התיישנות תביעת הפרשי פנסיה וקרן השתלמות

לטענתה, הדברים הוסברו לתובע, הופרשו כספים בגין ההפרשים לקופות הפנסיה וקרן הישתלמות כחוק, היא פעלה בתום לב ועשתה כל שביכולתה להקטין את נזקיו של התובע.

לא מצאתי מקום לתשלום פצויי הלנת שכר בגין תשלום זה שכן בעת הגשת התביעה היתיישנה תביעתו לתשלום פיצוי הלנת שכר (ראו סעיף 17א(א) לחוק הגנת השכר התשי"ח-1958).

...

בנסיבות אלה, לא מצאתי הצדקה לתשלום פיצויי הלנת שכר והתביעה ברכיב זה - נדחית.

דא-עקא, משלא נסתרה טענת התובע, כי עבד ביום 22.5.19 ולא קיבל תשלום תמורת עבודתו באותו היום ומשלא נסתרה טענתו באשר לסכום שלו הוא זכאי בגין עבודתו ביום זה, הנני מקבלת את תביעתו ברכיב זה וקובעת כי על הנתבעת לשלם לו את שכר עבודתו בסך של 799.92 ₪.

תביעת התובע לתשלום פיצויי הלנת שכר – נדחית.

רקע עובדתי התובעת הגישה ביום 15.12.11 תביעה כנגד הנתבעים לתשלום שכר עבודה, פצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, אובדן זכויות פנסיה, יתרת ימי חופשה, תוספת ותק, קרן הישתלמות, דמי מחלה ודמי הבראה.

עם זאת יאמר כבר כעת, כי בכל הנוגע לתביעות ביחס להפרשי שכר ולהפרשות לקרן פנסיה, הדברים שנאמרו לעיל חלים ממילא גם על התקופה בה הועסקה התובעת על ידי כדורית, שכן מדובר על השנים 1987 – 1994, תקופה לגביה קבענו כי חלה היתיישנות בנוגע לרכיבים אלה.

...

לאור כל האמור, לא ניתן לומר כי המכתבים אשר צורפו על ידי התובעת מהווים הודאה של הנתבעים בזכויותיה של התובעת ולפיכך לא ניתן לומר כי במקרה זה חל הסייג האמור בסעיף 9 לחוק ההתיישנות.

המסקנה היא, כי התובעת יכולה לתבוע בגין שבע השנים שקדמו להגשת התביעה, אך לא מעבר לכך.

לאור כל המקובץ, התביעה להפרשי שכר והתביעה בגין הפרשות לקרן פנסיה התיישנה ביחס לתקופה שמחודש מאי 1987 ועד ליום 15.12.2004 ולפיכך היא נדחית על הסף.

לצד זאת, הוסיף בית הדין האיזורי והעיר כי נוכח דחיית הטענה לגופה מתייתר הצורך לידון בטענת ההתיישנות, ואולם "בשים לב לכך שחוק שכר שווה קובע תקופת היתיישנות של חמש שנים בלבד, ולכך שהתובעת הגישה את תביעתה ארבע שנים ו-11 חודשים לאחר סיום עבודתה, הרי שככל שהיתה מתקבלת טענת ההתיישנות, משמעות הדבר היתה כי דין מרבית התביעה ברכיב זה  להדחות על הסף" (סעיף 43 לפסק הדין).

תביעתה לפדיון הפרישי פנסיה וקרן הישתלמות נדחתה (סעיף 74).

...

(ה) סוף דבר ערעור העובדת בנוגע לתשלום פיצויי הלנת פיצוי פיטורים מתקבל כך שסכום הפיצוי יעמוד על 35,000 ₪ (תוספת 20,000 ₪).

לפיכך, אני מסכים כי דין הערעור בנושא זה להידחות.

סוף דבר ערעור העובדת בנוגע לתשלום פיצויי הלנת פיצוי פיטורים מתקבל כך שסכום הפיצוי יעמוד על 35,000 ₪ (תוספת 20,000 ₪).

הנתבעת 1 (להלן: "החברה" ו/או "הנתבעת") טוענת כי חלה היתיישנות על חלק מתביעת התובעים להפרשי פנסיה וקרן הישתלמות, וזאת לדידה ביחס לתקופה שטרם לשנת 2004.

יובהר כי בקשר להפרשות פנסיוניות נקבע כאמור בפסק הדין של בית הדין הארצי בע"ע (ארצי) 194/06, פנחס יאיר נ' סולל בונה בע"מ, (28.10.08) "בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי מועד התגבשות העילה בתביעות שעניינן הפרשות פנסיוניות הוא מועד החודש בו בוצעה או הייתה אמורה להתבצע ההפרשה. ]ע"ע 1616/04 פיליפ טיברמן – מקורות חברת מים בע"מ (לא פורסם); דב"ע לט/46 -3, פלדון – אריגי דן, פד"ע יא 107; דב"ע נב/2017 – 3 , אגודה ארצית של מנהלים מורשי חתימה – הבנק הבנלאומי הראשון לישראל, פד"ע כז 3]." על כן ככל שעובדים אינם תובעים תוך 7 שנים מהחודש בו בוצעה או הייתה אמורה להתבצע ההפרשה, הרי שתביעתם תיתיישן, כל עוד אינם נכללים בגדר החריגים הנטענים.

...

לאחר שעיינתי ושקלתי את טענות הצדדים בכובד ראש ובהתאם לחוק ולפסיקה, הגעתי לכלל הכרעה כי חלה התיישנות על תביעת התובעים ביחס לתקופה שטרם לחודש 12/2004 מהטעמים שיפורטו להלן.

נוכח דברים אלו, טוענים התובעים כי בהודאה מעין זו יש כדי לאיין את טענת ההתיישנות, ועל כן דינה להידחות.

בהתחשב בכל האמור בנסיבות אלו, אין מקום לטענת התובעים כי לא ידעו על העובדות המהוות את עילת התביעה ולא היה בידם לברר עובדות אלו אף בזהירות סבירה כאמור בסעיף 8 לחוק ההתיישנות, ועל כן גם דין טענתם זו להידחות.

לנוכח כל המפורט לעיל בנסיבות דנן, מצאנו כי תביעת התובעים בגין התקופה שטרם לחודש 12/2004 אינה נכללת בגדר החריגים לתחולת ההתיישנות כמפורט לעיל וכי כן חלה התיישנות בגין התביעה ביחס לתקופה שטרם לחודש 12/2004.

הבקשה מתקבלת.

התובעת, גב' אפרת רוזנפלד, הגישה תביעה זו נגד הנתבעת, עמותת בית חם תורה עם דרך ארץ לתשלום הפרישי שכר, הפרישי פצויי פיטורים, פדיון חופשה, דמי הבראה, הפרישי פנסיה, הפרישי קרן הישתלמות, פיצוי בגין פיטורים שלא כדיון ועוגמת נפש ופצוי בגין חוסר תום לב והטעייה.

התביעה להפרשי פנסיה לתקופה שלא היתיישנה מבוססת על התביעה להפרשי שכר, אותה דחינו לעיל.

...

התביעה לפיצוי לדוגמה לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר תביעת התובעת לגבי מסירת תלושי שכר שאינם מקיימים את הוראת סעיף 24(ב) לחוק הגנת השכר נדחית, בהיעדר כל פירוט ענייני של מהות ההפרות בכתב התביעה, מעבר לטיעון כללי בדבר "בעיות שונות", "שכר שעתי משתנה מחודש לחודש" כאשר אין חולק על כך שהתובעת הועסקה בשכר חודשי, ו"שכר להפרשות שגוי".

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה הקטן.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.11.18: פדיון חופשה בסך 3,864 ₪.