התנגדות לביצוע צ'ק שאינו למוטב בלבד

עוד טען משה בתצהירו שצורף לבקשה כי אברהם ביקש שהשיקים יירשמו לפקודת יצחק ולא למוטב בלבד ויימסרו לעוזר של אברהם בהרצליה בשם מוטי.

באשר לתביעת אברהם, אברהם לא הסביר מדוע, אם היה זכאי לתבוע בגין השיק נושא תיק ההוצאה לפועל, לכתחילה הוא לא היה צד, יחד עם רוחמה, בבקשה לבצוע שיק ובהליכים שהתנהלו במסגרתו (ההיתנגדות לבצוע השיק והבקשה בטענת פרעתי).

...

בנסיבות אלה, דין תביעתו להידחות.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

התביעה שכנגד נדחית.

עוד נטען כי הבקשה לבצוע השיקים לא מולאה כדין ונעדרים ממנה פרטים מהותיים לצורך ביסוס עילת התביעה, כגון נסיבות מתן השיק, מועד מתן השיק ונסיבות הצגתו לפירעון.

גם במסגרת היתנגדות זו העלתה המבקשת טענות זהות לאלו שהעלתה בהתנגדות הקודמת הנוספת, קרי, כי המשיב נהג בחוסר תום לב משנטל את השיקים בידיעה כי יחוללו, וטענות דומות לגבי האופן הלקוי בו מולאה בקשת הבצוע.

בחקירתו הבהיר, כי לא היתה למבקשת כל כוונה כי השיקים שמשכה יהיו סחירים ויוסבו לצד שלישי; יחד עם זאת אישר, כי השיקים שמשכה לא היו "למוטב בלבד". מר גילת הסביר, כי עבור הזכויות הציבוריות התשלום הנו חדשי ועל כן מסר שיקים לכל חודש בחודשו לאורך השנה.

...

המשיב בסיכומיו טוען כי דין ההתנגדות בשני התיקים להידחות.

במילים אחרות, בדיון בהתנגדות אין לדון בשאלה האם התובע אוחז כשורה בשטר אם לאו, אלא אך ורק בשאלה אם הנתבע הראה הגנה לכאורה שבה יכול היה להתגונן מפני תביעתו של הנפרע, ושאלת האחיזה כשורה ראויה להיות מוכחת בפני בית המשפט, שכן הדבר מחייב גביית עדות האוחז להוכחת תום ליבו: "היוצא מכאן, שאם גילה תצהיר הנתבע הגנה לכאורה, זכאי הנתבע לקבל רשות להתגונן, ואילו בשאלה אם הגנתו נדחית מפני זכותו העדיפה של אוחז כשורה, יוכל בית המשפט לפסוק רק לאחר בירור המשפט." (עניין נאמן לעיל; ראה גם ע"א 427/63 טריבלסקי נ' מטמור, פ"ד יח (1) 80 [1964]; ע"א 218/66 יעקב חביה ואח' נ' לוי גליק, פ"ד כ(4) 63, 67 [1966]).

השיקים אינם "למוטב בלבד" וסחירות השיקים לא הוגבלה.

לפני ביצוע עסקת הניכיון הסביר מר בן דוד בתצהירו כי הוא חייג למספר הטלפון המופיע בשיקים, 050-2046678, וזאת במטרה לוודא עם הנתבע, המושך, שאין היתנגדות מצידו לבצוע העסקה.

...

החתימה בשיקים מושא התביעה אינה חתימתו של הנתבע ובענין זה צירף הנתבע חוות דעת של מומחית להשוואת כתבי יד. על כן טוען הנתבע כי יש לדחות את התביעה.

סוף דבר, אינני נותן כל אמון בגרסת ההגנה ואני מקבל את התביעה בהתאם לעתירה שבה.

אני קובע שהנתבע חב בתשלום השיקים, אם מכוח חתימתו עליהם ואם מכח ההרשאה שנתן הנתבע לוורוול לפעול בחשבון ולחתום על שיקים.

כמו כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת בגין ההליך שלפניי את אגרות בית המשפט ששלמה התובעת בסך 774 ₪ ובסך 798 ₪, והוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 8,500 ₪.

התובעת הגישה לבצוע שתי המחאות בתיק הוצל"פ מס' 51-997702-20 בלישכת ההוצאה לפועל בחיפה, כמפורט להלן: המחאה ע"ס 60,250 ₪, ז.פ. 4.2.2020, משוכה על ידי בן שטרית אלי בע"מ, ערוכה לפקודת התובעת, עם היסב בנקאי מוגבל למוטב בלבד וקרוס.

הנתבעת הגישה היתנגדות לבצוע ההמחאות, בטענה שהתובעת אינה זכאית לקבל את תמורתן או להציגן לפרעון כלל.

ניתן להתרשם מעדותו כי גם כיום עילת ביטול ההמחאות לא ברורה לו והסבריו מעוררים רושם של תירוצים שנולדו בדיעבד כדי להצדיק את היתנהגותו, בשם הנתבעת.

