התיישנות תיק פלילי לאחר סגירתו

במסגרת הליך לעיון בחומרי חקירה, הועבר חלק מתוכן אותו מיסמך לב"כ המבקש ובו צוין "תיק זה ניסגר בתאריך 22/10/19, מעילה של העדר אשמה." דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות הצדדים בכתב, שמעתי את טענות הצדדים בדיון בפניי, וכן עיינתי בחומר שצורף לעיוני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.

לעומת זאת, הכללים הנוגעים להגשת ערר על החלטה לסגור תיק חקירה פלילי, ולתקופת ההתיישנות בעבירה הנדונה – מצויים בחוק העונשין ובחוק הסדר הדין הפלילי [נוסח משולב], ולא בחוק הגנת הפרטיות.

...

קביעה לפיה קרוביו של מתלונן שנפטר בסמוך לביצוע העבירה - אינם רשאים להגיש ערר על החלטה שלא להעמיד לדין, אינה הגיונית ודינה להידחות.

לסיכום, לא ראיתי פגם בהתנהלות המשיבה.

נוכח המפורט לעיל, הבקשה לביטול כתב האישום – נדחית.

בפתח הדיון בתאריך 18.5.17 טענה ב"כ הנאשם, כטענה מקדמית, כי יש לבטל את האישום הראשון שהוגש כנד הנאשם וזאת נוכח העובדה כי התיק הפלילי נשוא האישום ניסגר בעילה של "העידר עניין לציבור". לטענת ב"כ הנאשם המאשימה לא הייתה מוסמכת לפתוח מחדש את התיק שניסגר, וזאת ממספר סיבות: העמדה לדין של הנאשם בגין כניסתו הראשונה לישראל מנוגדת למדיניות של המאשימה לפיה יש לגרש את העבריין במקום להעמידו לדין (ולצורך כך ביקשה ב"כ הנאשם לראות את כניסתו של הנאשם לישראל בתאריך 7.5.17 ככניסתו הראשונה, נוכח העובדה כי הכניסות הקודמת שלו, שהיו בשנת 2011, התיישנו זה מכבר).

ב"כ המאשימה ביקשה להפנות לסעיף 62(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] , התשמ"ב – 1982 (להלן: "חסד"פ"), לפיו אין המאשימה מחויבת להזהיר חשוד בדבר אפשרות פתיחת תיק מחדש לאחר שניסגר.

...

" מן הכלל אל הפרט, לאחר שקבעתי את מה שקבעתי לעיל ברמה עקרונית, הגעתי לכלל מסקנה כי במקרה הספציפי של תיק זה, נפל פגם חמור בהתנהלות המאשימה המחייב ביטול אישום הראשון.

זאת ועוד, גם לגופה של ההחלטה, שהתקבלה על ידי פקד אוחיון, כאמור בחריגה מסמכות, מקובלת עלי טענה של ב"כ הנאשם לפיה בנסיבות התיק הספציפי, לא היה מקום לפתוח את התיק מחדש, עת שבחומר החקירה חסרים מסמכים מהותיים, כגון דוחות פעולה בדבר מעצרו של הנאשם, בלעדיהם לא ניתן לדעת את נסיבות מעצרו בתאריך 7.5.17.

לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי מאחר ופקד אוחיון לא הייתה מוסמכת לפתוח תיק שנסגר ופעלה בחריגה מסמכות, מדובר בפגם חמור ומהותי המביא לבטלות ההחלטה, על כן אני מורה על ביטול האישום הראשון בהתאם לסעיף 143(3) לחסד"פ. ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ז, 21 מאי 2017, בנוכחות הצדדים.

לאחר שיחרורו מהצבא, עבד הנאשם בעבודות מזדמנות, ניסה להקים פעמיים עסק עצמאי, ואולם העסקים ניסגרו כעבור זמן קצר.

ב"כ הנאשם הפניתה לכך שמאז ביצוע העבירות בבית המשפט לנוער, ברשום פלילי שהתיישן בשנת 2013, לא ניפתחו נגד הנאשם תיקים פליליים חדשים.

ע"פ 8267-08-11 סאלח סואעד נ' מדינת ישראל, נדחה ערעור מערער, ללא עבר פלילי, על חומרת העונש - מאסר של חודשיים לריצוי בפועל ו-6 חודשי מאסר על תנאי, לאחר שהורשע על סמך הודאתו בעבירה של החזקת סכין על גופו בהיותו בקניון.

...

ערעור המדינה למחוזי התקבל והמבקש הורשע אך העונש לא הוחמר והערעור נדחה.

לאור האמור לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם הוא בין הרשעה ושל"צ על נאשמים נעדרי עבר פלילי ועד 10 חודשי מאסר בפועל.

מצאתי כי אין מנוס מהטלת מאסר בפועל על הנאשם, למרות טענותיו על כך שמאסר עלול לפגוע בשגרת חייו ובמצבו הכלכלי.

סוף דבר: לאור כל האמור, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: חודשיים מאסר בפועל.

עוד, בית־המשפט מביא בחשבון את יתר מאפייניו של הנאשם, ובכלל זה את העובדה כי מאז מעורבותו בתיק הנוכחי הלה לא הורשע בעבירות נוספות (וכעולה מדברי המאשימה, התיק הפלילי שניפתח כנגדו לאחר ביצוע העבירות בתיק דנן ניסגר בהיעדר ראיות), תוך שהלה מנהל ככלל אורח חיים נורמאטיבי ויצרני (כפי שעולה מהמלצות המעסיק שהוגשו בעיניינו (נ/1, נ/7)).

כללם של דברים, אכן מלאכת גזירת הדין איננה מלאכה קלה כל עיקר, ונדמה כי הקושי אף גובר מקום שבו מדובר בנאשם שמצד אחד, ביצע שורת עבירות שאין להקל ראש בחומרתן ושלא ניאות להתגייס להליך טפול במסגרת שירות המבחן, תוך שעדיין נשקף הימנו סיכון להישנות היתנהגות פורצת חוק; אך מצד שני, חרף עברו הפלילי (הבלתי מכביד שהתיישן לו זה מכבר), הרי שלאורך השנים האחרונות תיפקודו תקין והוא מנהל ככלל אורח חיים נורמאטיבי.

...

לאור כל האמור לעיל, שירות המבחן העריך כי הנאשם לא ייתרם מהמשך הקשר עם השירות, וכי הלה אינו מתאים לביצוע צו מבחן או צו של"צ. ביום 05.01.2022, הגיש שירות המבחן תסקיר משלים נוסף בעניינו של הנאשם, ממנו עולה כי להערכת השירות, הטיפול הפסיכיאטרי הפרטי שבו מצוי הנאשם הינו בעיקר תמיכתי ודינאמי, ופחות נוגע למצבי הסיכון ולדפוסיו השוליים, תוך שהנאשם התנגד להשתלב בטיפול בתחום האלימות במשפחה במסגרת שירות המבחן.

בסופו של דבר, המכון החווה דעתו כי שליחת הנאשם לריצוי מאסר בפועל תרע את מצבו, תפגע בניסיונו לחיות חיים נורמטיביים ותפגע במאמצי השיקום שלו.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 90 יום מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות בניכוי ימי המעצר.

הכרעה לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובפסיקה, אני סבורה שאין מקום לבטל את כתב האישום מטעמים של עילת הגנה מן הצדק, מהטעמים הבאים: החוק והפסיקה בהתאם לפסיקה, תובע רשאי לעיין מחדש בהחלטה שלו או של תובע, הכפוף לו, ולהורות בנגוד להחלטה קודמת בדבר סגירת תיק חקירה, על פתיחת תיק החקירה מחדש ועל הגשת כתב אישום (ראו י' קדמי, "על סדר הדין בפלילים", חלק ראשון, ב', מהדורה מעודכנת, תשס"ח-2008, עמ' 856).

בסעיף 4(ג) להודעה צוין: "בסמכות המישטרה/הפרקליטות לפתוח מחדש את התיק וכן להחליט על הגשת כתב אישום. בכפוף להוראות החוק בדבר היתיישנות העבירות." כעולה מדברי המשיבה, ביום בו נימסרה ההודעה על סגירת התיק למבקש, הועבר התיק לעיונה של שלוחת תביעות תעבורה, הראיות נבחנו על ידי תובע תעבורה, שהחליט, בשים לב לאנטרס הצבורי, שיש מקום להגשת כתב אישום בתעבורה נגד המבקש.

...

אשר לטענת הסנגור שרק בהתקיימן של נסיבות חדשות ניתן לפתוח חקירה מחדש – אף זו דינה להידחות.

לסיכום, נוכח מכלול הנסיבות שצוינו, לא מצאתי שיש להורות על ביטול כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק.

הבקשה נדחית.