התמחרות בכינוס נכסים חוק הירושה

על זכויות הנתבעים הנובעות מירושת המנוח, נרשם צו מינוי כונס הנכסים לטובת התובע, בהתאם להחלטת המינוי, וכן נרשמו עיקולים לטובת נושים שונים.

עוד יפים בעיניין זה דברי המשנה לנשיאה (כתוארו אז) כב' השופט א' ריבלין ברע"א 1497/09 בעלי זכויות בחלקה 10 בגוש 6884 נ' שאול ויסמן, פסקה 18 לפסק הדין (מיום 25/7/2010) לפיהם: "יתרונו של מסלול ההתמחרות הפנימית במקרה שלפנינו בכך שהוא מאפשר למבקשים – אם יחפצו בכך – להמשיך ולהחזיק בנכס במטרה לקדם את פיתוחו העתידי.

בעיניין זה קובע סעיף 1 (6)(ה) לחוק זה, כי עינייני מישפחה הנם בין היתר, גם עניינים הנובעים מחוקים שונים ובכלל זה: "חוק הירושה, תשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סיכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו". אפנה גם לדבריו של א' פני-גיל בספרו פירוק שתוף במקרקעין בעין המשפט הלכה ומעשה, אוצר המשפט הוצאה לאור בע"מ, מרץ 2008, 305 – 306 לפיהם: "כאמור, על אף שדין אחד לפירוק השתוף במקרקעין, לעניין הוראות החוק לפיהם יכריע בית המשפט בבקשת הפרוק, אין בית המשפט רשאי, בתביעה לפירוק השתוף בדירת מגורים של בני זוג להיתעלם מהעובדה, כי אין המדובר בשותפים רגילים, אלא בבני זוג אשר חלים עליהם גם דיני המשפחה, אשר במסגרתם חב הבעל במדור לאישתו. וכיוון שכרוכים בפרוק שתוף שכזה, דיני הקניין ודיני המשפחה בערבוביא ובלי יכולת להפריד ביניהם, ואין מסמכותו הישירה של בית משפט השלום לידון בעיניין המדור ... או אז יכול בית משפט השלום לבורר לו אחת משתי דרכים, על פי שיקול דעתו, בהיתחשב בנסיבותיו של המקרה:

...

על רקע האמור הגיש התובע את התביעה שבפניי לפירוק השיתוף בדירה.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

אני מורה על פירוק השיתוף בדירה על דרך מכירתה לכל המרבה במחיר.

ככל שיעלה הצורך למתן הוראות נוספות, לאחר מתן הכרעה בהליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה, יגישו הצדדים הודעה ובקשה מטעמם לבית משפט זה. הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות משפט ושכ"ט בסך כולל של 5,000 ₪.

ר' גם 16 (1) יש לפנות לתיקון צו הירושה (תמ"ש 82221/96 זעפרני נ' עובדיה, תק-מש הדברים שנכתבו ע"י פרופ' שילה בספרו פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965 (כרך ג', 2002 ), בעמ' 83 שם ציין כי זכותו של אדם להסתלק מעיזבון קיימת גם לאחר שהוצא צו ירושה אם העזבון טרם חולק, וכי הסתלקות בשלב זה תצריך פנייה לבית המשפט לתיקון הצוו, בהיותה עובדה שלא היתה בפני בית המשפט בעת מתן הצוו לפי סעיף 72 לחוק הירושה.

כונס הנכסים יערוך היתמחרות בין הצדדים, כך שהמציע בעל ההצעה הגבוהה ביותר מבין היורשים ירכוש את הדירה.

...

אני ממנה את ____ ככונס נכסים לצורך ביצוע פירוק השיתוף בין הצדדים כמפורט להלן.

לצורך קידום הליך פירוק השיתוף, אני מורה כבר עתה על מינוי שמאי מטעם ביהמ"ש לצורך הערכת שווי הדירה.

אני ממנה את _____.

בסיכומיהן טענו הנתבעות כי החלקה היא נכס שבעזבון; כי הזכויות בחלקה מעולם לא חולקו; ומשכך, יש לבצע את פירוק השתוף תוך מתן זכות קדימה לנתבעות, לפי ס' 113 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965.

עם זאת, ובין היתר, לאור גילו של התיק, התמשכות ההליכים והטענה לפערי כוחות בין הצדדים, ככל שלא יעלה בידי הצדדים לקיים היתמחרות פנימית כאמור, במועדים הקבועים לשם כך - תנתן החלטה בדבר פירוק השתוף במקרקעין בדרך של מכירה למרבה במחיר, בשוק החופשי, תוך מתן זכות קדימה לשותפים לרכישת הזכויות במקרקעין באמצעות השוואת המחיר הגבוה ביותר שיוצע על ידי המציעים, וימונה כונס נכסים חצוני לבצוע המכירה.

...

אני דוחה את טענת הנתבעות לזכות קדימה לרכישת הזכויות מכוח חוק הירושה.

סוף דבר בהתאם לפסק הדין הראשון, פסק דינה של ערכאת הערעור וקביעותי דלעיל, אני מורה כדלהלן: המקרקעין יימכרו כשהקומה הראשונה במבנה, שמעל קומת הקרקע, תפוסה על ידי הנתבעת 1 כדיירת מוגנת.

בראי התוצאה, התמשכות ההליכים, והחלטת ערכאת הערעור מיום 16/7/18 - הנתבעות ישלמו לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 35,000 ₪, תוך 60 ימים מהיום, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

צוין כי ביום 10.1.22 פנה אליו עו"ד נתנאל יעקב והודיע לו כי מרשו – משה אוקנין, רכש זכויות מיורשי המנוחה והוא מבקש לרכוש את הזכויות בנכס, וככל שמתקיים הליך של מכירת הזכויות הוא מבקש להציע הצעה ולהשתתף בהתמחרות.

במסגרת ההחלטה מיום 5.7.21 בימ"ש קמא אישר את מכירת הזכויות לתובע בהתאם לסכום שנקבע בחוות דעת המומחה מטעם בימ"ש. בימ"ש קמא לא קיבל את עמדת כונס הנכסים - ב"כ נתבע 1 (עו"ד דואק) שיש לקבל הצעות נוספות (הכוונה להצעת המבקש) ולערוך היתמחרות (גם עם המבקש).

...

גם אני סבורה כי אין בנמצא טעם המצדיק ביטול ההחלטה מיום 5.7.22 שניתנה במעמד התובע, נתבע 1 וכונסי הנכסים, וזאת בעקבות הגשת בקשה מאוחרת בתיק מטעם המבקש – צד ג', שביקש גם להצטרף לתיק כנתבע נוסף.

גם לגופו של עניין אין בידי לקבל טענה זו ואני מסכימה עם קביעת בימ"ש קמא לפיה התובע לא הפר את החלטות בימ"ש קמא.

לסיכום: לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.

לטעמי, משויתר הנושה העקרי על הצורך להיתמנות ככונס נכסים נוסף מטעמי יעילות וחסכון, ומאחר וממילא בית משפט זה מפקח על הליכי ההתמחרות וצריך לאשר כל עסקה, ולאור הניסיון שנצבר ממכירת זכויות אחרות של החייב במקרקעין המצויים במושבה בת שלמה, במסגרת הליך זה, די במינוי בעלי התפקיד ככונסי נכסים שיפעלו בפקוח של בית משפט זה. עיינתי בפסיקה אליה הפנה אותי ב"כ החייב בטיעוניו לעניין זכות הפדיון, וכן להוראות סעיפים 100 ו-101 לחוק, ולא מצאתי כי האמור שם תומך בטענותיו או מחייב אותי לשנות קביעותיי כאמור לעיל.

בהתאם לאמור בסעיף 114 לחוק הירושה, הסעיף רלוואנטי רק למשק חקלאי שהיא יחידה שחלוקתה הייתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס מישפחת חקלאים, ואז המשק יימסר ליורש שמוכן ומסוגל לקיימו, וזה יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מהעזבון.

...

לאור כל האמור לעיל, משהבקשה לפירוק שיתוף מוגשת כדין, מכוח העובדה שבעלי התפקיד נכנסים בנעלי החייב, משנשללו טענות החייב לעניין זכות הפדיון והצעת הפדיון, ונותרה לו אפשרות להשתתף בהתמחרות, היה ויבוצע פירוק השיתוף בדרך של מכירת זכויות לצדדים שלישיים, ראוי כי טענות החייב יידחו ובקשת בעלי התפקיד תתקבל.

משכך דין הבקשות של בעלי התפקיד להתקבל במלואן, וכך אני מורה.

אני מקבלת את הבקשות של בעלי התפקיד במלואן, כאמור בפתיח לכל בקשה, ממנה אותם ככונסי נכסים על מלוא הזכויות בחלקות אלו, ומורה להם להגיש לחתימה פסיקתא נדרשת.