חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התיישנות תביעת שיבוב של המוסד לביטוח לאומי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מסיבה זו נקבע בעיניין עמית כי יש למנות את תקופת ההתיישנות ממועד התאונה ומשהתיישנה באותו עניין תביעת הניזוק היתיישנה גם תביעת המל"ל. בעיניין מסדר פאטי קבע בית המשפט העליון "כי גם צדו השני של המטבע נכון: כל עוד לא היתיישנה תביעתו של הניזוק לא נסתם הגולל (מחמת היתיישנות) גם על תביעת השבוב של המוסד", והוסיף בית המשפט העליון, בהפנותו להחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בבש"א 5037/04, ת"א 3082/01 המוסד לביטוח לאומי נ' בורוכוב (30.5.2004) "כי 'כפי שידיעתו של המוסד היא כידיעתו של הניזוק, כך 'גילו' של המוסד הוא כגילו של הניזוק, והמוסד הנכנס לנעליו של הניזוק, זוכה בהארכת תקופת ההתיישנות, כמו בניזוק'. דברים אלי מקובלים אף עלי והתוצאה היא שבמקרה זה טרם חלפה תקופת ההתיישנות להגשת תביעת השבוב של המוסד לביטוח לאומי". הינה כי כן, הגם שהמוסד לביטוח לאומי אינו זקוק להגנה שהקטין זקוק לה ובגינה קבע המחוקק כי מניין תקופת ההתיישנות לא יחל בטרם מלאת לקטין 18 שנה, ולמרות המלאכותיות שבדבר – כלשון בית המשפט העליון – קבע בית המשפט כי "גילו" של המל"ל כגיל הניזוק, ואף הוא זוכה בהארכת תקופת ההתיישנות.
...
סוף דבר תביעת המל"ל הוגשה בטרם חלפה תקופת ההתיישנות.
הנתבעת תשלם לתובע את סכום התביעה בסך 373,080 ₪, בצירוף ריבית פיגורים שנקבעה לפי סע' 5(ב) של חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, ובתוספת 20% מסכום הריבית הנ"ל (בהתאם להוראות סע' 6 להסכם המקורי), מיום הגשת התביעה – 15/3/2016 – ועד למועד התשלום.
בנוסף תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור 15.21% מהחוב הפסוק דלעיל (דהיינו 13% בצירוף מע"מ).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

רקע לבקשה עסקינן בתביעת שבוב של המוסד לביטוח הלאומי (להלן – המל"ל) ובתביעת התובע (להלן – הנפגע או התובע) לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו, לטענתם, עקב התרשלות חברת אבן קיסר בע"מ (להלן – המודיעה 1 או המשיבה 1 או אבן קיסר), שמכרה למשווקים שונים משטחי שיש המורכבים מ- 94% קוורץ (להלן – המוצר).
היתיישנות- הלכה פסוקה היא, כי בתביעת שיפוי עצמאית, בנגוד לתביעת שבוב, מועד מירוץ ההתיישנות מתחיל ביום מתן פסק הדין כנגד הנתבעים [ראו: ע"א 1386/05 סיבוס רימון תעשיות מבנים ופיתוח בע"מ נ' מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע"מ ואח', (2.7.2008) פסקות 5-9 ו- טל חבנקין היתיישנות 2014, עמ' 305].
...
על כן, דין טענת המבקשים להתיישנות ההודעה כנגדם להידחות.
דין הטענה להידחות.
מהקובץ לעיל, עולה כי דין הבקשה להידחות וכך אני מורה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

משהתיישנה תביעת התובע, הרי שגם לא קמה למל"ל זכות כנגד הנתבעת דנן, וכפי שנפסק כבר בעבר בהליכים שבין המל"ל לבין הנתבעת - "זכות התביעה של המוסד לביטוח לאומי היא זכות שבתיחלוף (סוברוגציה). המשמעות הנורמאטיבית היא כי על המוסד לביטוח לאומי להוכיח במסגרת תביעת השבוב שלו גם את זכותו של הנפגע, וזכות הנפגע היא שגודרת את זכות המוסד לביטוח לאומי. המשמעות, בין היתר, כי טענות הגנה שיש לנתבעים כנגד הנפגע יעמדו גם כנגד המוסד לביטוח לאומי. כניסת המוסד לביטוח לאומי לתביעת הנפגע בתביעת שבוב יפה גם לענין מועד ההתיישנות" (ר' ת"א 21291-11-17 המוסד לביטוח לאומי נ' אבן קיסר בע"מ (12.09.18) סעיף 5.2 לפסק הדין, ע"א 1577/97 המוסד לביטוח לאומי נ' יצחק עמית פ"ד נז(4) 433 ור' גם, בנסיבות דומות מאד לענייננו ת"א 39058-05-18 המוסד לביטוח לאומי נ' אבן קיסר בע"מ (25.09.19)).
...
הנתבעת טוענת כי דין התביעה להידחות לאחר שהוגשה בחלוף מועד ההתיישנות שכן עילת התביעה התגבשה בחודש פברואר 2012 או לכל המאוחר בחודש אוגוסט 2013 בהתאם למסמכים רפואיים שצורפו על ידי התובע.
החלת המסגרת הנורמטיבית על נסיבות ההליכים דנן, בהתבסס על המסמכים הרפואיים וטענות התובעים, אף אם יתקבלו, מביאה למסקנה הברורה כי יש לקבל את הבקשות ולדחות את התביעות על הסף מחמת התיישנות.
בחינה אובייקטיבית של המסמכים מחייבת מסקנה כי לכל המאוחר בשנת 2012 כבר קם אותו "קצה חוט" ואולי אף קודם לכן, עם העלאת החשד בשנת 2010.
סיכום לאור האמור אני מורה על דחיית התביעות על הסף.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

חובתו של המוסד לביטוח לאומי להגיש את תביעת שבוב, בין באופן עצמאי ובין בהצטרפות לתביעת הניזוק, במהלך פרק הזמן הקצוב מיום הארוע, ומשלא עשה כן חלפה תקופת ההתיישנות של תביעתו, כפי שהייתה חולפת לניזוק, והוא אינו יכול עוד להגישה.
...
הנתבע הכחיש את אחריותו, העלה טענות שונות ושלח הודעת צד שלישי כנגד היורשים, ובה טען שהפיצוי ששילם במסגרת הליך הפשרה הינו בנוסף ומעבר לתגמולי המל"ל, כשבהסכם הפשרה נקבע באופן מפורש כי היורשים ישפו אותו בגין כל סכום שיידרש לשלם לכל אדם או גוף, לרבות בתביעת שיבוב של המל"ל. בכתב הגנתם דחו היורשים את כל טענות הנתבע כלפיהם, והוסיפו כי דין ההודעה ותביעת השיבוב להידחות על הסף, בין היתר מחמת התיישנות.
הדעות חלוקות איפוא באשר לנקודת הזמן בה החלה תביעת השיבוב להתיישן: האם כטענת היורשים - במועד בו ניתן היה לגלות את המחלה (בשנת 2003), או במועד בו התגלתה המחלה בפועל (ביום הלידה – 4.2.04) – שאז חלפו 7 שנים מהמועד בו הוגשה התביעה (ביום 12.7.04) וחלה עליה התיישנות; או שמא כטענת הנתבע והמל"ל - במועד בו נפטרה המנוחה (22.7.04), ולכל המאוחר במועד בו החל המל"ל לשלם את התגמולים לשאירים (1.8.04) – שאז טרם חלפו 7 שנים ודין טענת ההתיישנות להידחות.
מסקנה דומה עלתה באמרת אגב בע"א 2008/07 נירה לוטן נ' דוד ירמייב ז"ל, שם הביע בית המשפט העליון את דעתו, כי אם רק אחד מבין שני נתבעים מעלה טענת התיישנות והשני לא נזקק לה, הוא יהיה מנוע מלהעלותה, וממילא תוצאת ההתיישנות לא תחול עליו.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי מועד חישוב התקופה להגשת התביעה הוא לכל המאוחר יום הלידה - 4.2.04, ומכאן שתביעת השיבוב הוגשה בחלוף 7 שנים ממועד זה, חלה עליה התיישנות ודינה להידחות, כפי שטענו היורשים.
התוצאה היא שהתביעה נדחית כלפי היורשים- צד ג' בלבד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מדובר בתביעת ניזקי גוף של שבוב שהגיש המוסד לביטוח לאומי (המשיב) בגין מחלת מיקצוע מסוג סיליקוזיס שאובחנה אצל הנפגע א.ק. עקב חשיפתו בעבודתו אצל הנתבעת.
" שלישית, טוען התובע כי הנתבעת לא טענה את טענת ההתיישנות בהזדמנות הראשונה שכן נוהלו הליכים בתיק ולפיכך לפי סעיף 3 לחוק ההתיישנות אין להזקק לטענה זו. רביעית, טוען התובע כי תקוני החקיקה בנוגע להתיישנות תביעת המל"ל והאנטרס הצבורי העומד מאחוריהם מכוונים לפרשנות רחבה יותר בנוגע לתחילת מירוץ ההתיישנות בתביעות המל"ל, לטענתו המחוקק מכיר בכך שלעיתים ידיעת המל"ל אינה משולה לידיעת הנפגע וכי למלל לעיתים נודע רק זמן רב לאחר מכן אודות הווצרות העילה.
...
בהתאם להלכה הפסוקה, סעד של דחייה או מחיקת תביעה על הסף הוא סעד דרסטי, ואין להיעתר לו, אלא אם ברור לבית המשפט מלכתחילה ומעל לכל ספק, וזאת, רק מעיון בכתבי הטענות, שאין לתביעה שום סיכוי להצליח גם אם יוכחו כל רכיביה.
בעמ' 20 נכתב שהנפגע "סרב עקב היעדר תסמינים (שיעול חולף)". הנתבעת טוענת כי בשנת 2011 הנפגע אובחן באופן וודאי עם סיליקוזיס אך מצטטת את החלק מהמסמכים הרפואיים בו נכתבו 3 אבחנות שונות "תהליך גידולי, סיליקוזיס ושחפת בDD". לפיכך אין בידי לקבל כי מדובר באבחנה ודאית במועד זה. כמו כן בתשובה לתגובה טוענת הנתבעת ב"סוף דבר" כי מועד אבחנתו של הנפגע היה לכל המאוחר בשנת 2013 .
נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו