טענת המאשימה כי מדובר היה ב"טעות אנוש" אינה יכולה לעמוד בעיני, במצב הדברים המתואר לעיל בו היו לה הזדמנויות רבות ושונות לבחון את עצמה, בכל פעם מחדש, והיא נימנעה מלעשות כן. המאשימה צריכה היתה לכלכל את צעדיה בכל אחד מהשלבים של ההליך עד כה, ולטעמי טעתה גם בכך שאיפשרה לנאשם 2 להודות בעובדות כתב האישום המתוקן בפני המותב הדן בתיק האחר המתנהל נגדו בימים אלה ולא במסגרת התיק שלפני, בשלב שבו טרם התקבלה החלטה בבקשתה להפריד את משפטו מזה של נאשם 2.
בהקשר זה אזכיר כי "הילכת קינזי" שנפסקה בע"פ 194/75 קינזי נ' מדינת ישראל, פ"ד ל(2) 477 וקבעה ש"הפרקטיקה הנכונה צריכה להיות שאין להעיד נאשם אחד נגד נאשם שני, אפילו הוגשו נגדם כתבי אישום נפרדים, כל זמן שיש חשש, כי העד עלול לצפות לטובת הנאה על ידי המתקת דינו במשפט התלוי ועומד נגדו.
מאחר שכפירת נאשם 2 בעובדות כתב האישום והחלטת בא כוחו לוותר על חקירת עדי התביעה, ניתנו עוד לפני שההליכים נגד נאשם 1 הותלו, דהיינו על בסיס ההנחה שהמשפט יתנהל כנגד שני הנאשמים יחדיו, אני סבורה כי בקשת המאשימה להורות על תיקון כתב האישום בהוספת נאשם 1 כעד תביעה כנגד נאשם 2, בשלב מאוחר זה, צריכה להדחות.
...
לשאלתי בדבר הסיבה לשינוי עמדת המאשימה באופן הזה, השיב בא כוחה באמרו: "צודק בית המשפט... בזמן כתיבת שורות אלו (הבקשה לחידוש ההליכים נגד נאשם 1 בתיק זה בו הוגש כתב האישום נגדו ונגד נאשם 2 במאוחד – ר.ס.מ), היתה התלבטות והרעיון היה לקבוע את הדיון ובדיון להתלבט. אין פה שינוי מהותי. יש פה בקשה שבסופו של דבר יש פה דיון איך לנהל את ההליך".
נימוקי הבקשה
את הבקשה להפרדת משפטו של נאשם 1 מזה של נאשם 2, תוך הגשת כתב אישום נפרד זהה כנגד נאשם 1, ותיקון כתב האישום בעניינו של נאשם 2 כאמור, נימק ב"כ המאשימה בעל-פה ובכתב, באלה:
עניינם של הנאשמים הוגש במאוחד אך בשל טעות אנוש, שכן נאשם 1 בחקירותיו במשטרה, שופך אור על מעורבותו של נאשם 2 במיוחס לשניהם בכתב האישום.
מאחר שכפירת נאשם 2 בעובדות כתב האישום והחלטת בא כוחו לוותר על חקירת עדי התביעה, ניתנו עוד לפני שההליכים נגד נאשם 1 הותלו, דהיינו על בסיס ההנחה שהמשפט יתנהל כנגד שני הנאשמים יחדיו, אני סבורה כי בקשת המאשימה להורות על תיקון כתב האישום בהוספת נאשם 1 כעד תביעה כנגד נאשם 2, בשלב מאוחר זה, צריכה להידחות.
אלא, שבאותו מקרה שמיעת ההוכחות טרם החלה למעט גביית עדות מוקדמת של עדה לא מרכזית בתיק, וכדברי בית המשפט: "מדובר אפוא בשלב מוקדם יחסית שלפני תחילת שמיעת ההוכחות, כאשר עדיין פתוחות בפני נאשמים 2 ו-3 כל האפשרויות לטעון להגנתם כל טענה שימצאו לנכון, לרבות האפשרות לעדכן את המענה שניתן על ידם לכתב האישום...". מאחר שנסיבות המקרה שלפני שונות לחלוטין, סברתי כי דין בקשת המאשימה תיקון כתב האישום בהוספת נאשם 1 ככעד תביעה נגד נאשם 2, להידחות.
סוף דבר, הבקשה על שני חלקיה, נדחית.
