב כפוף לתנאים, וטרם מולאו התנאים לפרעון; לתובעת אין זכות קניינית בשטר החוב והיא אינה "אוחזת כשורה" כהגדרתו בפקודת השיטריות (נוסח חדש) (להלן: "פקודת השיטריות") וזאת משום פגמים צורניים, חפציים וקנייניים שנפלו בשטר החוב.

...

סוף דבר ההתנגדות מתקבלת בחלקה, בכל הנוגע לריביות הקבועות בהסכם ההלוואה, וניתנת לנתבעת רשות להתגונן בעניין זה. עם הטענות הנוגעות לריבית ההסכמית, תידון גם שאלת הצמדת החוב למדד.

אני דוחה את בקשת ההתנגדות בכל הנוגע לקרן החוב בסך 500,000 ₪, והליכי ההוצל"פ בגין סכום זה יימשכו.

מאחר שחלק מההתנגדות התקבל על ידי וחלק נדחה, אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.