למען שלמות התמונה נציין כי בעקבות פסקי ההכרה והפסיקתות, הוגשה בקשה על-ידי בני מישפחת בינטר, אשר שמשו כנושאי משרה והנם בעלי מניות בחברות שבפרוק, להורות על ביטול פסקי ההכרה.
לפי המפרקים, החוק אף מוסיף וקובע שורה של הוראות המקנות לבעל התפקיד את הסמכות לידרוש ולקבל מידע ומסמכים הנוגעים לענייניו של תאגיד בפרוק.
על כן, אם וככל שלחברות שבפרוק היתה נתונה הזכות לקבל מסמכים מסוימים מן הבנק, פשיטא שגם למפרקים עומדת זכות זו. וכפי שציינתי בהחלטה קודמת בתיק זה, בהקשר של קבלת מיסמכי החברות מידי עורכי הדין שייצגו אותן בשעתו: "לא יכולה להיות מחלוקת של ממש על כך שהמפרקים זכאים לקבל לרשותם את כל תיקי החברות שבפרוק אשר טופלו על ידי משרד מיתר, ועל כך שמשרד מיתר חייב למסור למפרקים את המסמכים האמורים. זכותם זו של המפרקים נשענת על שני מקורות נורמאטיביים. ראשית, המפרקים באים לענין זה בנעליהן של החברות שבפרוק, וממילא, כשם שהחברות שבפרוק היו זכאיות בכל עת, טרם פירוקן, לידרוש ולקבל את החומר לרשותן, כך גם המפרקים; שנית, הזכות לקבל לידיהם את החומר עומדת למפרקים גם מכח סמכותם וחובתם מכח דיני חידלות הפרעון לחקור ולאסוף כל מידע וחומר הנוגעים לחברות שבפרוק. גם לא יכולה להתעורר כל דילמה של אתיקה מקצועית בהקשר זה, ולו מן הטעם שהמפרקים באים בענין זה בנעלי החברות שבפרוק. כשם שמשרד מיתר לא היה יכול לדחות דרישה דומה של החברות, טרם כניסתן לפירוק, מטעמים של אתיקה מקצועית, כך הוא איננו יכול להיתנגד לדרישה כשהיא באה מאת המפרקים." (פס' 14 להחלטתי מיום 22.6.2020 בבקשה 13).
...
לעומת זאת, העובדה שסעיף 305(א) לחוק מוסיף למערך השיקולים שיש לשקול את הערך של הגנה ראויה לעניינם של כלל הנושים ושל החייב (קרי – החברות שבפירוק), רק מחזקת את המסקנה כי על הבנק למסור את המסמכים המבוקשים לידי המפרקים, משום שיש במסמכים הללו כדי לשפוך אור על הנעשה בחברות בתקופה שקדמה לפירוקן ומה עלה בגורל כספי החברות.
דווקא מקום בו בעל תפקיד מגיע למסקנה כנה ומבוססת לכאורה, כי קיימים חשדות מוצקים להתנהגות פסולה, ואי לכך אף טעם לכאורי אמיתי להגשת תביעה, הרי שדווקא במקרים אלו, האינטרס להשיג מידע הינו גדול במיוחד, וזאת כל עוד מקפיד בעל התפקיד לפעול באורח הגון, וב"ראש פתוח" למקרה בו יוכיח המידע היפוכו של דבר.
סיכומו של דבר, מכל הטעמים שפורטו לעיל, הבקשה מתקבלת.
