התנאים להכרה בהתעמרות במקום העבודה

לעמדתו, מפסק הדין עצמו עולה כי תנאי עבודתו נפגעו אך בשל התלונה שהגיש למבקר המדינה ועל כן אין יסוד לקביעה כי "תנאי עבודתו לא נפגעו באופן משמעותי". לעמדת המשיב, משלא טענה המערערת טענת היתיישנות בהזדמנות הראשונה וזו הועלתה לראשונה בסיכומיה, לא היה רשאי בית הדין לדחות את תביעתו לפצוי מכוח חוק הגנה על עובדים על יסוד טענת היתיישנות זו. מוסיף המשיב כי ההיתנכלות שלה "זכה" הייתה ממושכת והתנהלה לאורך לא פחות משלוש שנים.

יתכן - ואיננו נדרשים להכריע בעיניין זה לעת הזו - שבפסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני יש מקום להבחין בין פיצוי המוענק מכח הוראת הדין כאשר ה"מעשה האסור" נוגד הוראת חוק (כגון פיטורי עובדת בהריון בנגוד להוראות חוק עבודת נשים או פגיעה אסורה מכח חוק שויון ההזדמנויות בעבודה התשמ"ח-1988) לבין "מעשה אסור" המנוגד לעיקרי הצדק הטבעי ואשר הוכר ככזה מכח ההלכה הפסוקה (כגון פגיעה בזכות השימוע).

...

אלא שכאמור, הגם שטענת המשיב לפגיעה בסמכויותיו עולה כדי פגיעה על פי חוק הגנה על עובדים, הרי משמצאנו כי משבחר המשיב שלא לפרוש את תביעתו באופן מפורש, ומשהתיישנה, בדין דחה בית הדין האזורי את התביעה ואין מקום להתערב בתוצאה שאליה הגיע.

סיכומו של דבר על יסוד כל האמור, מצאנו לקבוע כדלקמן: ערעור המערערת לעניין פיצוי נפרד בגין עוגמת נפש והחזר הוצאות משפטיות בגין הליכים קודמים, מתקבל.

לאור התוצאה שאליה הגענו, מצאנו כי מן הראוי הוא שכל צד יישא בהוצאותיו בערעור.

לאור האמור, אנו דוחים את תביעתו ברכיב זה. היתעמרות במקום העבודה ההכרה בתופעה של היתנכלות תעסוקתית ושאלת ההגנה על עובדים מפניה במקום עבודתם, הן סוגיות חדשות יחסית בעולם המשפט הישראלי.

עיון בכתב התביעה של התובע מעלה כי טען בנוגע לרכיב זה: "111. לאור דרישתו של התובע להפסיק להטעות את הלקוחות, החלו להתעמר בו ולהפלות אותו ביחס לנציגים אחרים בנתבעת והוא נידרש לבצע פחות שיחות לשם מכירת חבילות חדשות ללקוחות חדשים , ובמקום זאת נידרש לתת מענה שירותי ללקוחות קיימים, הורעו תנאי ונמנעה ממנו האפשרות לקבל גמול בגין תמריץ מכירות. 112. התובע הונחה להציג ללקוחות הנתבעת מצג שוא לפיו ניתן יהיה להמשיך ולקיים את השיעורים האלפונים באנגלית עד לשנה וחצי, בעוד שבפועל לא אפשרה החברה ללקוחותיה להמשיך את השיעורים שניתנו לאחר כשנה. התובע סירב להמשיך ולהטעות את לקוחות הנתבעת, ולכן החלו להתעמר בו ולהפלות אותו לרעה ביחס לנציגים אחרים בחברה. המנהל אף איים על התובע לא אחת, כי "יעיף אותו" אם ימשיך לומר ללקוחות החברה שהמנוי מסתיים לאחר כשנה ולא לאחר כשנה וחצי".

...

אשר על כן, התביעה לתשלום פיצוי בגין עגמת נפש- נדחית.

סוף דבר לאור האמור לעיל, אנו מורים כי הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיה, את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין : בסך של 35,000 ₪.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 7,000 ₪.

] הלכה היא, כי "כל עובד זכאי לסביבת עבודה ראויה ומכבדת, שההחלטות בה מתקבלות באופן עינייני, ושאין בה פגיעה בכבוד האדם שלו על היבטיו השונים" וכי "לא די... בעצם התחושה הסובייקטיבית של פגיעה, כנה ככל שתהא, ועדיין נידרש שההתנהגות שנטען כי מהוה היתעמרות תהא כזו גם במבחן אובייקטיבי". [footnoteRef:5] [5: עניין בן חמו, לעיל, האזכורים שם.] תופעת ההתעמרות במקום העבודה היא תופעה קשה, ויש להגן על העובד מפני פגיעה בכבודו ובחופש העיסוק שלו.

העדה, גב' לוטקר: אני לא מכיר את הסיפור הזה שוב פעם הדלת שלנו הייתה פתוחה כל דבר יטופל בצורה מיידית כל ההנהלה הייתה קשובה וכמו שאני אומרת כל יום אני הייתי נכנסת לשאול מה קורה מה עם הצוות ותמיד היו דברים חיוביים" זהבה ציינה במסגרת עדותה כך (פרוטוקול, עמ' 26): "עו"ד ברד: ... דבר נוסף שאומר שמואל שהתעמרו בו בעבודה האם ידוע לך משהו על דבר כזה האם הוא התלונן בפנייך על דבר כזה מנהלת

אף אם אצא מנקודת הנחה שהיה על הנתבעת למסור לתובע הודעה על שינוי בתנאי העבודה כגון תאור עקרי התפקיד אליו הועבר במועד הנקוב בחוק, לא סברתי בנסיבות העניין כי יש מקום לפסוק לתובע פיצוי.

...

לא שוכנעתי כי הנתבעת לא מסרה לתובע, ביודעין, הודעה לעובד או כי המחלוקות בין הצדדים בהליך שלפנינו נגרמו מאי מסירת הודעה לעובד.

בשל האמור, תביעתו ברכיב זה – נדחית.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, פיצוי בגין פגמים שנפלו בהליך השימוע בסך 4,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בסעיף 59 לתצהירו טען התובע: "ויובהר, המדובר ביישוב קטן, בו כולם מכירים את כולם והשמועות רצות מאחד לשני במהירות ולצערי, השמועה עשתה לה כנפיים, הן במקום העבודה והן ביישוב ולא אחד ולא שניים ממכריי, ניגשו אלי ושאלו אותי אם זה נכון שעשיתי עבודות פרטיות בזמן חופשת המחלה וששלחו לי חוקר פרטים ושכולם מדברים על זה". מטענות אלו של התובע ניתן להסיק שהתובע מייחס לנתבעים לשון הרע לנוכח פירסום שהחל בישיבת הבירור ("הפרסומים החלו בבניין הנתבעת 2").

טענת התובע להתעמרות לטענת התובע (ס' 19-22 לתצהיר, ס' 58-60 לסיכומים) נהגו כלפיו הנתבעים לאורך כל תקופת העסקתו ולאחריה בהתעמרות שכללה פגיעה בשכרו ובתנאי העסקתו, פגיעה בכבודו באופן שיטתי לאורך כל תקופת עבודתו, אי תשלום שעות נוספות, הפצת שמועות כזב, היתעלמות, חרם ויחס קר, צעקות, האשמות (בין השאר, ע"י ציון) ובקורות לא מוצדקות, הפצת שמועות, ניצול, הטלת משימות שאינן במסגרת התפקיד (חלוקת משלוחי מנות, צביעת כל ביה"ס, אחריות על אולם הספורט ואירועי מחלקת תרבות), מידור מפעילויות חברתיות (טיולים, ימי כיף וארוחות), ריגול, פגיעה בפרטיות, עיכוב העברת טפסים לביטוח לאומי והפחדה ואיומים על מנת שיתפטר.

...

לא מצאנו בדו"ח החקירה מעקב אחר התובע בתוך ביתו.

לנוכח האמור התביעה בעילת התעמרות נדחית.

סיכום וסעדים תביעות התובע לפיצוי בגין הפרשי פיצויי פיטורין, בגין הפרת הסכמה לתשלום תוספת הקפצות פתע, בגין הפרת הסכמה לתשלום תוספת משמרות, בגין פגיעה בפרטיות, פרסום לשון הרע והתעמרות - נדחות.

חוסר תום לב והתנכלות במקום העבודה טענת התובע כי פיטוריו נעשו בחוסר תום לב ובכוונה להיתנכל לו במקום עבודתו נכנסת תחת עילת ה"היתעמרות" בעבודה.

תכליתה של עילת ההתעמרות ככלי לשמירה זכותו של העובד לסביבת עבודה ראויה ומכבדת, יש להסיק שניתן, ואף ראוי, להכיר בעילת ההתעמרות גם בנסיבות בהן העובד נפגע במהלך תקופה קצרה ממקבץ אירועים מוגדר.

שהרי, אף אם היתנהגות פוגענית כלפי עובד אינה שרירותית לחלוטין, אלא נובעת מתוך סט נסיבות מסוים, יש לבחון אם היא פרופורציונלית (ר' והשווה פסק דינו של כב' הנשיא אייל אברהמי, סע"ש (ירושלים) 53675-10-17 שירה רבן - שרה נתניהו (23.2.22) שם מציב בית הדין את ה'חזרתיות' כתנאי לגיבושה של עילת ההתעמרות)).

...

אשר לדעתנו, אף כי מסכימים אנו לכך שהעירייה היא בגדר "רשות מוסמכת", אין בידינו לקבל את טענת העירייה.

אם כן, אנו סבורים כי התובע זכאי לפיצוי בגין הוצאת לשון הרע.

סוף דבר על העירייה לשלם לתובע סכום בסך 20,000 ₪ בגין הפגם שנפל בהליך הפיטורים.