מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התיישנות תביעת רשלנות רפואית בגין הריון חוץ-רחמי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אינטרס נפרד זה - אובחן גם בפסיקה כך: "מרגע שהעובר יכול להתקיים מחוץ לרחם יש להעניק לאנטרס שלו בחיים משקל משמעותי לעומת אינטרס ההורים שלא לגדלו." [ת.א. (המחוזי בחיפה) 592/02 פלוני נ. מ"י (פורסם; 2.12.07)], ובהתאם: "האופי השונה של ההליך (של הפסקת הריון ב"שלב החיות", לעומת קודם לכן – מ.ת.ב.), כמו גם האנטרס של העובר שיכול כבר להיתממש, משפיעים על מאזן השיקולים".
כך, לא זכרה גם כשעומתה מול הטענה שהיא ובעלה ביקשו הפסקת הריון בשל כך שאין להם אפשרות להיתמודד עם ילדה בעלת מום, השיבה: "אני לא זוכרת" [ש' 20-30 בעמ' 65 לפרו'; למול הדיווח ב-עמ' 28 למוצגי הנתבעת], ואז כן נזכרת בנימוקים שהובילו אותה להסכים להפלה, בעקבות ההמלצות: "אני אמרתי שאמרו לי שתיוולד לי ילדה פגומה ואכן הייתה לי ילדה בת 8, בת שנה ו-4 חודשים בבית, אני נכה, אז אם עומדת להוולד ילדה כזאת נכה וכולם ממליצים לי לעשות הפלה, אז כן, אז אני מבקשת לעשות הפלה, לא יכולתי להגיד שנגד רצוני עושים הפלה, שהרופאים מבקשים ואני נגד רצוני, הסכמתי להפלה כי אמרו לי," [ש' 11-15 בעמ' 67 לפרו'].
במהלך ביצוע פרוצידורה להפסקת הריון, נולדה התובעת כפגה; ואכן בבדיקה שנערכה לפגה בדמה, לא נימצאו סימנים לתיסמונת טרנר; אך אין בכך לשלול קיומה של מוזאיקת טרנר באיברים אחרים של התובעת; ובכל מקרה – אין בכך להצביע על טעות בבדיקת ואיבחון מי השפיר "בזמן אמת". הנתבעת טוענת - כטענה מקדמית - להתיישנות התביעה ולשיהוי, כאמור.
אינני מוצא כסביר שעורך הדין "הסתייג מהאפשרות לתביעה במקרה זה" - טרם שראה את המסמכים הרלוואנטיים, ועל כן - אני מוצא לקבוע כממצא, שהמסמכים הועברו על ידי בית החולים לעו"ד מ.; ועוד, "עדותה הכבושה" של האם, המבקשת לספק, לראשונה – בחקירתה בבית המשפט, הסבר "אפשרי" – מדוע סורבה על ידי עורך הדין: "הוא אמר לי שהוא לא מעוניין לטפל בתביעה, הוא לא עו"ד של רשלנות רפואית" [ש' 25-30 בעמ' 93 לפרו'], יכולה, בנסיבות, להיתקבל רק בחלק הראשון, שהוא - נגד גירסתה בשלב מוקדם יותר של החקירה, היינו – הגרסה שבנסיבות "חבריות" שלח מטעמה עו"ד מ. פניה לבית החולים, ואז היא לא חזרה אליו ולא שמעה ממנו "שורה תחתונה", למול "הסתייג מהאפשרות לתביעה במקרה זה" – בלי נימוק, שבתצהיר.
מטעם הנתבעת הוגשו תצהיר של פרופ' מוטי שוחט, מומחה ברפואת ילדים ומומחה בגנטיקה, ומנהל המכון הגנטי [בבית החולים הרלוואנטי] ובמרכז לרפואת ילדים [הרלוואנטי] (ומתברר משלהי שנת 1989 ניהל את המעבדה הציטוגנית בביה"ח הרלוואנטי), תצהיר ד"ר יוספה ישעיה, מנהלת המעבדה הציטוגנית בביה"ח הרלוואנטי החל משנת 2000, תצהיר שנתן פרופ' א.ש. – שטיפל באם בבצוע הפסקת ההיריון, ההפלה, נשוא התביעה; כאמור, פרופ' א.ש. שנפטר ב-2016.
