התנאת התייצבות בעל דין תושב זר בבית משפט

שלושה תנאים נדרשים לשם מתן סעד זמני: ראשית, על מבקש הסעד להוכיח עילת תביעה רצינית המתבססת על זכות שלכאורה קנויה לו. די בראיה לכאורה ולא נידרש שיכנוע במידה הדרושה להכרעה הסופית: שנית,על בית המשפט לערוך השוואה בין מידת הנזקים העשויים להיגרם לכל אחד מבעלי הדין אם ינתן או לא ינתן הצוו, ולאזן בין האינטרסים של שני הצדדים.

יש ממש בטענת המשיב שנוכח הגרסה ההיולית שהועלתה (ר' סעיפים 3-4 לתצהיר מר בדארין מהם עולה כי בעל הבית ביקש ממנו ומן המבקש לבצע הפרוק, ולא נטען ולו ברמז כי הוא העסיקם) לא ברור האם מדובר בהעסקה או שמא בשכירת שירותים (שאז אין המבקש עובד ואינו מבוטח כעובד וכעצמאי ודאי לא בוטח), ואף לא ברור אם אכן היה למבקש מעסיק אחר (המצהיר אינו מדבר כלל על מעסיק כלשהוא) וככל שהיה כזה-האם המעסיק שהעסיקו היה ישראלי, או שמא הוא תושב זר .

נוכח כך גם הטענה שהעלה ב"כ המבקש בדיון (שוב, שלא גובתה בכל אסמכתא) לפיה, לא יקבל המבקש טפול ממומן ע"י הרשות, נדמית לכאורה כבלתי מתיישבת עם העובדות, ומכל מקום לא הובאה ולו ראשית ראיה לה. אם כן, בהיעדר חשש לבריאותו וחייו של המבקש, הרי שאין דחיפות במתן הצוו, ועסקינן בשאלה כספית בעיקרה, ולו בשלב זה. בעדותו ציין ב"כ המבקש , מפי אבי המבקש, אשר כאמור לא טרח להתייצב לדיון, כי הוא נעדר כל יכולת כלכלית לממן את העלויות הרפואיות שכבר נגרמו ואלה הצפויות להיגרם מהמשך האישפוז.

בהחלטה מן הדיון דהיום הורינו לביה"ח סורוקה להבהיר את הקף עלויות האישפוז, ובהמשך לכך הבהיר ביה"ח כי עלות אישפוז מתקרבת ל3,000 ₪ ליום ועלות הנתוח הדרוש מגיעה כימעט ל-30 אש"ח. בנסיבות אלה , ולאחר ששקלנו את טענות המבקש בדבר העידר כל יכולת להפקיד ערובה כלשהיא, לא מצאנו מקום להתנות מתן צו בחיוב בערובה, אלא מוצאים אנו לקבוע כי דין הבקשה להידחות.

...

יוער כבר עתה כי הדברים נאמרים על יסוד המידע והראיות החלקיות בלבד שיש בפני בית הדין ואין בקביעות הלכאוריות שבהמשך הדברים כדי לקבוע כל מסמרות ביחס לאשר יתברר במסגרת התיק העיקרי: קיומה של עילת תביעה מקובלת עלינו טענת המבקש כי אין חשיבות לשאלה האם דווח כדין על העסקתו של התובע או מיהו המעסיק ככל שהמעסיק מתכחש להעסקתו- לענין היותו של עובד עובד, וככל שהמבקש הוא עובד, זכאי להיות מבוטח כעובד בביטוח נפגעי עבודה ומכח כך גם למימון ריפויו מתאונת עבודה בביה"ח סורוקה.

בהחלטה מן הדיון דהיום הורינו לביה"ח סורוקה להבהיר את היקף עלויות האשפוז, ובהמשך לכך הבהיר ביה"ח כי עלות אשפוז מתקרבת ל3,000 ₪ ליום ועלות הנתוח הדרוש מגיעה כמעט ל-30 אש"ח. בנסיבות אלה , ולאחר ששקלנו את טענות המבקש בדבר העדר כל יכולת להפקיד ערובה כלשהי, לא מצאנו מקום להתנות מתן צו בחיוב בערובה, אלא מוצאים אנו לקבוע כי דין הבקשה להדחות.

כפוף לאמור לעיל הבקשה נדחית.

לא מצאנו מקום להאריך תקפו של הצו הארעי כלפי ב"ח סורוקה ניתנה היום, כ"ד תשרי תשע"ט, (03 אוקטובר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציג התובעת, המשמש כמנהלהּ, מר טוניו דה רושה (להלן: נציג התובעת), הנו תושב חוץ המתגורר בצרפת.

לבסוף טענה התובעת כי ככל שתתקבל בקשתה מן הראוי לבטל את ההוצאות שנפסקו לחובתה בדיון או להתנות אותן בתוצאת המשפט.

לטענת הנתבע, התובעת לא הצביעה על קושי מיוחד המצדיק סטייה מכלל זה, במיוחד כאשר בעניינינו מדובר על אי התייצבותו של בעל דין ולא של עד. הנתבע לא טען שבית המשפט נעדר סמכות להורות על קיום דיון באמצעים טכנולוגיים.

בקדם משפט רשאי בית המשפט להעיד את בעלי הדין.

...

אשר על כן דין הבקשה להידחות מטעם זה, וכך אני עושה.

משלא התייצב התובע לדיון שנקבע בחודש יוני 2018 ניתן פסק דין לפיו התביעה נמחקה והתובע חויב בתשלום הוצאות לנתבעת 3.

בשים לב לכך שסכויי התביעה קלושים בצרוף מצבו הכלכלי של המשיב המהוה שיקול משמעותי בעת בחינת בקשה להפקדת ערובה וההוצאות הכרוכות בניהול ההליך, עמדת המבקשת היא כי יש להתנות המשך ההליכים נגדו בהפקדת ערובה בסך 100,000 ₪ להבטחת הוצאותיה.

זאת על מנת להמנע מצד אחד מהגשת תביעות סרק ומצד שני שלא לחסום את דרכם של בעלי דין דלי אמצעים.

הפסיקה מונה מספר פרמטרים אותם נידרש בית המשפט לבחון עת מונחת בפניו בקשה מסוג זה וביניהם: · היות התובע תושב חוץ שאין בידו להצביע על נכסים בישראל מהם יוכל המבקשת להפרע; · אי ציון מען עדכני בכתב התביעה; · סכויי התביעה - ככל שסכויי התביעה קלושים כך ייטה בית המשפט להעתר לבקשה; · מצב כלכלי ירוד.

...

לסיכום, מבלי להביע עמדה לגופו של תיק ובשים לב לשיקולים שהותוו בפסיקה כפי שפורטו לעיל ומתוך ראיית מכלול נסיבות העניין לרבות הערכת סיכויי מכלול התביעה וסכומה כנגד הנתבעת 3 על פי העילות והסעדים שהוגדרו על ידי התובע, ומצבו הכלכלי של המשיב כפי שהוצג על ידו רק לפני מספר חודשים במסגרת בקשה מספר 18 - אני מוצאת כי מתקיימים התנאים החריגים הקבועים בדין ובפסיקה להורות על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת/הנתבעת 3.

יובהר לשני הצדדים כי אין בגובה הערובה עליה אני מורה במסגרת החלטה זו כדי לגלם את מלוא הוצאות ההליך אם וכאשר יתברר עד תום ביחס למי מהם.

לאור כל האמור לעיל, בשים לב לסכום הנתבע על כ – 916,000 ₪ ושקילת מכלול נסיבות העניין - אני מורה למשיב 1 (התובע) להפקיד בקופת בית המשפט עד ליום 2.2.20 סך של 18,000 ₪ במזומן להבטחת הוצאות המבקשת (הנתבעת 3 בלבד) בהליך דנן, ככל שייפסקו לטובתה.

עוד טען רוזין, כי בעל התפקיד לא פעל באופן מלא לשם מיצוי האפשרות של חקירה מלאה וממצה, ואין מקום לקבל טענת בעל התפקיד לפיה אין זה מתפקידו לזמן לחקירה, שכן גם אם אין חובה כזו בחוק, ראוי היה לאור גילו של רוזין, מצבו הבריאותי והיותו תושב חוץ, כי בעל התפקיד יקיים את החקירות הדרושות.

בנוסף, ציין בעל התפקיד כי לא רק היתעלמו המערערים מהוראות בית המשפט ביחס לזימון אותם בעלי עניין, אלא גם המערערים לא התייצבו לאף דיון שהתקיים בהליך העקרי ובעיקר נימנעו מלהגיע לדיון בערעורים שהגישו, למרות שצרפו תצהירים ועל אף שבעל התפקיד הודיע להם עובר לדיון כי הם נדרשים להתייצב על מנת להחקר על תצהיריהם.

בנוסף, ביקש מר שומרוני בתגובתו להתנות את שמיעת הערעורים בהפקדת ערובה כתנאי לשמיעת הערעורים.

מעבר לעובדה כי בעל התפקיד אינו בעל דין רגיל בהליך המשפטי שכן הוא משמש כידו הארוכה של בית המשפט, עיון ברשימת הנספחים שצרף בעל התפקיד לסיכומיו מלמד כי מדובר במסמכים שבחלקם הם מסמכים שהוכנו על ידי המערערים עצמם והם רלוואנטיים לבירור תביעת החוב והערעורים, כך שמן הראוי היה שהמערערים יצרפו אותם לערעוריהם, ולא שבעל התפקיד יידרש להגשתם; בחלקם הם מסמכים שהוגשו על ידי המערערים במסגרת ההליך העקרי; ובחלקם האחר מדובר בהעתקים של תביעות החוב והכרעות בעל התפקיד בתביעות החוב, אשר עומדים ביסוד הערעורים דנן, ואשר ראוי כי אלה יעמדו במלואם בפני בית המשפט בעת ההכרעה בערעורים.

...

לאחר שעיינתי במכלול המסמכים שהוגשו ולאחר ששמעתי את באי כוח הצדדים בדיון שהתקיים בפניי ביום 05/11/19, נחה דעתי, כי דין הערעורים להידחות.

מכל הסתירות שפורטו לעיל, בהעדר אסמכתאות לא כל שכן מניחות את הדעת, להעברת כספים על ידי המערערים לחברה, ועל רקע העדר התייצבות המערערים ובכלל זה לדיון שהתקיים בערעוריהם, באופן שמנע את חקירתם על ידי בעל התפקיד, מתחייבת המסקנה כי המערערים לא בססו ברף ההוכחה הדרוש את תביעות החוב שהוגשו על ידם, ומשכך דין הערעורים להידחות.

סוף דבר סיכומו של דבר, ולאור כל האמור לעיל, דין הערעורים להידחות.

בבית המשפט העליון ע"א 6550/22 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקשים: 1. Mouly Valerie 2. Mouly Mardoche נ ג ד המשיבים: 1. Marie-Therese Jobe 2. Peiretti Catherine 3. Peiretti Celine 4. Patrick Gouiran בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת א' רבינוביץ ברון) מיום 13.6.2022 בה"פ 50107-12-11 בשם המבקשים: עו"ד שבתאי גרשון בשם המשיבים: עו"ד דור חזקיה ][]החלטה

באשר למאזן הנוחות, טוענים המבקשים כי נסיבותיו החריגות של המקרה מצדיקות את עיכוב ביצוע פסק הדין, ובכלל זה היותם של המשיבים תושבי חוץ, ללא נכסים או פעילות בישראל.

עוד טוענים המשיבים כי המבקש 2 אף הוא לא התייצב לאף דיון בבית המשפט המחוזי.

חריג כאמור מיתקיים כאשר עולה בידי בעל הדין המבקש עיכוב ביצוע לשכנע כי מקום בו יתקבל העירעור, יהא זה קשה מאוד או בלתי אפשרי לממש את זכותו להשבה מהמשיב (ראו, למשל, את החלטתו של חברי השופט ע' גרוסקופף בע״א 7729/18 רכבת ישראל בע״מ נ׳ ביבי כבישים עפר ופיתוח בע״מ, פסקה 18 (7.1.2019); ואת החלטתו של חברי השופט ד' מינץ בע״א 7440/19 חברת אמבלייז בע״מ נ׳ Double U Trading Fund Inc, פסקה 12 (5.12.2019)).

עיכוב ביצועו של פסק דין יכול וייעשה בתנאים (ראו: תקנה 145(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי), וכאשר עסקינן בעיכוב ביצוע חיוב כספי, דומה כי קיימת, ככלל (ובכפוף לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה) הצדקה להתניית הצוו בתנאים הנוגעים להבטחה (מלאה או חלקית) של פרעון החיוב הכספי המעוכב, אם יידחה העירעור.

...

בנוסף, הורה בית המשפט המחוזי על תשלום שכר טרחת עורכי דין בסך של 180,000 ש״ח. המבקשים הגישו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובצדו בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין, היא הבקשה מושא החלטתי זו. למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 18.10.2022, לאחר הגשת הבקשה דנן, ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי, המורה על תשלום הוצאות משפט בסך 364,411 ש"ח. המבקשים טוענים בבקשתם כי סיכויי הערעור גבוהים, נוכח ״שגיאות מהותיות״ שנפלו, לטענתם, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

על רקע האמור, טוענים המבקשים כי ככל ולא יינתן עיכוב ביצוע כמבוקש ויתקבל הערעור, קיים חשש כי לא יוכלו לזכות בפועל בהשבת הסכומים שישולמו על ידם.

המסקנה העולה מהמקובץ לעיל, הינה שיש מקום, בנסיבות דנן, לעכב את ביצועו של פסק הדין.

הנני מורה אפוא על עיכוב ביצועו של פסק הדין נושא הערעור שבכותרת והבקשה לעיכוב ביצוע שבפניי, עד למתן פסק הדין בערעור או למתן החלטה אחרת, ובתנאי שתוך 30 יום ממועד מתן החלטתי זו: המבקשים יפקידו את הסכום המבטא את החיובים הכספיים שנפסקו במסגרת פסק הדין (לרבות ההחלטה בדבר סכום הוצאות המשפט), בקופת בית המשפט, או ימציאו, למזכירות בית המשפט, ערבות בנקאית (של בנק מוכר הפועל בישראל) או ערבות של חברת ביטוח (מוכרת הפועלת בישראל), על סכום המבטא את החיובים הכספיים שנפסקו במסגרת פסק הדין (לרבות ההחלטה בדבר סכום הוצאות המשפט), ממוענת למשיבים, לתקופה של שנתיים.

כנגד ביצוע הפקדה כאמור לעיל (של כספים או של ערבות) המשיבים יחתמו על כל המסמכים שיידרשו לשחרור הדירה כאמור, וכן על כל מסמך שיידרש ובו התחייבות או הבהרה כי יחתמו על מסמכים לשחרור העיקול בכפוף וכנגד הפקדה על פי החלטתי זו. סוף דבר: הבקשה מתקבלת באופן חלקי, בכפוף לאמור לעיל.