מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התנגדות כנגד הקמת אתר תיירות פגיעה באיכות הסביבה

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 1991 בעליון נפסק כדקלמן:

המדובר הוא בתכנית שהמשיב הרביעי (להלן-היזם) יזם להקמת מיתקן הידרואלקטרי (להלן-המיתקן) ולפיתוח אתר תיירות לנופש פעיל, תוך הסתמכות על הסביבה הטבעית של חלק מאפיק הירדן ההררי בואכה הכינרת.
לעותרים טענות כנגד חוקיות חלק מההליכים הסטטוטריים-תכנוניים, אשר ננקטו קודם אישור התכנית, וכנגד סבירות החלטות הגופים שדנו בתכנית.
לפני הועדה המחוזית היה תסקירו המפורט של פרופ' אבנימלך בעיניין ההשפעות הסביבתיות של התכנית, וכן הוגשו לפניה התנגדויות של גורמים מעוניינים, כמו החברה להגנת הטבע והמשרד לאיכות הסביבה.
יש כאלה, כמו העותרים ואולי רבים נוספים, הסבורים שפגיעה בנוף ההררי שליד הירדן והקמת אתר תיירות בו וכן הטיה כלשהיא של חלק ממי הירדן הם ב"בל ייעשה", בשל הפגיעה שאלה פוגעים הן בערכי נוף וטבע והן במהלכו הטבעי של הירדן.
...
למסקנה זו מגיע אני מבלי צורך לחוות דיעה, אם גישת העותרים או גישת המשיבים היא העדיפה בעיניי לעניין השמוש שייעשה בחלק ממי הירדן ולעניין הקמת המיתקן ואתר הנופש על-פי התכנית.
על סמך כל האמור נדחית בזה העתירה.
העותרים ישלמו הוצאות למשיב 1 ו-2 ביחד, למשיבה 3 ולמשיב 4-לכל אחד מהם-בסכום של 3,000 ש"ח להיום.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

אחת המתנגדים הייתה הקואליציה לדיור בר השגה, שטענה, בין היתר, כי התכנית אינה נותנת כל מענה לדיור בהשג יד, בהתאם לסמכות שניתנה לועדה בחוק הווד"לים (בנוסחו המקורי) וזאת בדומה לטענות שהועלו נגד תכנית מורדות מלחה.
בהקשר הזה נטען בהרחבה, כי התכנית פוגעת בערכי טבע מוגנים ועומדת בסתירה להוראות תכנית מספר 12222 פארק עמק רפאים, המייעדת את שטח תכנית מורדות מלחה כשטח נוף לשימור; והיא אף פוגעת באתרים הארכיאולוגיים בתחומה, כפי שעולה מחוות הדעת של ד"ר גדעון סולימני ופרופ' בועז זיסו, שהוגשו מטעם המתנגדים.
לאחר שבחנתי את מכלול הטענות, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הועדה לדיור לאומי לאשר את תכנית מורדות משואה, חרף התנגדויות העותרים בנושאים שלעיל, בכפוף להוראות שנוספו לתכנית בעקבות קבלה חלקית של ההתנגדויות; ומדובר בהחלטה אשר באה בגדר מיתחם הסבירות, ואין מקום להתערב בה. בכל הקשור למפגעים הבריאותיים שתסבנה עבודות הבנייה לתושבי שכונת גבעת משואה: הועדה שקלה את טענות המתנגדים, את חוות דעתו של פרופ' ברקמן שעליה נסמכו המתנגדים, ואת עמדתו של מנהל המחלקה לאיכות הסביבה בעריית ירושלים.