...
התובעים 2 ו-3 ישלמו, ביחד ולחוד, לנתבעת כדלקמן: שני שליש מהחזר הוצאות שכר המומחים שנתנו בנדון חוות דעת לנתבעת (לפי קבלות, בתוספת שערוך וריבית כדין), החזר מחצית מתשלום יתרת האגרה שתשלם הנתבעת בתיק זה, וכן - שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 40,000 ₪.
התביעה של התובעת 1 נגד הנתבעת מתקבלת בחלקה, כך שהנתבעת תשלם לתובעת 1 סך של 280,000 ₪.
כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת 1 כדלקמן: שליש מהחזר הוצאות שכר המומחים שנתנו בנדון חוות דעת לתובעים (לפי קבלות, בתוספת שערוך וריבית כדין), וכן - שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 65,520 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

רקע ועובדות כפי שעולים מהתעוד הרפואי התובעת ילידת 1981 ובזמן הרלוואנטי לתביעה הייתה בהריונה השני.
פירוט יבוא בהמשך, אך כדי להמחיש את הדברים נקדים ונביא דוגמה: בעוד שמומחה התובעת מציין בחוות דעתו כי מבחינה רפואית לא ידוע מה גורם למנגנון להתפתחות רקמת רירית הרחם מחוץ לרחם ולכן גם לא מייחס לבית החולים אחריות להתפתחות האינדומיטריוזיס, לא מהססת התובעת לקבוע בסיכומיה כי כפי שנאמר לה "המדובר ברקמה של רירית רחם, שהושארה בצלקת הניתוחית במהלך הניתוח הקיסרי" (עמ' 13 לסיכומים).
דיון והכרעה לאחר שראיות הצדדים הונחו לפניי ועיינתי בסיכום הטענות, הגעתי למסקנה שדין התביעה להדחות, זאת משום שלא מצאתי כל ביסוס לטענות התובעת כי בית החולים התרשל בטיפול הרפואי שהעניק לה או כי פגע בזכות מזכויותיה באופן שמזכה אותה בפצוי.
אין בידי לקבל טענה זו. לפי סע' 5 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות), התקופה שבה מתיישנת תביעה מסוג התביעות שבהליך זה, שלא הוגשה עליה תובענה, היא שבע שנים.
...
גם טענותיה להעדר הסכמה מדעת ולפגיעה באוטונומיה דינן להידחות.
התוצאה אפוא שדין התביעה להידחות.
אשר על כן, אני מחליט לדחות את התביעה ולחייב את התובעת לשלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪ וכן הוצאות בסכום כולל של 6,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

על פי הנטען בתביעה, הנתבעים התרשלו בכך שלא הציעו לאם התובעת, במסגרת טפולי הפוריות אותם עברה, לבצע בדיקות PGD/PGS בטרם החזרת הביציות המופרות לרחם.
ספק בעיני אם כך הדבר כשמדובר בטענה להתרשלות בהליכי הפריה חוץ גופית שהובילה להיריון נושא התביעה.
בנסיבות העניין סבורה אני כי יש לפרש את הוראת המעבר המתוקנת שנקבעה בעיניין מכבי כחלה על כל מקרה בו תביעת ההורים היתיישנה עד ליום 28.8.2015, שכן אותם שיקולים של מתן פרק זמן סביר להתארגנות לאחר שינוי ההלכה ובטול ההכרה בעילת התביעה של "חיים בעוולה" והמנעות מלסתום את הגולל על תביעתו של מי שנטען כי ניזוק כתוצאה מטיפול או יעוץ רשלני ובמקרים מסוג זה אף אינו מסוגל בדרך כלל להגיש את התביעה בעצמו אם מפאת קטינות ואם מפאת מצבו, אינם מצדיקים הבחנה בין קבוצות המקרים השונות שנידונו בעיניין הסהר האדום ו-שירותי בריאות כללית, לאלה שנידונו בעיניין מכבי.
