לפניי בקשת המשיבים לעיכוב ביצוע נוסף של צו הפסקה שפוטי "והקפאת הליכים בנוגע לגן ילדים ברחוב הסביון 21 באר יעקב, למשך 6 חודשים, עד השלמת הליך של בקשה לשימוש חורג".
הבקשה והטענות
בבקשה נכתב כי המשיבים החלו בהליך של הסדרת שימוש חורג, אך הם נתקלים בקשיים שונים בקבלת אישורי נגישות, ואישורים מטעם משרד הבריאות ורשות כיבוי אש. נטען כי בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעיניין הפעלת גני ילדים בשימוש חורג, יש להמשיך את פעילות הגן ואין זה מציאותי להפסיק פעילותו כיום.
בנוסף, נטען שהמשיבים התחייבו בעבר להודיע על המצב להורי ילדי הגן ולהמנע מטענות בעיניין הפגיעה הצפויה להם, לאחר תקופת הארכה שהוסכמה.
מטעם המבקשת הוגשה תגובה, בה נכתב כי הוגשו תלונות רבות מצד שכנים נגד ניהול הגן, וכי המשיבים לא קידמו כלל הגשת בקשה לשימוש חורג.
נהולו של גן ילדים גדול, המונה 67 ילדים רכים (לפי הצהרת המשיבים) וכן צוות גדול המונה 14 גננות ומטפלות, ללא פקוח על תנאי הבטיחות והתברואה, ותוך עבירות לפי החוק, עלול חו"ח להמצא כמתכון לאסון.
...
המסקנה הישירה מהוראות החוק הללו היא כי בנסיבות המקרה, בית המשפט כלל אינו מוסמך להושיט למשיבים את הסעד המבוקש.
בסופו של יום, אני סבורה כי איזון השיקולים בין הפגיעה שתיגרם לקבוצת ההורים, לבין הצורך בשמירת שלטון החוק והגנה על שלומם של הילדים וצוות הגננות, מטה את הכף לעבר האחרונים.
סוף דבר
המשיבים ניהלו גן ילדים תוך עבירות לפי חוק התו"ב, על פני שנה תמימה, ולא ניתן לאפשר להם להמשיך בכך לתוך שנת לימודים נוספת.
על כן, הבקשה נדחית.
