בשל מעצר זה טוען המבקש כי הוא זכאי לפצוי כספי, שכן לא היה יסוד למעצרו.
דיון והכרעה:
סעיף 38 לחוק המעצרים קובע:
"(א) נעצר אדם ושוחרר בלא שהוגש נגדו כתב אישום, ומצא בית המשפט שלא היה יסוד למעצר, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי האדם, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לו פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו בסכום שיקבע בית המשפט."
כלומר, תנאי לפסיקת פיצוי בגין מעצרו של אדם על פי הקבוע בסעיף 38(א) לחוק המעצרים הוא בכך שנעצר ושוחרר בלא שהוגש נגדו כתב אישום, וכן בכך שלא היה יסוד למעצרו או שקיימות נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי.
...
דיון והכרעה:
סעיף 38 לחוק המעצרים קובע:
"(א) נעצר אדם ושוחרר בלא שהוגש נגדו כתב אישום, ומצא בית המשפט שלא היה יסוד למעצר, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי האדם, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לו פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו בסכום שיקבע בית המשפט."
כלומר, תנאי לפסיקת פיצוי בגין מעצרו של אדם על פי הקבוע בסעיף 38(א) לחוק המעצרים הוא בכך שנעצר ושוחרר בלא שהוגש נגדו כתב אישום, וכן בכך שלא היה יסוד למעצרו או שקיימות נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי.
לנוכח עמדת המשיבה ממנה עולה, כי החשד הסביר המיוחס למבקש נעוץ בנוכחותו בדירה שבה שהה האחר שעל גופו הוחזקו הסמים, ובשים לב למידע שעל בסיסו בוצע החיפוש, שלא היה קשור במבקש, אלא באחיו ובאחר, סבורני כי לא ניתן היה לומר שקיים כנגד המבקש חשד סביר הקושר אותו לעבירה של החזקת סמים בכמות שלא לצריכה עצמית או של סחר בסמים, שהצדיק מעצרו.
לפיכך, המשיבה תשלם למבקש את הסכומים הבאים:
סך של 475 ₪ בהתאם לקבוע בתקנה 8 (החלק ה – 25 של השכר הממוצע במשק העומד על 11,870 ₪ בגין אבדן השתכרות);
סך נוסף של 2,684 ₪ בהתאם לקבוע בתקנה 9 ובתוספת (בגין הוצאות הגנה בצירוף מע"מ).
