מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התיישנות תביעת קצבת זקנה בשל אי-תושבות

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

המחלוקת האם נוצר לתובעת חוב כדין? בעיניין זה, האם שילמה התובעת דמי ביטוח לענף זקנה, ואם לא- על מי הוטלה החובה לשלמם? האם האמנה חלה על התובעת? אם כן, מהי הנפקות לכך? האם היתנהלותו של הנתבע בעיניינה של התובעת הייתה תקינה? האם חושבה קצבת הזיקנה של התובעת כדין? הכרעת הדין האם יש לזקוף לתובעת חוב בגין אי תשלום דמי ביטוח לק. זקנה.
אם הבקשה כאמור בסעיפים 4 ו-5 לסעיף זה מוגשת אחרי תום תקופת השנתיים שלאחר תאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה, זכויות אשר לא פקעו או אשר לא נחסמו על ידי היתיישנות, יהיו בתוקף מתאריך הגשת הבקשה אלא אם חלות הוראות נוחות יותר בתחיקתו של כל אחד מהצדדים המתקשרים".
התובעת אינה תושבת ישראל, הרי שעל פי החוק, ובלא הוראות האמנה, לא הייתה זכאית לקיצבת זקנה.
למעלה מהצורך, אשר לטענת התובעת כי אינה צריכה לשלם הפרישי הצמדה על סכום שנידרש ממנה רק בדיעבד, טענה זו יש לקבל מהטעם שבהיעדר כל פירסום לא יכלה התובעת לדעת על קיומה של חובה חוקית, ולכן אין מקום להטיל עליה את החובה לשמירה ריאלית של הכסף.
למעשה עד להגשת כתב התביעה לא באמת הוסבר לה כראוי שהחוב נובע מדמי ביטוח בגין קצבת הזיקנה.
...
בעניין זה התביעה מתקבלת.
הנתבע ישלם הוצאות התובעת בסך 3,000 ש"ח. התביעה לתשלום קצבה מלאה בתוספת הותק מיום הגעתה לגיל על פי סעיף 246(א)(1) ופרקIII לאמנה, מתקבלת.
הנתבע ישלם קצבת זקנה מהמועד בסעיף זה. בנוסף הנתבע ישלם שכ"ט ב"כ התובעת בסך 5,000 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהיתחשב בכלל נסיבות הענין, שעה שמחד גיסא המוסד היתנהל בשיהוי כבד וקיצוני בגביית החוב, של דרת רחוב אשר שנים ארוכות לא פנתה למוסד בתביעה לקבלת קיצבאות הנדרשות לצורך קיום בסיסי בכבוד, ומאידך גיסא חובה נצבר בשל אי תשלום דמי ביטוח והיא החלה לקבל קצבת זיקנה (אם כי באיחור ניכר של שנים רבות, נוכח מועד פנייתה למוסד) סבורים אנו שתקופה בת 7 שנים, המנויה בחוק ההתיישנות - אשר הנה אמת מידה מקובלת לבחינת סבירות התקופה שבמהלכה על הרשות הציבורית להתנהל (ר' להשוואה פסק דינו של סגן הנשיא (כתוארו אז), כבוד השופט ניל הנדל בעת"מ (ב"ש) 235/07 יוסף נווה עו"ד נ' עריית אשדוד (31.10.2007)) – מגלמת בנסיבות עניננו איזון ראוי ונכון.
" ובהמשך נפסק שם: "מכיוון שתשלום חד פעמי בדיעבד בעד תקופות עבר ארוכות אינו עונה על תכלית החוק לתשלום קיצבה חודשי כמענה לצרכים שוטפים. הפיתרון החוקי של צמצום הזכאות למגיש תביעה בלבד, על ידי הגבלת תשלומה הרטרואקטיבי על פי חוק - הנו מידתי ונעשה לתכלית ראויה באופן ההולם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית האחראית לקיומם המינימאלי של תושביה. פיתרון זה עדיף, על פני הפגיעה בזכותם הקניינית החוקתית של הזכאים לגימלה באופן שוטף, ואלה הזכאים לה בכוח.
...
מטעם זה אין מנוס מדחיית תביעתה של התובעת לתשלום קצבת הזקנה רטרואקטיבית ממועד הזכאות (שנת 1999).
סוף דבר התביעה לביטול חובה של התובעת מתקבלת בחלקה.
בנוסף, בתוך 30 ימים, יעביר המוסד לתובעת ולבא כוחה הודעה סדורה המפרטת את הסכומים שקוזזו מקצבאות התובעת בשנת 2014 ואת הסכומים המוחזרים לה בהתאם לפסק דין זה. התביעה לתשלום קצבת זקנה באופן רטרואקטיבי נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