...

מן הטעמים המפורטים לעיל, דין טענת הקיזוז להידחות גם לגופה, לו היתה הנתבעת מוכיחה שקמה לה זכות לקזז סכומים כלשהם.

סיכומו של דבר, התובעת זכאית לסך של 116,255 ₪ (60,255 ₪ + 56,000 ₪), שהם יתרת הכספים המגיעים לה לפי חשבונות חלקיים 4 ו - 5, נכון למועד פתיחת תיק ההוצל"פ. לאור האמור לעיל, אני מקבל את התובענה ומורה כדלקמן: הנתבעת תשלם לתובעת סך של 116,255 ₪, שנותרה חייבת לה על בסיס חשבונות חלקיים 4 ו - 5, שאושרו.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת את אגרות המשפט (3,575 ₪) ושכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.

כך, בתגובה להתנגדות טענה אמנם קדם פז כי השיק דנן הוא שיק סחיר שאינו למוטב בלבד, אך זאת במענה לטענת כינרת גאלרי כי רק כתר דוד גאלרי היתה רשאית למלא את שמה על השטר (סעיף 37 לתגובה), ולאורך התגובה ציינה מספר פעמים כי השיק היוה שיק ביטחון להבטחת הסכום שהוסכם בהסכם בעל-פה (ואפנה לסעיפים 6-7, 8.3, 39 לתגובה להתנגדות); בתצהירו של קדם הצהיר הוא "ניתן לי שיק ביטחון על סך של 250,000 $ שהופקד בנאמנות אצל גלאם" (סעיף 18 לתצהיר, וכן ראו סעיפים 20 ו-24 לתצהיר, וסעיף 10 לתצהירו כצד ג'1) ובחקירתו העיד קדם "השיק הוא שיק ביטחון למימוש עסקה עתידית. לא הגיע אליי אפילו, לכן לא דיווחתי עליו והכל היה תאורטי" (עמוד 26 שורות 12-13 לפרוטוקול); וכן ניתן להפנות להודעה ששלח קדם לגלאם בה ביקש לקבל לידיו את השיק (נספח 11 לתצהיר קדם), למכתב בא-כוחה של כתר דוד גאלרי מיום 3.4.2017 (נספח ח' לתצהיר שוויקי), ולתכתובת על גבי הסכם העקרונות, בה נכתב "היתקבל צ'ק עירבון 875,000 ש"ח פתוח על העסקה" (נספח א' לתצהיר שוויקי).

בעיניין זה יצוין כי בתגובה שהגישה קדם פז להתנגדות לבצוע שטר הסכם העקרונות כלל לא נזכר, ונכתב כי "מיד" לאחר החתימה על ההסכם בכתב נערכה פגישה עם גלאם והופקד בידו שיק הביטחון עבור החוב שבהסכם בעל פה. גם בתצהיר העדות הראשית של קדם אין היתייחסות להסכם העקרונות, וקדם הצהיר כי ניתן לו שיק ביטחון כנגד ההסכם בעל פה וכי בפגישה שנערכה עם גלאם לאחר החתימה על ההסכם בכתב השיק הופקד בידיו.

...

עם זאת, כפי שציינתי לעיל, כנרת גאלרי הוכיחה כי האפשרות שהגרסה אשר עליה ביססה קדם פז את תביעתה - קיומו של הסכם נוסף-בעל-פה, כחלק מהעסקה למכירת העסק בים המלח - מסתברת פחות מהאפשרות שלא נכרת בין הצדדים הסכם נוסף-בעל-פה כאמור אשר להבטחתו ניתנה ההמחאה, וכי למרות הקשיים שעוררו הגרסאות של שני הצדדים, הרי שבין שתי הגרסאות שהוצגו גרסתה של כנרת גאלרי מסתברת יותר מן האפשרות שנערך הסכם בעל פה כאמור, ועל כן התביעה נדחית.

לצד זאת אציין כי לו המסקנה היתה כי יש להעדיף את גרסתה של קדם פז והתביעה היתה מתקבלת, אזי המסקנה היתה כי כנרת גאלרי חבה את הסכום בגובה ההמחאה, ודומה כי במצב דברים כזה היה קושי מבחינתה לטעון כי קדם או גלאם גרמו לה לנזק והם נדרשים לשאת בסכום החוב שלה, ובא-כוח כנרת גאלרי למעשה הסכים עם כך בסיכומיו באומרו: "לשאלה, אם תתקבל התביעה המשמעות שהנתבעת וחזי קדם והנאמן צדקו, הם לא פעלו בסדר רק אם התביעה תידחה, אני משיב, שיש בכך היגיון" (עמוד 56 לפרוטוקול הסיכומים), כך שדומה כי בכל מקרה לא נדרשה הגשתה של הודעה לצד ג'.

סיכומם של דברים - מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, התביעה נדחית (וכאמור כפועל יוצא, ההודעה לצד שלישי התייתרה).