...
התביעה הוגשה ביום 15.8.2017, לפיכך דינה להידחות על הסף מחמת התיישנות.
עם זאת, לא ראיתי להרחיב הדיון בסוגיה זו שכן סבורה אני כי דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות מהטעמים שיפורטו להלן.
נוכח המסקנה האמורה, משתביעת הורי התובעת התיישנה לפני 28.8.2015, עומדת לה עילת תביעה של "חיים בעוולה". סיכום כאמור, סבורה אני כי הוראת המעבר שנקבעה בעניין מכבי חלה לגבי כל מקרה בו תביעת ההורים התיישנה עד ליום 28.8.2015.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת הנתבעת 2, לה הצטרפה גם הנתבעת 1, להורות על דחיית התביעה על הסף בגין התיישנותה או לחילופין על מחיקתה בגין אי צירוף חוות דעת רפואית.
במסגרת כתב התביעה נטען כי הנתבעות הן אלו שבצעו מעקב ופקוח רפואי במהלך ההיריון.
נטען כי במהלך הבדיקות שנערכו על ידי הנתבעות נמצאה הפרעה מתמשכת בקצב התפתחות העובר בהשוואה לגיל ההיריון הכרונולוגי ועל רקע נתונים אלו שבה ונקבעה מפעם לפעם איבחנה של IUGR (פגור בהתפתחות התוך רחמית) חמור.
הטענות כנגד הנתבעות בדבר התרשלות ובדבר קשר סיבתי בין טענות אלו ובין ניזקי התובעים הן טענות שברפואה ובהיעדר חוות דעת רפואית אין לתובעים כל עילת תביעה כנגד הנתבעות.
מדובר בקביעת המשמעות הקיימת לפעולה המתבצעת מחוץ לשעות הפעילות של בית המשפט.
...
מסקנתי היא כי יש לקבל טענת הנתבעות בכל הנוגע למועד בו הוגשה התובענה, יום לאחר התיישנותה.
נוכח האמור, אני קובעת כי התובענה דנן הוגשה ביום 14.10.16, יום לאחר התיישנותה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר מכן הופנו התובעים על ידי מכבי למכון הפרייה חוץ גופית בבית החולים אלישע.
בהריון נשוא תביעה זו הוחזרו לרחמה של האם 4 עוברים ונקלטו שניים.
בכתב התביעה נטען כי בית החולים התרשל, בין היתר, בהחדרת מספר עוברים גבוה מהסביר וכי מכבי התרשלה, בין היתר במעקב ההיריון הרשלני שביצעה לאם.
השופטת י' וילנר הבהירה נקודה זו בפסק דינה ברע"א 398/18, כאשר הדגישה כי "מהות הבקשה הייתה לסילוק התביעה על הסף בהעדר עילת התביעה של 'חיים בעוולה' ולא מחמת התיישנותה" (שם, בפיסקה 10 ובפיסקה 3; ראו והשוו: ת"א (מחוזי מר') 51693-08-15‏ פלוני נ' משרד הבריאות, [פורסם בנבו] בפסקות 49-46 (18.2.2018); ת"א (מחוזי י-ם) 12610-10-17 פלוני נ' שירותי בריאות כללית [פורסם בנבו] (11.12.2018)).
...
. סיכומו של דבר, שחשד המתעורר אצל תובע ואף חשד בכוח (צריך היה לחשוד) ייחשב כ"קצה חוט" המתחיל את מירוץ ההתיישנות ומבטל את השעיית המירוץ לפי סעיף 8.
משלא עשו כן, הרי שהתביעה הוגשה לאחר תקופת ההתיישנות ולכן אין בידי לקבל את טענותיהם ודין התביעה לדחייה על הסף.
סוף דבר אני מקבלת את בקשת הנתבעות לדחיית התביעה על הסף.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו