התנגדות בבית הדין לעבודה להוצאה לפועל או ביצוע שטר

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ד"מ 31915-09-20 לפני: כב' הנשיאה הדס יהלום המבקש ליאור לזר ע"י ב"כ: עו"ד אלי גוטליב המשיבה גליה סודרי ע"י ב"כ: עו"ד שי שמש פסק דין

לפניי היתנגדות לבצוע שטר, שהוגשה בעקבות בקשה לבצוע שטר שהגישה המשיבה ללישכת ההוצאה לפועל בנוגע לשתי המחאות שנמסרו לה על ידי המבקש: המחאה על סך ע"ס 10,000 ₪ שזמן פרעונה 25.5.2020.

עם הגשת ההיתנגדות, עוכבו הליכי ביצוע השטר והדיון בהתנגדות הועבר לבית משפט השלום בתל אביב.

...

לאור כל האמור לעיל, הרי שעסקינן בטענת כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, אשר כלל לא הוכחה, ולו בראשית ראיה.

לא מצאתי לנכון להעתר לבקשה נוכח העדר ראיות כלשהן או אף ראשית ראיה באשר לטענת ההגנה שהועלתה.

לאור האמור, ההתנגדות לביצוע שטר נדחית.

בשל כך, הגישה הנתבעת ביום 18.09.2016 היתנגדות לבצוע שטר והתיק עבר לבית משפט זה. ביום 22.02.2017 היתקיים לפניי דיון בהתנגדות שבמהלכו הגיעו הצדדים להסדר דיוני בנוסח הבא: "בהמלצת ביהמ"ש, ונוכח הטענות שהועלו ע"י שני הצדדים ובשים לב לכך כי טענות הצדדים קשורות להסכם פשרה שהושג בין הצדדים בביה"ד לעבודה וקיבל תוקף של פסק דין, כאשר קיימת מחלוקת בקשר לפרשנותו של סעיף 1 באותו הסכם פשרה, הצדדים יפנו לבית הדין לעבודה בבקשה ו/או תביעה מתאימה בעיניין פרשנות סעיף 1.

התובעת פתחה ביום 25.11.2015 (שנתיים לאחר סיום ההליך בבית הדין האיזורי לעבודה), תיק הוצאה לפועל לגביית עשרה שיקים שקבלה מהתובעת לזמן פירעון שבין 09.01.2013 ועד 23.06.2013, כמפורט בבקשת הבצוע בתיק ההוצאה לפועל.

טענת התובעת ועדיה בדבר ההפרדה בין השיקים, לבין התביעה והסכם הפשרה וכי היא רשאית לפתוח תיק הוצאה לפועל לגבייתם ולכן לא קיבלו ביטוי בהסכם הפשרה, אינה מתקבלת על הדעת נוכח העובדה כי כל השיקים כבר חוללו באי פירעון חודשים רבים לפני חתימת ההסכם, בו בזמן שהשקים שניתנו לגב' מאיה עבור שכר עבודה ניפרעו על ידי הנתבעת, בין אם בהוצאה לפועל או בדרך אחרת, לפני כריתת הסכם הפשרה.

...

הנתבעת הגישה לתיק ההוצאה לפועל בקשה בטענת "פרעתי" לפיה נטען כי ביום 24.11.2013 הגיעו הצדדים להסכם פשרה במסגרת הליך אחר שהתנהל בבית הדין לעבודה, לפיו סוכם כי הנתבעת תשלם לתובעת סך של 18,514 ₪ לסילוק סופי ומוחלט של התביעות בין הצדדים.

מאחר ואין מחלוקת בין הצדדים כי הסכם הפשרה קויים והתובעת קיבלה לידיה את הסכומים נשוא הסכם הפשרה שהוסכם עליהם ובכך למעשה מוצו זכויות הצדדים, ונוכח הסכם הפשרה אשר לא צויין בו כל סייג המתייחס להחרגת השיקים באופן שמותיר לתובעת את האפשרות לנקוט בהליכים לפרעונם ולאור פרשנות הסכם הפשרה על רקע נסיבות כריתתו כמתואר לעיל – אני קובע כי יש לקבל את פרשנות הנתבעת להסכם הפשרה וכי הנתבעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת גרסתה כי הסכם הפשרה הקים מחסום ביחס לתביעה השטרית דנן.

סיכום לאור האמור והמקובץ לעיל, אני קובע כי התובעת כשלה בתביעתה וכי הנתבעת עמדה בנטל ההוכחה להוכחת גרסתה, ולפיכך אני דוחה את התביעה.

אשר לשאלת ההוצאות וחרף התוצאה אליה הגעתי, ולאחר שבחנתי התנהלות שני הצדדים בתיק לא ראיתי לעשות צו להוצאות.

היתנגדות הנתבעת לבצוע שלוש שטרות שהגיש התובע ללישכת ההוצאה לפועל, בסך כולל של 123,450 ₪.

כמקדמת שכר עבודה והחזר הוצאות עבור נסיעה לחו"ל שילם אבידן ללוי במזומן מספר פעמים סכום כולל של 77,450 ₪ וזאת לאחר שקיזז משכר העבודה שהגיע ללוי את סכומי השיקים הראשונים שניתנו כנגד החזר הלוואה.

כאשר מדובר בבקשה לבצוע שטר שהגיש מלווה להוצאה לפועל, הנטל הראשוני חל על התובע להוכיח את עילת התביעה בגין ההלוואה הנטענת, וזאת לפי סעיף 8 לחוק אשראי הוגן, אשר קובע כדלהלן: "8. (א) הגיש מלווה תובענה בבית משפט נגד לווה, או הגיש נגדו בקשה ללישכת הוצאה לפועל לבצוע פסק דין, לבצוע שטר או לבצוע תביעה על סכום קצוב, והכל בקשר לחוזה הלוואה, יצרף לכתב התביעה או לבקשה העתק של חוזה ההלוואה וכן העתק של פסק הדין או את השטר, לפי העניין, ואולם מלווה מוסדי יהיה רשאי לצרף לכתב התביעה או לבקשה כאמור, במקום העתק של חוזה ההלוואה, רשומה מוסדית כהגדרתה בסעיף 35 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, בקשר לחוזה ההלוואה, בהתאם להוראות הדין, ובילבד שהיא כוללת את כל הפרטים שיש לגלותם במסגרת חוזה ההלוואה לפי סעיף 3(ב).

...

מסקנותיי שלעיל בדבר קבלת השיקים בידי התובע אגב הדיון בתביעה בעילה שאינה שטרית, מובילות בהכרח למסקנה כי התובע אינו אוחז כשורה ואף לא בעד ערך.

במכלול האמור, דין התביעה להידחות והליכי ההוצאה לפועל מבוטלים בזאת.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪.

בתובענה זו, שהחלה בהליך של בקשה לבצוע שטר בלישכת ההוצאה לפועל ובסופו יום התבררה בבית הדין לעבודה, נתבעו זכויות שונות הנובעות ממערכת יחסי העבודה בין הצדדים, אשר הסתיימה בשלהי שנת 2014.

עוד נטען כי "הנתבעים הגישו היתנגדות לבצוע השיטריות וטענו שפרעו את חובם לתובע ואף הציגו מיסמך שבו התובע עצמו אישר בחתימתו כי החשבון מולו הוסדר. עוד יצוין, בהקשר זה לא סביר שהתובע יתבע שכר עבודה בשיהוי כל כך ניכר באמצעות שיקים של הוצאה לפועל לאחר כ-4 שנים" (סעיף 6 לסיכומי הנתבע).

...

אשר על כן, התביעה ברכיב זה נדחית.

הודעה על תנאי העסקה דין התביעה לפיצוי בגין אי קבלת הודעה בכתב על תנאי עבודה להידחות.

סוף דבר – התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: שכר עבודה בסך 41,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.6.13 (אמצע התקופה המזכה) ועד למועד התשלום בפועל; פדיון הבראה בסך 1,985 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.12.2014 ועד התשלום בפועל; דמי גמולים לפנסיה (תגמולים ופיצויים) בסך 13,460 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.6.13 (אמצע התקופה המזכה) ועד למועד התשלום בפועל; פיצויים לפי סעיף 26 לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958 בסך 4,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל; הוצאות התובע, לרבות שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.

תאור היתנהלותו אף נתמכה באסמכתאות למכביר אשר צורפו לחומר הראיות של התובע, לרבות שני הסכמי שכר טירחה כאשר בהסכם החדש קיימת בסעיף 14 היתייחסות מפורשת להתנהלות הנתבע והבעת חרטה והתחייבות לתשלום הפצוי המוסכם, מכתב התראה לעניין אי כיבוד השיקים שנמסרו בגין תשלום ההוצאות בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ, טופס הבקשה לבצוע שטר בלישכת ההוצאה לפועל, הודעה על התפטרות מייצוג שהוגשה לבית הדין לעבודה, המסמכים הנלווים להסכמי שכר הטירחה, ובכלל זה שטרי החוב ועוד.

אי לכך, הנני מורה על דחיית ההיתנגדות והשבת התיק להמשך גבייה בלישכת ההוצאה לפועל במסגרת התיק המקושר שמספרו 527891-08-22.

...

אף דין הטענה כי חתם מבלי לקרוא כי "סמך" על הנתבע, דינה להידחות, שכן מי שחותם בנסיבות כאלו מוחזק כמי שמקבל על עצמו את תוכן המסמך: "אדם מוחזק כמי שיודע את תוכנו של מסמך עליו הוא חותם וגם אם חתם לבקשת בן זוגו כי סמך עליו ובחר שלא לקרוא את המסמך, אינו יכול להישווע מכך בטענה זו. כך, ההסבר של המערערת שלא קראה את המסמך יכול להביא לאחת משתיים: או שחתמה מתוך אמון בבעלה ומתוך נכונות לחתום על כל מסמך לפי שיקול דעתו, או שנהגה ברשלנות כאשר שתי האפשרויות שוללות טענת אפסות". יתירה מזו, הנתבע אישר בחקירתו את עניין היעדר שיתוף הפעולה, פתיחת תיק הוצאה לפועל ואת ההסכמות להמשך הייצוג (עמ' 8 ש' 14, עמ' 9 ש' 33-34, ש' 10 ש' 3, ש' 16, עמ' 11 ש' 32, עמ' 13 ש' 12-13).

אי לכך, הנני מורה על דחיית ההתנגדות והשבת התיק להמשך גבייה בלשכת ההוצאה לפועל במסגרת התיק המקושר שמספרו 527891-08-22.