מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התיישנות תביעת פלישה למקרקעין מוסדרים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע: עניינה של התובענה שבפניי במקרקעין הנמצאים ברחוב הלוחמים 19 מדרום, פינת רחוב 3946 ממזרח ודרך יגאל ידין ממערב, בתל אביב, וידועים גם כחלקה 10 בגוש 6993; חלק מחלקה 70 בגוש 7056; חלקה 37 וחלק מחלקה 35, שתיהן בגוש 6993, (להלן: "המקרקעין" ו/או "שטח הפלישה" וכן: "חלקה 10", "חלקה 70", "חלקה 37" ו-"חלקה 35", בהתאמה).
יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט ע' בנימיני בע"א (מחוזי-ת"א) 16482/92 עריית תל אביב יפו נ' גרינשטיין [פורסם בנבו] (26/1/94) לפיהם: "בתביעה שכזו די לתובע להוכיח כי הוא הבעלים החוקיים של המקרקעין, ואז עובר נטל הראיה לנתבע להראות שהוא רכש זכות כלשהיא במקרקעין, אשר זכות הבעלות של התובע כפופה לה" עוד יפים דבריה של כב' השופטת מ' בן פורת בע"א 127/77 קפה נ' לוי, פ"ד ל"א (3) 455, 464 לפיהם: "הלכה פסוקה היא, כי בעל בית יכול לבסס תביעת פינוי או סילוק-יד על זכות קנינו, בטענה שהנתבע מחזיק ברכושו ללא כל זכות... ואז על הנתבע להראות, ולו גם לכאורה, זכות חוקית לישיבתו במקום". סעיף 125 לחוק המקרקעין קובע כי: "רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתכנו, אולם אין בכך כדי לגרוע מהוראות סעיפים 93 עד 97 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969". בעניינינו צרפה התובעת נסחי רישום של ארבע החלקות במקרקעין נשוא התביעה שבפניי, שהנם גם מקרקעין מוסדרים.
אם לסכם לתובעת הזכות להגיש את התובענה דנן; התכנית לא היתיישנה או נזנחה; טענות כנגד הליך ההפקעה אינן מצויות בסמכותו של בית משפט זה; הנתבעים היו בעלי רישיון מכללא להשתמש במקרקעין; רישיון זה, שלא היה אלא רשות חינם הדירה, בוטל ביום 20/8/12; על הנתבעים לפנות את המקרקעין; על הנתבעים לשלם לתובעת החל מיום 20/8/12 ועד מועד הפינוי בפועל דמי שימוש ראויים.
...
מנגד טוענים הנתבעים 1, 2, 4 ו-6 כי יש לדחות את התביעה על הסף בשל התיישנותה של התכנית.
בנוסף, אני קובעת כי על הנתבעים כולם לשלם לתובעת דמי שימוש שנתיים בסך של 222,300 ₪, החל ממועד מתן פסק הדין ועד מועד הפינוי בפועל.
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2016 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

אם עילת התביעה היא סילוק יד, שהיא עילה המתחדשת מידי יום כל עוד הפולש מחזיק במקרקעין, אין התביעה מתיישנת.
חוק המקרקעין, ניכנס לתוקף ביום 1.1.1970 (סעיף 169 בחוק זה) ועל-פי סעיף 159(ב) בחוק זה, "חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, לא יחול על תביעות לקיום זכות במקרקעין מוסדרים, אולם אין בכך כדי למנוע טענה מכוח ההתיישנות שאדם היה זכאי לטעון אותה לפני תחילת חוק זה". מאחר שהמקרקעין הנדונים הם מקרקעין מוסדרים, היה על הנתבע להראות שחלפה תקופת ההתיישנות, בת עשרים וחמש שנה, עוד בטרם ניכנס חוק המקרקעין לתוקף.
...
דומה כי אין מנוס מן המסקנה כי זה המצב במקרה הנדון.
סיכום ותוצאה סיכום הדברים הוא אפוא, כי הנתבעים לא ביססו את בקשתם לסילוק על הסף ואף לא את בקשתם למחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר". כמו כן, ומאחר שכאמור, אף אין בפי הנתבעים טענת הגנה אפשרית, אין מנוס גם מדחיית בקשת הרשות להתגונן.
המשמעות של התוצאה האמורה היא אפוא, כי התביעה מתקבלת.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

חוק ההתיישנות אינו חל על תביעות לקיום זכות במקרקעין מוסדרים על פי סעיף 159 (ב) לחוק המקרקעין אך אין בכך כדי למנוע טענה מכוח ההתיישנות שאדם היה זכאי לטעון אותה לפני תחילת חוק המקרקעין קרי, עד ליום 1/1/70.
וכן דברי כב' השופט א' רובינשטיין ברע"א 11527/05 עריית תל אביב יפו נ' שרון לוי (ניתן ביום 6/3/06) בסעיף ד (2) לפסק הדין: "... הטעם הוא הצורך במאבק לזכויות הציבור לקרקעות וכנגד פלישה לקרקעות ציבור...
...
לאחר עיון בטענות הצדדים וסיכומיהם, הגעתי למסקנה ולפיה דין התובענה להידחות מהנימוקים הבאים: א) במקרה דנן כאמור, ויתרו ב"כ המשיבים על חקירת המבקשים על תצהיריהם ועל כן, יש לצאת מנקודת מוצא ולפיה האמור בתצהירי המבקשים הוא בגדר אמת.
עיקש בפלישה לקרקעות ציבור, הקרובה להיות לדעתי מכת מדינה אין מנוס ממאבק במקומות רבים.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל דין, דין התובענה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

    ההוראה בסעיף 16 לחוק המקרקעין "נותנת עדיפות לבעל הזכות להחזיק על פני מסיג הגבול ומקנה לו זכות תביעה בערכאות לסילוק ידו של הפולש. בתביעה זו על התובע להוכיח הן את זכותו שלו להחזיק בקרקע והן את העדר זכותו של הנתבע להחזיק בה. בהוכחת תנאים מצטברים אלה תלויה הצלחת התביעה." (ע"א 422/75 מזעקי נ' חדד, בעמ' 528)" (רע"א 5518/98‏ יוסף נ' עוקשי, פ''ד נה(3) 294).
דא עקא, סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין, קובע כדלקמן: "חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, לא יחול על תביעות לקיום זכות במקרקעין מוסדרים, אולם אין בכך כדי למנוע טענה מכוח ההתיישנות שאדם היה זכאי לטעון אותה לפני תחילת חוק זה." תחילת חוק המקרקעין, כקבוע בסעיף 169 לחוק, הינה ביום 1.1.1970.
...
יתר על כן, מקובלת עלי עדותו של פרג' סקר לפיה מיקום הבניה שבוצעה יפגע ביכולתו לנצל את חלקת התובעת לבניית בית מגורים שני, נוכח ההוראות בדבר קווי בניין.
ז – סופו של דבר אשר על כן, התביעה מתקבלת.
אני מורה לנתבע לסלק ידו מהמקרקעין הצבועים בצבע ירוק בהיר בתשריט שערך המומחה (במ/2) בשטח 8 מ"ר, ולהשיבם לידי התובעת כשהם פנויים מכל אדם וחפץ לא יאוחר מיום 1.1.2022.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבע טען בסיכומיו כי שטח התפיסה מתייחס רק לשטח של 680 מ"ר. אולם, מאחר שתוך כדי ניהול ההליך נמצא כי הנתבע פלש לשטחים נוספים, ומאחר שהתפיסה כולה מצויה בתחום חלקה 42, בגינה הוגשה התובענה לפינוי מלכתחילה, כך שהנתבע קיבל את מלוא האפשרות להיתגונן מפני טענות הפלישה, ומאחר שמדובר באותה יחידת שטח, אינני רואה הצדקה לחייב את התובעת לתקן את כתב התביעה ולהתחיל את ההליך מבראשית, כאשר הנתבע עשה דין לעצמו והשתלט על מקרקעי ציבור.
מכאן, שדין הטענה להדחות שכן כאמור בהוראות סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין לא חלה היתיישנות בתביעה במקרקעין מוסדרים, כפי המקרה בעיניינו.
...
סוף דבר מכל האמור לעיל עולה, שדין התביעה לסילוק יד להתקבל.
דין התביעה לדמי שימוש ראויים להתקבל בחלקה, כך שעל הנתבע לשלם לתובעת סך 86,493 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (26.5.2020) ועד לתשלום המלא בפועל.
דין התביעה שכנגד להידחות על כל חלקיה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו