התיישנות תביעת ביטוח רכב לאחר תאונה

מעיון בדו"ח הבדיקה שצורף לכתב התביעה עולה, כי לרכב ליקויים רבים, החל מהצורך בהחלפת גומיות מגן לציריות, דרך סטיה שמאלה בגיאומטריה של המתלים, צורך בהחלפת צלחות/דיסקים/תופים של הבלמים, צריכת שמן מוגברת, צורך בהחלפת רצועות תיזמון, זיופי מנוע ודליפות ממערכת הפליטה.

ביום 14 בנובמבר, 2011, נבדק הרכב ע"י שמאי חברת הביטוח המבטחת את הנתבעת וגם הוא זיהה את ניזקי התאונה.

הנתבעת מפנה לתעודת התקינות שהונפקה לרכב לאחר התאונה ע"י מוסך מורשה מטעם משרד התחבורה, אשר מצא כי כל מערכות הרכב תקינות, לרבות שלדה ומרכב, סדקים, ריתוכים, הלחמות וצמיגים.

טענת ההתיישנות - למועד הגשת התביעה יש חשיבות רבה, לרבות לעניין ליכולת הנתבעת להביא ראיות להגנתה ולפגיעה בזכויותיה שנגרמה עקב כך שהתובע ישן על זכויותיו במשך תקופה כה ארוכה, והגיש את התביעה חמישה ימים בלבד לפני תום תקופת ההתיישנות.

...

משבחר התובע להתעלם מכך ששמונה מתוך 14 מערכות נמצאו לא תקינות, ומשבחר להתעלם מליקויים במרכב שפורטו בצורה נהירה למרות שצוין כי משמעותם "נמוכה", אין לו אלא להלין על עצמו בגין כל נזק שנגרם לו. אני מקבלת כמהימנה את עדותו של נציג הנתבעת לפיהן הבוחן מזין למחשב את הליקויים שהוא מוצא ודרגת החומרה נקבעת ע"י המחשב וכי ההבדלים בין שלושת דרגות החומרה יכולים להיות דקים מאוד.

סיכום לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו ולפיכך התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 750 ₪, תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

עם חתימתנו על כתב קבלה זה נקבל מאת המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול" (להלן: "המבטחים") סך של 5,505 ₪ (חמשת-אלפים חמש-מאות וחמישה ₪) (להלן: "הסכום") וזאת לסילוק סופי ומלא של כל התביעות שיש לנו כלפי המבטחים בגין התאונה.

שטר זה נשלח מבלי לפגוע בזכויות ואין בו משום הודאה כלשהיא בזכותו של הנפגע או כדי להפסיק את מירוץ ההתיישנות בתביעה במובן סעיף 9 לחוק ההתיישנות הנ"ל. ידוע לנו כי אך ורק על סמך אישורנו, הסכמתנו והצהרתנו דלעיל הסכימו המבוטחים והמבטחים לשלם לנו את הסכום.

מדובר בעניינינו בתביעה של הערייה, התובעת, על סך כ-85,000 ₪, שעתה התובעת מבקשת לפתוח, כשהיא מגישה אותה - שש וחצי שנים לאחר התאונה, כ-שש שנים לאחר שהוגשה תביעת הנפגע, וכחמש וחצי שנים לאחר שנחתם ההסכם, ובכל מקרה – לאחר שהנתבעת סילקה בפשרה את תביעת הנפגע.

...

לאור כל האמור לעיל, אף שהסעד של סילוק על הסף הוא סעד דרסטי, משום שאני מעריך את סיכויי התביעה קלושים, לנוכח ההגנה הברורה, ומשום שמדובר בגוף ציבורי, שמוחזק כמי שיודע לנהל את ענייניו בכל הקשור לתשלומים ששילם כמעביד מורשה או כמטיב לעובדיו, השתהה משך חמש וחצי שנים בפנייתו לבית המשפט, לאחר שחתם על מה שנחזה להיות הסכם פטור מלא, אני מוצא כי יש מקום להיעתר לבקשה למתן סעד זה. כאמור, החלטתי זו נתמכת בשיקול של עקרון המידתיות, שפסיקה שניתנה בשנים האחרונות וגם תקנות סדר הדין שהתקנתם נדחתה לפברואר 2020 - מורות לבית המשפט לשקול בעת מתן הכרעה בתיק הספציפי.

לאור האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ומורה על דחיית התביעה נגד המבקשת, הנתבעת, על הסף - מחמת מניעות וויתור.

בנסיבות, אני מחייב את המשיבה, התובעת, לשלם למבקשת – הנתבעת, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,000 ₪.

לאחר שקילת הראיות, החלטתי לקבל את תביעת התובע בכל הנוגע לירידת הערך הנובעת כתוצאה מהתיקון הלקוי של הרכב לאחר התאונה, ולדחותה בכל הנוגע לירידת הערך המסחרית שנגרמה לרכב, לטענת התובע, מעצם קרות התאונה, וללא קשר לאיכות התיקון.

סעיף 31 לחוק חוזה ביטוח, תשמ"א -1981, קובע כי : "תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח". כאשר עסקינן בביטוח תאונה, מקרה הביטוח הוא ארוע התאונה (סעיף 53 לחוק חוזה ביטוח).

...

לאחר שבחנתי מכלול הראיות, איני סבורה כי עלה בידי התובע להוכיח את היקפה של ירידת הערך.

אין בידי לקבל טענת ב"כ התובע לפיה הסירוב של אוטודיל לרכוש את הרכב בעסקת טרייד אין מלמד על ירידת ערך מוחלטת בשווי הרכב.

נוכח האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה ובכל הנוגע לירידת הערך שנגרמה כתוצאה מהתיקון הלקוי.

לאחר שניתנה החלטה על הגשת תחשיבי נזק מטעם הצדדים, כשנה וחצי לאחר הגשת כתב ההגנה מטעם הפול, בחרה התובעת (בבקשה מיום 18.8.16, שהתקבלה בהחלטה מיום 23.8.16) לבקש לתקן את כתב התביעה בהוספת קרנית כנתבעת 2; זאת – לנוכח טענות הפול בכתב ההגנה כי "קיים חשד שהתאונה אירעה עם רכב שהוא חסר ביטוח אצל הנתבעת". תיקון כתב התביעה התבצע כשבע שנים וארבעה חודשים לאחר מועד התאונה, כשנתיים וחצי ממועד הגשת התביעה, ולמעלה משנה וחצי לאחר הגשת כתב ההגנה מטעם הפול.

מנגד, התובעת טוענת להגנת ס' 8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, ומפנה לכך, שגם אם ידעה על הנזק בסמוך לאחר התאונה, הרי שלא ידעה כלל וגם לא יכולה היתה לדעת שהפול תידחה חבות בטענה כי הטרקטורון שעליו דיווחה התובעת שרכבה בעת התאונה – למישטרה, לבית החולים, ובסופו של דבר – לפול, הטרקטורון X, איננו הטרקטורון עליו רכבה בפועל, וכי בעצם עליה להוכיח שהטרקטורון עליו רכבה אכן מבוטח אצל הפול.

...

מנגד, התובעת טוענת להגנת ס' 8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, ומפנה לכך, שגם אם ידעה על הנזק בסמוך לאחר התאונה, הרי שלא ידעה כלל וגם לא יכולה היתה לדעת שהפול תדחה חבות בטענה כי הטרקטורון שעליו דיווחה התובעת שרכבה בעת התאונה – למשטרה, לבית החולים, ובסופו של דבר – לפול, הטרקטורון X, איננו הטרקטורון עליו רכבה בפועל, וכי בעצם עליה להוכיח שהטרקטורון עליו רכבה אכן מבוטח אצל הפול.

אני דוחה את ההודעה לצד השלישי.

אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעת שכ"ט בסך 8,000 ש"ח. אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לנתבעת 2 שכ"ט בסך 12,000 ₪, וכן שיפוי בסך 12,000 ₪ בגין מה שתשלם כשכ"ט לצד השלישי (כאמור בסעיף ו' להלן).

אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לצד השלישי שכ"ט בסך של 12,000 ₪.

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 55070-05-21 פלוני נ' מנורה חברה לבטוח בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת רחלי טיקטין עדולם תובעים יורשי עיזבון המנוחה פלונית ואח' ע"י עו"ד פנחס דלויה נתבעים 1. מנורה חברה לבטוח בע"מ ע"י משרד עו"ד עזרא בריק, ע"י עו"ד רות ברקלי דאל 2. קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים ע"י משרד עו"ד דורון נוביץ 3. זיאד אבו עראר צדדי ג' 1. זיאד אבו עראר 2. אסמא אבו עראר החלטה בבקשה לדחיית התביעה על הסף בגין היתיישנות

עוד נטען בכתב התביעה כי ככל ויתברר שלא היה כסוי בטוחי לרכבו של הנהג הפוגע, אזי הנתבעת 2, קרנית חברה לביטוח בע"מ (להלן: "קרנית"), וכן הנתבע 3 חבים בפצוי התובעים.

בסיום המכתב נרשם בהדגשה: "תביעה בגין פגיעת גוף שנגרמה בתאונת דרכים עליה חל חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975, מתיישנת בחלוף שבע שנים ממועד התאונה...הוראות נוספות לגבי ההתיישנות מצויות בחוק ההתיישנות התשי"ח – 1958...שים לב – פנייה לקרנית אינה עוצרת את מירוץ ההתיישנות. מירוץ ההתיישנות נעצר רק עם הגשת תובענה לביהמ"ש...". טענות הצדדים התובעים טוענים כי חברת מנורה הובילה את התביעה לסף היתיישנות בחוסר תום לב ובמשיכת זמן יקר ובתואנות שוא כי חסרים מסמכים ורצונה היה רק לטרטר את התובעים.

...

משהתובע הגיש תביעתו בחלוף תקופת ההתיישנות, אין לראות בטענת ההתיישנות שנטענה על ידי הנתבעת, משום התנהגות בחוסר תום לב. סוף דבר, משהתביעה הוגשה בחלוף למעלה משבע שנים ממועד אירוע התאונה, דין התביעה להידחות על הסף, מחמת התיישנות - וכך אני מורה.

לסיכום אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה מחמת התיישנות.

התובעים ישלמו לכל אחת מהנתבעות סך של 3,510 ₪.