התיישנות תביעת תגמולי ביטוח אחריות

גם אם תקופת ההתיישנות לעניין ביטוח האחריות הוארכה מכוחו של סעיף 70 לחוק חוזה הביטוח, אין בכך כדי להביא להארכת תקופת ההתיישנות לתגמולי ביטוח בגין הנזק שניגרם לנכס של המבוטח עצמו, שהרי סעיף 70 לחוק כלל אינו עוסק בביטוח מסוג זה. סעיף 70 לחוק חוזה הביטוח נועד, כאמור, להתגבר על כשל העלול היווצר כתוצאה מהיעדר הלימה בין תקופת ההתיישנות לתביעת תגמולי ביטוח, שהנה שלוש שנים, לבין תקופת ההתיישנות של תביעת צד שלישי נגד המבוטח, העומדת על שבע שנים.

...

המסקנה המתחייבת מכל האמור הינה כי תביעתה של התובעת התיישנה.

לפיכך, אני מורה על דחיית התביעה.

בע"א 6945/98 "משמר" – חברה לשמירה ביטחון ושירותים בע"מ נ' קסטיאל, פ"ד נו (5) 170, 174 (להלן: "עניין משמר") נקבע: "אין חולקין כי סעיף 70 קובע חריג להוראת סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, המורה כי "תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח". ברי כי סעיף 70 נועד להאריך את תקופת ההתיישנות האמורה ביחס לתביעות לתגמולי ביטוח כשהמדובר בביטוח אחריות.

...

בסעיף 37 לבקשת רשות הערעור טוענת המבקשת: "הגישה הפרשנית של הפניקס, היא כי מרוץ ההתיישנות מתחיל אומנם במועד התרחשות הנזק, אולם הוא נקטע ומוחלף במרוץ התיישנות חדש מכוח סעיף 31 בחוק חוזה הביטוח עם הגשת תביעת הנזק, כאמור – ביום בו נשלחה דרישה פוזיטיבית לתשלום פיצויים על ידי הצד השלישי". בימ"ש קמא קבע כי : "מקובלת עליי הטענה לפיה המשיבה ידעה על אודות נזקי הפרויקט לכל המאוחר כבר באפריל 2015, עת נשלח אליה מכתב מטעם הנתבעת בדבר נזקי הפרויקט וכי היה עליה להודיע לחברת הביטוח על הסיכון לתביעה שתוגש נגדה". (סעיף 20 להחלטה).

לפיכך, התוצאה היא כי הודעת צד ג' שהגישה מנורה איזו נגד הפניקס לא התיישנה .

לסיכום: לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.

עם זאת, בנסיבות ראוי להחיל את הוראות סעיף 70 לחוק חוזה ביטוח המגלם בתוכו חריג המאריך את תקופת ההתיישנות בתביעת מבוטח לתגמולי ביטוח ממבטחו כשמדובר בביטוח אחריות, וזו לשון הסעיף: "70. בביטוח אחריות התביעה לתגמולי ביטוח אינה מתיישנת כל עוד לא היתיישנה תביעת הצד השלישי נגד המבוטח". לטענת המשיבה הואיל ותקופת ההתיישנות בתביעה העיקרית היא תקופת ההתיישנות הכללית קרי, 7 שנים כאמור בסעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, הרי שטרם חלפה תקופת ההתיישנות 'כל עוד לא היתיישנה תביעת הצד השלישי נגד המבוטח'.

...

טענות המבקשת בתמצית לטענתה דין הבקשה להידחות על הסף מחמת התיישנות.

מקובלת עליי הטענה לפיה המשיבה ידעה על אודות נזקי הפרויקט לכל המאוחר כבר באפריל 2015, עת נשלח אליה מכתב מטעם הנתבעת בדבר נזקי הפרויקט וכי היה עליה להודיע לחברת הביטוח על הסיכון לתביעה שתוגש נגדה.

כפי שנקבע בבש"א (י-ם) 1945/05‏ דורון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (16.3.2006): "הגשתה של תביעת הצד השלישי מהווה אפוא נתון עובדתי חיוני, אשר ללא ידיעתו אין המבוטח יכול להגיש תביעת שיפוי, ולא כל שכן להצליח בה ... מסקנה זו עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה, שלפיה "כל עובדה החיונית כדי לבסס את עילת התביעה, שבלי ידיעתה ואיזכורה לא ניתן להגיש תובענה ולא כל שכן לא ניתן להצליח בה, נכללת בין העובדות המהוות את עילת התובענה במובן סעיף 8 לחוק" (ע"א 244/81 פתאל נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל [5], בעמ' 684 (דברי השופט בך, שהיה במיעוט רק באשר לתוצאה הקונקרטית באותו עניין)).

מכל האמור, טענת ההתיישנות כטענת סף נדחית.

בביטוח אחריות, התביעה לתגמולי ביטוח אינה מתיישנת כל עוד לא היתיישנה תביעת הצד השלישי נגד המבוטח.

...

התביעה כנגד מגדל נדחית.

אני מחייב את בלורי בעלות חוות דעת מומחה הביטוח מטעמה של מגדל, לפי חשבונית מס כדין.

בנוסף, אני מחייב את בלורי בשכר טרחת באי כוחה של מגדל בסך 100,000 ₪.

הוראה המבטאת תכלית זו היא סעיף 70 בחוק חוזה הביטוח, אשר כותרתו "סייג להתיישנות". הוראה זו קובעת כדלהלן: "בביטוח אחריות, התביעה לתגמולי ביטוח אינה מתיישנת כל עוד לא היתיישנה תביעת הצד השלישי, נגד המבוטח." מטרתה של הוראה זו מובהרת על ידי פרופ' אורי ידין באופן הבא: "סעיף זה משלים את סעיף 31, שגם הוא דן בנושא היתיישנות. לאחר שסעיף 31 קיצר את היתיישנות התביעה לתגמולי ביטוח לשלוש שנים, ייתכנו מקרים שבביטוח אחריות תתישן תביעה זו בעוד תביעת הצד השלישי נגד המבוטח שהיא 'הנזק' שביטוח זה בא לכסות – עדיין לא היתיישנה. סעיף 70 מכוון למנוע מצב בלתי רצוי ובלתי מוצדק זה." (אורי ידין, חוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 (תשמ"ד) 166; וראו גם אליאס, דיני ביטוח (מהדורה שניה, תשס"ט) (להלן: "אליאס, דיני ביטוח") 1217 – 1218).

...

את טענת הנתבעת לפיה לכאורה עיכוב ההליכים עוצר את תקופת ההתיישנות ומשהה אותה (סעיף 8 לסיכומי הנתבעת)- אינני מקבלת.

סוף דבר אשר על כן, ההודעה לצד ג' – נדחית.

הנתבעת תשלם לצד ג' הוצאותיה בגין ההליך בסך כולל של 5,000 ₪ תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.