על-פי חוות הדעת של ד"ר ויסברוד שהוגשה לועדה מטעם המתנגדים, עבודות הפיתוח צפויות לפגוע בקירות התמך הגבוהים אשר תוחמים את מורדות שכונת גבעת משואה הקיימת, וכן לגרום לסיכונים גיאו-טכניים וסיסמיים לחלק מהבתים הקיימים, אשר ממוקמים על שיפועים תלולים שמורכבים ברובם מסלעי גיר; בשים לב לכך שלצורך הקמת שכונת גבעת משואה – בוצעו בקרקע עבודות פיתוח נרחבות שדרשו חציבה ומילוי של הקרקע בחומרים שונים, כך שהסלע שעליו ממוקמים היום חלק מבתי שכונת גבעת משואה – מורכב למעשה מחומר גרוס בעל תכונות גיאו-טכניות של חולשה רבה ורגישות גבוהה מבחינה סיסמית.
בהקשר זה טוענת העמותה, כי גן החיות – שאמור לשים את רווחתם של בעלי החיים בגן בראש מעייניו, פועל בעיקר לשם קידום הגן כאתר תיירות ונופש ושיקוליו כוללים שיקולים כלכליים.
...
החלטת הוועדה מיום 9.5.12 נעשתה מתוך מודעות לפער שיש בין מה שהומצא לוועדה לבין מה שהתבקש על-ידה: "תכליתה של החלטת הוועדה מיום 29.3.12 הייתה בקבלת מידע מספק ביחס להשפעת התכנית על גן החיות ועל בעלי החיים בו. הוועדה לא סברה כי יש לחייב את מגישי התכנית להביא את התייחסות גן החיות דווקא, אך משזו הובאה סבורה הוועדה כי היה בה כדי ליתן מענה לשאלות שהועלו ביחס להשפעת התכנית על גן החיות. מכל מקום, הוועדה סבורה כי המידע שנמסר בעקבות ההחלטה מיום 29.3.12 הוא מידע מספק..." כפי שציינתי לעיל, ועל יסוד הטעמים שפורטו, החלטה זו אינה עומדת במבחני המשפט המינהלי ואין מנוס מביטול ההחלטה והחזרת הדיון לוועדה.
בכלל זה, לא ניתנה לוועדה כל חוות דעת אודות השאלה האם פעילות הגן, שתתבצע בסמיכות רבה ביותר ליחידות הדיור החדשות שייבנו, עלולה להוות מטרד לדיירי השכונה החדשה, אשר בעקבות זאת עלולים לבקש להגביל את פעילותו בזמן תקופת המגורים, ובכך לפגוע בו. המסקנה הנובעת מכך היא כי החלטתה של הוועדה בכל הנוגע להשפעת התכנית על גן החיות, על כל ההיבטים הכרוכים בכך, התקבלה על-יסוד תשתית עובדתית חלקית ובלתי מספקת, זאת בניגוד לחובתה של הוועדה כרשות מינהלית לבסס את החלטותיה על מסד ראייתי הולם (ראו את האסמכתאות שצוינו לעיל); ולכן אינה יכולה לעמוד – וזאת בהינתן עמדתה הקודמת של הוועדה שדרשה קבלת חוות דעת של מומחה וכן את עמדת הגן, ולא הסתפקה רק באחרונה.
לאור האמור הגעתי לכלל מסקנה, כי החלטתה של הוועדה בדבר השפעת תכנית מורדות משואה על גן החיות התנ"כי התקבלה על-יסוד תשתית עובדתית חסרה, ולכן אינה יכולה לעמוד.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 71672-12-19 שמולביץ ואח' נ' אתרים בחוף תא חברה לפתוח אתרי תיירות בתא יפו בע"מ לפני כבוד השופט הבכיר אליהו בכר עותרים 1. אייל שמולביץ ע"י ב"כ עו"ד דנה יאראק-זהרוביץ 2.צלול - עמותה לאיכות הסביבה ע"י ב"כ עו"ד חיה ארז משיבה אתרים בחוף ת"א - חברה לפתוח אתרי תיירות בת"א יפו בע"מ ע"י ב"כ עו"ד חיים סאמט ו/או ניר סברוב ו/או דנה אלמלח-כהן ואח' ממשרד עו"ד שניצר, גוטליב, סמאט ושות' פסק דין
בסופו של יום קבעה הולחוף ברוב קולות (9 בעד ו-1 נגד) כי היא מאשרת את ניתוח תא השטח ואת הפיתרון של הנחת גיאוטיוב, וכן אישרה את הרחבת תא השטח שהתבקשה על ידי הערייה.
כמפורט לעיל, ענייננו של המידע המבוקש בפרויקט להקמת שובר גלים מסוג גיאוטיוב שברצון המשיבה לבצע בחוף הצוק כאשר העותרים מתנגדים לו מאחר והוא צפוי לפגוע בפעילות הגלישה שלהם.
...
נטען כי אין לחייב את המשיבה להשיב לשאלון ודין העתירה דחייה על הסף.
בנסיבות העניין מקובלת עלי עמדת המשיבה כי אין מקום לגילוי המידע בשלב זה. המידע המבוקש עוסק בנתונים שנאספו על ידי המשיבה או מי מטעמה לצורך גיבוש מדיניות, אולם הליכי התכנון נמצאים עדיין בשלבי בדיקה ועיצוב וטרם הוחלט על התוצר הסופי (ר' ס' 9(ב)(2) וס' 9(ב)(4) לחוק, וכן עניין גישה בחוו"ד כב' השופט עמית: "סעיף 9(ב)(4) חל הן על שלבים בהליכי עיצוב מדיניות או גיבוש החלטה, מבלי שהרשות תחויב לגלות 'חצי מלאכה'...").
סוף דבר העתירה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

ביום 9.10.2007, קבעה ועדת ערר מחוזית, שדנה בערר מס' 213/03 אותו הגישה התובעת כנגד החלטתה של הוועדה המקומית ובערר מס' 268/05 שהוגש על ידי הוועדה המקומית נגד השמאי המכריע אשר מונה על ידי ועדת הערר, כי התכנית פגעה במקרקעי התובעת ועל כן זכאית היא לפצוי חלקי.
דהיינו - עקב שידרוג הרפת לא רק שלא נגרמה כל פגיעה באיכות חיי התובעת, אלא שהבנייה שיפרה את חייה בעשרות מונים והגדילה את יכולתה לפתח את משקה והיא אכן החלה לפעול כן. בכל מקרה, במקום מיתנהל אתר תיירות, הן של הנתבעים והן של התובעת.
בהחלטתה מיום 9.10.2007 (נספח כו'1 לתצהירה של התובעת), קבעה וועדת הערר המחוזית, בין היתר, כך: "התכנית הפוגעת הנה תכנית אשר מטרתה קביעת איזור חקלאי מיוחד עבור בניית רפת וקביעת הוראות למתן היתרי בנייה לסככות ומיתקני מזון, אשר יזמה מישפחת קורלנדר..., אשר עוסקת ברפתנות מזה שנים רבות. התכנית הפוגעת נועדה להסדרת חריגות בנייה אשר היו במשק קורלנדר משך שנים רבות, וכן לצורך התאמת הרפת להוראות הרפורמה במשק החלב בישראל, רפורמה אשר הנה תוצאה של החלטת ממשלה, ואשר נועדה ליפתור בעיות קשות ברפתות הקיימות (בעיקר בנושאי איכות הסביבה ובריאות)". .
באשר למטרדי ריח: פרידמן מציין בחוות דעתו כי בביקורו במקום בשנים 2008-2010, כאשר כיוון הריח היה מכיוון הרפת של הנתבעים מס' 2-4 אל חצר הנחלה של התובעת: "עלו באפי ריחות חזקים אופייניים לפעילות הרפת. ריחות אלה, העשויים להיחשב כריחות אופיינים לאיזור חקלאי גורמים למיטרד. כאשר מדובר באיזור בעל אופי תיירותי. הרי שהקמתם של בית-מגורים נוסף וחדרי אירוח ... אינה מעשית בגלל מיטרדי הריח הנגרמים מהפעלתה של הרפת...". אלא שפרידמן אישר בחקירתו הנגדית כי הוא לא ביצע בדיקת ריח על פי הנידרש בתקנות, אלא על פי היתרשמותו בלבד.
על אופיו החקלאי של בית הלל, ניתן ללמוד אף מתכנית מאושרת ג/12997 שכותרתה: "בית הלל – ביתני אירוח" ואשר פורסמה בילקוט הפרסומים מיום 21.6.2004, הקובעת כך: "הוועדה המקומית רשאית לצמצם ע"פ שיקול דעתה את כמות היחידות המרבית למגרש ואף לסרב לתת היתר לחדרי אירוח במקרה של הווצרות מיטרד לשכנים ו/או במקרה של היתנגשות עם שימושים חקלאיים קיימים" וכמו כן "על מנת לא לפגוע בשימוש החקלאי הקיים או העתידי בשטחם החקלאי של השכנים לא ינתנו היתרי בניה לצורכי תיירות אלא לאחר שהוועדה המקומית תודיע לשכנים הגובלים בחלקה בה מבוקש ההיתר ותאפשר להם להגיש את היתנגדותם" (נספח ג' לתצהירו של טומי, סעיפים 3.1.1.
...
כתב ההגנה מטעם הנתבעים מס' 2-4 לטענת הנתבעים מס' 2-4, דין התביעה להידחות על הסף, בשל מספר טענות מקדמיות: ראשית, מחמת העדר עילה.
בחוות דעתו, קבע מפענח תצלומי האוויר מטעם התובעת, כי המרחק המינימלי בין בית התובעת לבין המחלבה הינו כ-48 מטרים (סעיף 5 לסיכום).
מכל הטעמים המפורטים לעיל, הרי שדין הטענה למטרדים להידחות גם לגופה.
סיכום על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2008 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

מטרות התכנית הוגדרו בסעיף 8: "יצירת מסגרת תכנונית להקמת אתר תיירות, נופש ומלונאות, באזור בקעת תימנע...
מחובתה של הרשות לנהל את הנושא המינהלי שהופקד בידיה ועל כן יש להקפיד על המועדים בהגשת היתנגדות או הסתייגות כדי לשמור על היציבות והרצף בהליך המינהלי.
כנגד זאת טוענות המשיבות שיש לפרש את תוכנית המתאר בצורה תכליתית, שכן לא נקבע בה שיש לתחום את המלון בשטח של 24 דונם, אלא שהשטח הכולל אינו אמור להיות גדול יותר מ – 24 דונם.
מנגד, המשיבות מדגישות שהתקיימו דיונים רבים בעניין התוכנית שהשתתפו בהם גורמים כמו המשרד לאיכות הסביבה, החברה להגנת הטבע, וכי אין בתוכנית כדי לפגוע בסביבה.
...
נכון שלא הוגש כל תעוד חצוני ואינני מיתעלם מטענת העותרים לפיה הבנייה בשטח טרם החלה, אך החומר הכללי וההגיון הכלכלי תומכים במסקנה שביטול התוכנית עלול לגרום לנזק בשיעור של ממש למשיבה 3.
בהתאם, סבורני שלא יהא זה נכון, צודק ומידתי להורות על ביטול התכנית.
אשר על כן, העתירה מתקבלת באופן הבא: מוסד התכנון הוא משיבה 1 (הועדה המקומית לתכנון ולבנייה מחוז דרום) יקיים דיון, בהקדם ככל שניתן, על פי המתוה המפורט בסעיף 17.3 לתמ"א 35.
לאחר קיומו של דיון, משיבה 1 תנמק כל מסקנה אליה תגיע-להשאיר את החלטת האישור על כנה, לבטלה או לשנותה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו