התיישנות תביעת שיפוי בביטוח אחריות

מדובר בביטוח אחריות, ועל פי סעיף 70 לחוק חוזה הביטוח, בביטוח אחריות התביעה אינה מתיישנת כל עוד לא היתיישנה תביעת הצד השלישי נגד המבוטח.

על פי הפסיקה מרוץ ההתיישנות של תביעת שיפוי מתחיל לכל המוקדם עם מתן פסק דין המחייב את המזיק בתשלום תביעת הניזוק (ע"א 1386/05 סיבוס רמון נ' מוסד הטכניון למחקר ופיתוח).

...

אני דוחה את טענת המודיעה, שכן היא שנתנה את הנתון של 100,000 $ ועליה להיות אחראית לכך שזה הסכום שנלקח בחשבון לצורך הפוליסה.

מנגד, אני דוחה את טענת איילון המשווה בין עלות הפרוייקט למחזור התקבולים הצפוי.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את ההודעה לצד ג' כלפי כל אחת מצדדי ג', ומחייב את המודיעה לשלם לכל אחת מצדדי ג' הוצאות משפט, כולל שכ"ט עו"ד, בסך 46,800 ₪.

בסעיף 31 לחוק נקבע כי "תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח". באשר לביטוח אחריות, קובע סעיף 65 לחוק כי "בביטוח אחריות חייב המבטח לשפות בשל חבות כספית שהמבוטח עשוי להיות חייב בה לצד שלישי; מקרה הביטוח חל ביום שבו נולדה עילת החבות האמורה". לצד זאת, קובע סעיף 70 לחוק כי "בביטוח אחריות, התביעה לתגמולי ביטוח אינה מתיישנת כל עוד לא היתיישנה תביעת הצד השלישי נגד המבוטח". טענה כי עילת התביעה של המבוטח נגד המבטח מתגבשת רק עם מתן פסק דין בתביעת הצד השלישי נגד המבוטח, נדחתה בפסיקת בית המשפט העליון.

...

התוצאה של כל האמור היא כי דין הבקשה להתקבל.

בכפוף להערותיי שלעיל, התוצאה היא כי דין תביעת המשיב להידחות במלואה בשל התיישנות.

המשיב ישלם למבקשת שכ"ט עו"ד והוצאות בסך כולל של 5,000 ₪.

סעיף 31 לחוק חוזה ביטוח קובע: "תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח...". סעיף 65 לחוק חוזה ביטוח קובע: "בביטוח אחריות חייב המבטח לשפות בשל חבות כספית שהמבוטח עשוי להיות חייב בה לצד שלישי; מקרה הביטוח חל ביום שבו נולדה עילת החבות האמורה". אצא מנקודת הנחה לפיה "עילת החבות" היא יום משלוח המכתב – אפריל 2015, כטענת המבקשת ולא כפי שקבע בימ"ש קמא "מועד הגשת תביעת הנזק". אולם, בשים לב לכך שסעיף 70 מאריך את תקופת ההתיישנות, כך שהוא משווה אותה לתקופת ההתיישנות של תדהר בניה כלפיה, הרי משלא היתיישנה תביעת תדהר נגד מנורה איזו, לא תיתיישן הודעת צד ג' שהגישה מנורה איזו נגד הפניקס.

...

בסעיף 37 לבקשת רשות הערעור טוענת המבקשת: "הגישה הפרשנית של הפניקס, היא כי מרוץ ההתיישנות מתחיל אומנם במועד התרחשות הנזק, אולם הוא נקטע ומוחלף במרוץ התיישנות חדש מכוח סעיף 31 בחוק חוזה הביטוח עם הגשת תביעת הנזק, כאמור – ביום בו נשלחה דרישה פוזיטיבית לתשלום פיצויים על ידי הצד השלישי". בימ"ש קמא קבע כי : "מקובלת עליי הטענה לפיה המשיבה ידעה על אודות נזקי הפרויקט לכל המאוחר כבר באפריל 2015, עת נשלח אליה מכתב מטעם הנתבעת בדבר נזקי הפרויקט וכי היה עליה להודיע לחברת הביטוח על הסיכון לתביעה שתוגש נגדה". (סעיף 20 להחלטה).

לפיכך, התוצאה היא כי הודעת צד ג' שהגישה מנורה איזו נגד הפניקס לא התיישנה .

לסיכום: לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.

עוד נטען כי משגולתה הפוליסה בשנת 2015 וצורפה להודעה לצד רביעי כבר במרץ 2017, יש לקבוע כי תביעתו הביטוחית של המבקש כנגד המשיבה 3, כמבטחת אחריות של המשיבה 1, היתיישנה זה מכבר באשמתו הוא, שכן חלה הוראת סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח הקובעת תקופת היתיישנות של תביעת השיפוי נגד המבטחת בת 3 שנים ממועד הגשת התביעה, שבעניינינו חלפו להן זה מכבר.

...

דיון והכרעה לאחר עיון ושקילה, אני מחליטה להיעתר לבקשה לתיקון כתב תביעה.

מן הכלל אל הפרט: ראשית, אין בידי לקבל את טענת המשיבות 2-3 ולפיה דין בקשת התיקון של כתב התביעה להידחות מחמת ההתיישנות, ואנמק.

לאור האמור לעיל, אני נעתרת לבקשה לתיקון כתב התביעה, תוך חיוב המבקש בהוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪, אשר ישולמו על ידו בסוף ההליך.

אני מורה למשיבה 3 להמציא למבקש את מלוא הפוליסה על כל תנאיה, נספחיה, התוספות וההחרגות וזאת בתוך 21 יום מהיום.

לקראת הצגת הקושי, נציין את סעיף 65 לחוק חוזה הביטוח שקובע כלהלן – "בביטוח אחריות חייב המבטח לשפות בשל חבות כספית שהמבוטח עשוי להיות חייב בה לצד שלישי; מקרה הביטוח חל ביום שבו נולדה עילת החבות האמורה". סעיף 65 לחוק חוזה הביטוח יוצר מצב נורמאטיבי שבו לצורך מניין היתיישנות, נקודת הזנק אחת היא לתביעת הניזוק הצד השלישי נגד המבוטח ולתביעת המבוטח נגד המבטח.

...

התוצאה המסקנה אפוא שדין התביעה להידחות.

אשר על כן, אני מחליט לדחות את התביעה.

אני מחייב את התובע לשלם לכל אחת מן הנתבעות, שכ״ט עוד בסכום כולל של 5,000 ₪ (סה"כ 10,000 ₪).