עוד טען כי י זכאי לקבל קצבה בשיעור כפי שנקבע בדיעבד , רק ב2012 במשך כל השנים מאז 1997, וכי לפיכך אין להגביל התשלום הרטרואקטיבי ששולם לו לתקופה שמאז 2005 ואילך, אלא יש לשלמו ביחס לכל התקופה ולחלופין 7 שנים אחורנית מיום החלטת הנתבע על שינוי מדיניותו 2004.
משכך, ומשהתובע אינו תושב ישראל, הרי שעל פי החוק, ובלא הוראות האמנה, לא היה זכאי לכל קצבת זקנה.
משאין ממש בטענת התובע באשר לאופן חשוב תוספת הותק, מחד, ומשמאידך שילם הנתבע לתובע גם רטרואקטיבית, גמלה מלאה לתקופה של 7 שנים, ומשהוברר לנו כי התובע היה מודע היטב לכך שהיה זכאי לתחשיב של גמלה מלאה בכל השנים- כבר מאז שנת 2000 ומכל מקום מאז שנת 2006-קרי למעלה מ-7 שנים מאז בחר להגיש תביעתו, הרי שזכויות ככל שהיו לו בגין התקופה שקדמה לחודש 12/2016 ושלא שולמו ב2012 – התיישנו.
ניתן היום, כ"ט אב תשע"ז, (21 אוגוסט 2017), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.
...
(יוער כי בח"נ ניסתה העדה לשנות מגרסתה (ע' 3 ש' 19) ואולם לא מצאנו מקום לקבל הגרסה המתוקנת כשבהמשך לכך חוזרת העדה ונסוגה הימנה(שם ש' 30 ואילך)).
לטעמנו, אכן נפלה טעות באופן חישוב גמלתו של התובע בשנת 1997- הן "לטובתו" והן "לרעתו" ואילו האופן שבו מתנהל הנתבע כיום, הן נוכח שינוי המדיניות בשנת 2004 והן באשר לאופן חישוב הוותק , הוא הנכון.
מקובלת עלי טענת הנתבע, כפי שנתמכה גם בתע"צ של הגב' ליימן ממונה על גמלאות מטעמה, כי מטרת הסעיף היא לאפשר למי שלא צבר תקופת אכשרה באחת מדינות האמנה אך לו תצורפנה תקופות הבטוח שלו בשתי המדינות יוכל לצבור תקופת אכשרה- יוכרו התקופות במצטבר.
נוכח אלה, התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

בכתב התביעה המתוקן טען התובע, כי מצבו הבריאותי הדרדר קשות בגלל אי תשלום זכויותיו ובגלל רשלנותו של המל"ל, שכן אילו קיבל את זכויותיו, יכול היה לרכוש קלנועית ולהפחית את המאמץ הכרוך בהליכה בשל בעיות רפואיות שמהן הוא סובל זה מכבר.
אם הבקשה כאמור בסעיפים קטנים 4 ו-5 לסעיף זה מוגשת אחרי תום תקופת השנתיים שלאחר תאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה, זכויות אשר לא פקעו או אשר לא נחסמו על ידי היתיישנות, יהיו בתוקף מתאריך הגשת הבקשה, אלא אם חלות הוראות נוחות יותר בתחיקתו של כל אחד מהצדדים המתקשרים.
בבסיס תביעתו של התובע עומדת אפוא הטענה, כי הוא זכאי לקיצבת הזיקנה שנשללה ממנו באותם 22 חודשים (שבין ינואר 2013 לאוקטובר 2014), כאשר האמנה, לטענתו, מקנה לו את הזכות לקבלת הקצבה גם באופן רטרואקטיבי מיום כניסת האמנה לתוקף.
הסיבה היחידה לשלילת הקצבה ל-22 חודשים היא מועד הגשת התביעה למדינת רומניה, כאשר לא הייתה כל מניעה שהתובע יגיש תביעתו קודם לכן; למצער, התובע לא הוכיח, כי תשלום הקצבה נשלל ממנו בשל אזרחות ישראלית או בשל תושבות ישראלית.
טענת התובע, כי אי קבלת הקצבה הרטרואקטיבית הנ"ל, בסכום כולל של 6,000 ₪ לאורך כשנתיים, היא שגרמה להדרדרות מצבו הבריאותי, עד כדי צורך בניתוח, רק משום שלא יכול היה לרכוש לעצמו קלנועית ולמנוע את שחיקת הברך – היא טענה בלתי סבירה, על פני הדברים.
...
משהגעתי למסקנה, כי אין לקבוע קיומה של רשלנות כלפי התובע, הרי שדין התביעה להידחות.
סבורני כי כללי הקשר הסיבתי וריחוק הנזק, אשר לפיהם תיבחן שאלת הסיבתיות המשפטית על פי המבחנים המקובלים בפסיקה ובהקשר הנוכחי – מבחן הצפיות ומבחן השכל הישר (ראה לעניין זה רע"א 4394/09 לנדרמן נ' סגיב הנדסה ושות' בע"מ, 30.12.10) – מביאים למסקנה, כי לא ניתן לקבוע סיבתיות משפטית בין נזק הגוף הנטען לבין הרשלנות הנטענת, גם אם הייתה מוכחת רשלנות במתן סיוע לגביית קצבת הזקנה הרטרואקטיבית ממדינת רומניה (וגם אם היה מוכח הנזק).
סוף דבר, התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

עוד נטען, כי החלטת הרשות לגבות תשלום עבור הכניסה לחוף גם מתושבי אשקלון, והגבלת שעות הפעילות עד לשעות אחר הצהריים המוקדמות, הפכה את המסעדה ללא אטרקטיבית עבור לקוחותיה וגרמה לירידה ניכרת בהכנסות ורווחי המסעדה בשנים הרלוואנטיות.
בבקשתו טען התובע כי הוא ניצול שואה, המוכר על ידי המוסד לביטוח הלאומי כנכה בשיעור של 100% בשל מחלת ה"פוליו" ממנה הוא סובל, וכי הכנסתו היחידה משולמת לו מקיצבה המגיעה לו מתוקף חוק נכי רדיפות הנאצים, מקיצבת נכות ומקצבת זקנה.
התובע טען גם, כי אין בידי בני משפחתו כל יכולת לסייע בעדו, שכן אופי הקשר בינו לבין בני משפחתו אינו מאפשר לו לבצע פנייה מעין זו וכן מאחר ואין ביכולתם של בני המשפחה אפשרות כלשהיא לשאת בתשלום במקומו.
כמו כן, נטען כי התביעה היתיישנה ולכל הפחות חל שהוי של ממש בהגשתה, וזאת מאחר ועילת התביעה מבוססת לכאורה על העברת החוף לניהול הרשות ותחילת גביית אגרות כניסה לחוף מאז שנת 2001, קרי, לשיטתה של הרשות, תביעה זו היתיישנה לפני 9 שנים לפחות.
אין זה מיותר לציין כי קבלת האסמכתאות, ולו מהאתר הממשלתי, איננה כרוכה במאמץ מיוחד, וגם אילו נידרש מאמץ לכך, מן הראוי כי התובע היה פועל להמצאת האסמכתאות הנדרשות להוכחת העדר נכסים כנטען, מקום בו הוא מבקש כי הציבור יממן את הליכי תביעותיו.
...
בעניין זה, די להזכיר, שוב, כי הנטל להוכיח את מצבו הכלכלי מוטל על התובע ומאחר וטענה זו לא גובתה באסמכתאות מאתר המסלקה הפנסיונית או מאתר הממשלתי, אין בידי לקבלה.
יחד עם זאת, מאחר ובכל זאת הוכיח התובע כי יש בידו עילת תביעה מחד, ומאידך, התרשמותי הברורה הנה כי התובע אינו אדם עתיר נכסים, ובשים לב לגילו, למצבו הרפואי הקשה יחסית, ולזכאותו לדיור ציבורי, אני סבור כי יש מקום להורות על מתן פטור חלקי בלבד מהאגרה אשר על התובע לשאת בה בגין התביעה שהוגשה לפניי בת"א 51321-11-16 ובגינה בלבד.
לאור האמור לעיל, ניתן בזאת לתובע פטור מתשלום 30% מהאגרה שעליו לשאת בה, כך שיהא על התובע לשאת בתשלום אגרה בשיעור של 70% בלבד מסכום האגרה בגין תביעה זו. הבקשה למתן פטור מאגרה בתיק 51141-11-16 נדחית בזאת, מן הטעמים שפורטו לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו