התנגדות הכנ"ר לבקשת פשיטת רגל שאינה נגד חברת תעופה

הכונ"ר היתנגד לבקשה וטען, כי אין היא עומדת בתנאים הקבועים בדין, היות שהמבקש לא תמך אותה באסמכתא המאששת טענתו לסרוב המוסדות הבנקאיים להעניק לו אשראי או משכנתא נוכח הליכי פשיטת הרגל.

מאז שב המבקש ופנה לבית המשפט בבקשות ובתגובות רבות תוך שהוא שב על טענותיו, ובהתייחס לתביעה האזרחית שהוגשה על ידו כנגד בעל הרשת לאחר סיום הליכי פשיטת הרגל טען, כי היא הוגשה על ידו בתום לב, והסכום שנפסק לזכותו במסגרת הסדר פשרה היה בגין עגמת הנפש ה"אדירה" שנגרמה לו, וכי מדובר בתביעה לגיטימית שלא נפל בה רבב, המלמדת על נפילתו בפח ועל היתנהלותו תמת הלב.

בסעיף 66 בפקודה נקבע לאמור: "בית המשפט רשאי ליתן לפושט רגל, עם ההפטר, תעודה המעידה שפשיטת הרגל באה עקב כשל בלתי צפוי שאין עמו היתנהגות רעה מצדו, כדי להסיר ממנו כל פסלות מחמת פשיטת רגל הקבועה בחוק והניתנת להסרה בתעודה מבית המשפט כאמור; סרוב ליתן תעודה כאמור נתון לערעור". כאמור, המבקש עותר לקבלת תעודה מכוח הוראת הסעיף, המציב שני תנאי סף: האחד, שפשיטת הרגל באה עקב כשל בלתי צפוי, והשני שפשיטת הרגל לא נבעה מהיתנהגות רעה מצד המבקש.

מעיון בצו ההפטר שניתן למבקש ביום 8.8.2018 עולה, כי בסעיף 5 לצוו נקבע לאמור: "אם קיימים נכסים השייכים לחייב והניתנים למימוש או נכסים עליהם לא דיווח החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל (לרבות כספים בחב' ביטוח או במוסדות פינאנסיים אחרים, זכויות להחזרי מס, ירושה וכד'), ימומשו הם לטובת קופת פשיטת הרגל, בנוסף לתכנית הפרעון או המתוה להפטר שאושרו לחייב, ואף לאחר קבלת הפטר, אלא אם נקבע אחרת בהחלטות קודמות". עינינו הרואות, כי ההפטר שניתן למבקש הותנה באופן בו ככל שיתברר כי יש לו נכסים או זכויות עליהם לא דיווח במהלך הליך פשיטת הרגל, הם יוקנו לקופת הנשייה משהם שייכים לה בלא שיהא במתן ההפטר כדי למנוע זאת.

...

הבקשה הוגשה על יסוד טענת המבקש, כי נכנס להליך פשיטת הרגל בתום לב לאחר שנפל קורבן, באופן בלתי צפוי, לבעל רשת, שגזל ממנו כספים ובעקבות זאת נקלע לחובות כספיים גבוהים, בעטיים נמנעה ממנו היכולת למלא התחייבותו לפתיחת עסק, איבד את כספי הפנסיה שחסך, וכיום אף נשללת ממנו האפשרות לקבל הלוואות ממוסדות בנקאיים ולרכוש דירה.

הכרעה לאחר שעיינתי בכל אשר מונח לפניי, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

על יסוד כל האמור לעיל מצאתי, כי המבקש אינו עומד בתנאים שהציב המחוקק בסעיף 66 בפקודה.

לפיכך, הבקשה נדחית.

ברם, הנאמן של חברת האם בארה"ב מיתנגד.

בין היותר, טוען הוא כדלקמן: כאמור בסעיף 8 לתגובתו – "מאז הגשת בקשת הנאמן הקודם לאשר הסכם מכר מול פידליטי, ניהל הנאמן הקודם, יחד עם פידליטי, מאבק עיקש נגד עסקת מכירת הנכס ברטי ולמען אישור בקשת הנאמן הקודם לאשר הסכם מכר מול פידליטי. במסגרת מאבק זה, הנאמן הקודם כינס גם אספת נושים שלא על פי החלטת בית המשפט הנכבד והציג להם מצגים אשר בזהירות הראויה ייאמר, לא ייצגו את התמונה העובדתית והמשפטית הנכונה. מאבק עיקש זה של הנאמן הקודם גרם לצדדים עלויות כבדות לצורך ניהול ההליך ולהימשכות ההליך ללא סיבה. אף על פי כן, מהבקשה עולה, כי התייצבות הנאמן הקודם במשרדי הכונס הרישמי ובפני בית המשפט הנכבד במהלך ניהול מאבק זה – הוא מרבית העבודה וההשקעה שביצע הנאמן הקודם ואשר בגינם, נקבע שכר הטירחה בהסדר עם הכנ"ר, שבית המשפט הנכבד מתבקש לאשרו". בסעיף 10, נטען עוד כדלקמן:- "בכל הכבוד, פועלו של הנאמן הקודם במסגרת מאבקו זה לא סייע לפרעון הנושים כלל. אלא, להיפך, פעולותיו הובילו לנזק לנושי החברה, להוצאות מיותרות ולהימשכות ההליך הרבה מעבר לצורך, הן בישראל הן בניו-ג'רזי. ראוי כי נסיבות אלו יביאו להפחתת שכר הטירחה לנאמן הקודם, כאמור גם ב'נוהל הכונס הרישמי והממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי בעיניין שכר טירחת בעלי תפקיד בהליכי כנוס, פירוק, הסדר תאגידי, וכן בהליכי פשיטת רגל, בהליכי הסדר יחידים, ובהליכי חידלות פרעון" מיום 7.10.2019, בסעיף 50:'בהליכים בעיניין תאגידים, אך גם בהליכים בעיניין יחידים יש לשקול, במקרים המתאימים, בין כאשר מדובר בתוצאות חישוב גבוהה ובלתי פרופורציונאלית לעבודת הנאמן ובין כאשר מדובר באי מילוי התפקיד כנדרש (דוגמאת המשכות בלתי מוצדקת של ההליך על פי שנים, ביזבוז משאבי נושים, אי נקיטה בפעולות מתחייבות, אי שתוף פעולה עם הגורמים המפקחים – הממונה, ועדת הבקורת, בית המשפט), להמליץ בפני בית המשפט להקטין שכרו של הנאמן".

שכר טירחה זה, יכסה גם את הוצאות הנאמן הקודם, שאף נידרש כאמור לטוס לארצות הברית, ומכל מקום, עד למועד בו העבר מתפקידו, עשה בתפקידו, גם אם בדרך בה היתה כרוכה בעייתיות יתירה.

...

במוקד הבעייתיות, קשרים פסולים עם הנושה, לטענתה, פידליטי הון סיכון בע"מ; בינתיים תביעת החוב שהגישה הנושה נדחתה במלואה, וערעור על הכרעת הנאמן בעניינה, נדחה בסמוך למתן החלטה זו. בנוסף יש להזכיר את פסק דינו של בית המשפט העליון מיום 31.12.19 ברע"א 6956/19 ברוך חכים נ' איתן ארז, נאמן אימיון פארמסיוטיקלס בע"מ (בהקפאת הליכים), שהוגשה על החלטתי מיום 26.9.2019 [במסגרת בקשה מספר 37].

אשר לאדן השני עליו נסמך בית המשפט קמא, עו"ד חכים טוען כי שגה עת התייחס לסיכום שכר טרחתו במסגרת הסדר פידליטי כסוגיה המהווה ראשית ראיה לניגוד עניינים, משהדבר נעשה על פי הדין ובהסכמת הנושים.

התביעה במהותה היא תביעת חזרה של ערב מכוח סעיף 9 לחוק הערבות הקובע כי: "זכאי הערב לחזור על החייב ולהפרע ממנו מה שנתן למילוי ערבותו, בתוספת הוצאות סבירות שהוציא לרגל הערבות וריבית בשיעור המלא לפי חוק פסיקת ריבית, תשכ"א-1961, מיום מילוי הערבות או מיום ההוצאות." מלשון החוק עולה בבירור כי מרגע שמשלם הערב תשלום בגין הערבות, רשאי לחזור על החייב, ולכן עילת התביעה נולדת עם ביצוע התשלום, ולא במועד בו נודע לערב כי החייב לא משלם את החוב לנושה, ואף לא במועד בו הגיש הנושה תביעה כנגד הערב.

(ראה גם ע"א 4316/90 הספקה חברה מרכזית לחקלאות בע"מ (בפרוק) נ' אגרא אבן יהודה, פ"ד מט(2) 132, 173); וכן ע"א 7084/97 תגל (תעופה) תעשיות גומי בע"מ נ' פקיד שומה חיפה, פ"ד נד(5) 860, 866).

על טיבו של ההפטר, עמד כב' השופט י' עמית, בע"א 4260/15 מאיר אלעזר נ' עירית הוד השרון, 11.4.18, פסקה 26: "שאלת טיבו של ההפטר היא שאלה היורדת לשורש דיני פשיטת רגל. למיטב ידיעתי שאלה זו טרם נדונה בפסיקה (וראו בעיניין זה לוין וגרוניס, בעמ' 207-206 אשר מצביעים על סעיף 69(ב) לפקודה כרמז לכך שמדובר בהפטר דיוני). הכנ"ר עצמה מציינת בהשלמת טיעונה כי "אמנם ההפטר מהוה 'מחסום דיוני' המוצב בפני הרשות לעריכת פעולת גביה..." ומהדברים ניתן להסיק כי לעמדתה ההפטר הוא דיוני.

טענת התובע כי לא היה נושה של הנתבע בתיק האיחור ולכן ההפטר לא חל לגביו, אינה תואמת להוראות חוק ההוצל"פ. אין הוראה בחוק כי רק חובות בגינם ניפתחו תיקי הוצל"פ נכללים בהפטר שניתן על ידי רשם ההוצל"פ. החוק מחיל במפורש את הוראות פקודת פשיטת הרגל, יש בו מנגנון של פירסום ההודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר, וזכות לנושים להיתנגד לבקשת ההפטר.

...

כשלעצמי, אני סבור כי ההפטר שניתן לחייב הוא אכן דיוני, ואין בו כדי לאיין את החוב אלא כדי למנוע מנושה להמשיך לפעול כנגד חייב שקיבל הפטר.

על כן, מכוח צו ההפטר, מנוע התובע מלהגיש תביעה זו. סוף דבר חלקה העיקרי של התביעה התיישן והתובע מנוע מלתבוע את יתרת התביעה, מכוח צו ההפטר שניתן לנתבע.

על כן, אני מורה על דחיית התביעה.

מונחת לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ע' מאור), אשר דחה, ביום 29.9.2020, את בקשת החייבים – מערערת 1 (פש"ר 4565-04-15) ומערער 2 (פש"ר 4581-04-15) – להכריז עליהם כפושטי רגל ולהעניק להם הפטר מחובותיהם, וביטל את הליכי פשיטת הרגל בעיניינם.

כעת, לאחר שניתנה למשיבים היזדמנות להשיב לבקשה, מתבררת התמונה הבאה: משיב 8 (להלן: האוזר) – שהגיש נגד המערערים תביעה נפרדת – מיתנגד לעיכוב ביצוע פסק הדין.

זאת, נוכח העלויות הכרוכות בנקיטת הליכים פרטניים על ידי הנושים; קשיי הנגישות של רבים מהם – אנשים פרטיים, והורים לילדים בעלי מוגבלויות – להליכים אלה; ומורכבות הקיימת לגבי כספי מערערת 1 הקשורים במניות חברת מדינול.

משיב 2 (להלן: הכנ"ר) ציין שאין בידיו מידע לגבי זהות ומספר הנושים שפתחו בהליכי הוצאה לפועל, והבהיר כי בנסיבות אלה "ונוכח האמור בתגובת המנהלת המיוחדת", הוא אינו מיתנגד לעיכוב ביצוע פסק הדין – למרות סכוייו הלא גבוהים.

ראשית, "הדיעה המקובלת בפסיקתו של בית משפט זה היא כי סכויי העירעור על החלטת בית המשפט המחוזי אשר הורה על ביטול הליכי פשיטת רגל אינם גבוהים מקום בו החלטתה של הערכאה הדיונית התבססה על נימוק של ניצול לרעה של הליכי פשיטת רגל והתנהלותו המתחמקת של החייב" (ע"א 3436/11 זטאם נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 3 (4.5.2011)).

הינה כי כן, לא זו בלבד שמחדלי המערערים אינם מאפשרים לקבוע שאנטרס הנושים תומך בעיכוב הבצוע, אלא שהתנהלותם – לרבות ההגשה המאוחרת של הבקשה, ההמצאה המאוחרת של כתבי הטענות לחלק מהמשיבים, ואי המצאתה למשיבים אחרים, שהיה בידיהם לגלות בקלות את זהותם – תומכת בדחיית הבקשה, שכן "לשיקולי יושר וצדק – ובהם, ניקיון כפיים ותום לב – משקל עצמאי בהחלטה לגבי מתן סעד זמני" (רע"א 5648/19 קלקודה נ' רשות שדות התעופה, פסקה 3 (9.9.2019)).

...

נוכח השתלשלות העניינים המפורטת לעיל, הגעתי למסקנה כי לא ניתן להיעתר בשלב זה לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מושא הערעור.

בנסיבות אלה, הבקשה למחיקת 47 הנושים המסווגים כמשיב 3, נדחית – וכך גם הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מושא הערעור.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו פש"ר 36555-02-15 בנק הפועלים בע"מ נ' שוישה ואח' פש"ר 31564-01-15 בנק הפועלים בע"מ נ' ינוביץ' ואח' בקשה מספר: 58 בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 ובעניין: בני שוישה החייב ובעניין: עו"ד יוסף מולאור הנאמן ובעניין: אוהד שחם באמצעות באי-כוחו עוה"ד אהרון קשלס וליאור קשלס הנושה ובעניין: כונס הנכסים הרישמי באמצעות באת-כוחו עו"ד דורן מזרחי הכנ"ר החלטה

ביום 26.6.2013 הוגשה בקשה למתן צו פירוק כנגד ח.ב.ר בהתאם לסעיף 257(4) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 ובמסגרתה ניתן ביום 23.12.2013 צו כנוס כנגד ח.ב.ר. ביום 16.2.2015 הוגשה בקשה למתן צו כנוס והכרזת פשיטת רגל כנגד החייב, וביום 30.4.2015 ניתן צו כנוס כנגד החייב.

במסגרת התביעה האזרחית נטען על-ידי הנושה כי החייב משך לכיסו הפרטי כספים שהופקדו על-ידי הנושה לטובת מימון מיכרז רשות שדות התעופה כחלק משותפות בין החייב לנושה.

כאמור, הבקשה להחרגת החוב הועלתה על-ידי הנושה לראשונה רק בדיון ביום 14.9.2023, שמונה שנים לאחר הגשת תביעת החוב, ותשעה חודשים לאחר שאושרה בעיניינו של החייב תכנית פרעון וניתן לו הפטר מותנה מבלי שהנושה היתנגד לכך.

...

אשר לטענות בנוגע להתנהלותו של החייב בהליך, לא מצאתי מקום להתייחס אליהן, שכן אלה הובאו בחשבון במסגרת מתן ההפטר המותנה ואינם בבסיס החלטה זו. כעת, משהגעתי למסקנה כי אין המדובר בחוב שאינו בר הפטר, אין לי צורך לדון בשאלת העיתוי בהגשת הבקשה.

סוף דבר – דין הבקשה להידחות.

המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדיםד.