מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התיישנות תביעות נזיקין: מועד גילוי הנזק

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

סעיף 8 לחוק ההתיישנות רלוואנטי לתביעות נזיקיות מקום בו הנזק התגלה, אלא שההתרשלות ו/או הקשר הסיבתי התגלו במועד המאוחר למועד גילוי הנזק.
...
אישר כי הגיעו למסקנה שהטיפול שניתן לה בקופ"ח עד אז לא היה מתאים ולכן לקחו אותה לרופא פרטי.
אציין כי אין בידי לקבל טענות התובעים כי בזמן אמת ובשל המהלך הסוער לא חשבו על האפשרות כי רופא המשפחה בקופת החולים התרשל וכי רק לאחר פטירת המנוחה החלו התובעים לחשוד בדבר קיומה של רשלנות רפואית מצד רופא המשפחה ואז החלו בבירור תביעתם.
משכך, אין מנוס מדחיית התביעה מחמת התיישנות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

התובע מצידו עמד על כך שהתביעה לא היתיישנה וטען כי לפי סעיף 89 לפקודת הנזיקין [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982 (להלן: "הפקודה"), עמדו לרשות המנוח 10 שנים ממועד גילוי הנזק, והיות שהנזק התגלה פחות מ – 10 שנים קודם להגשת התביעה, זו לא היתיישנה.
...
ממילא, ברור כי המנוח עצמו ראה קשר סיבתי אפשרי בין סביבת עבודתו אצל הנתבעת לבין נזק בריאותי שבסופו של דבר אכן בא עליו למרבה הצער.
על יסוד כל האמור יש לקבל את הבקשה.
אני מורה איפוא על דחיית התביעה מחמת התיישנות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

בעיניין זה, הדגישה הפסיקה חזור והדגש, כי הסיפא של סעיף 89(2) אינה מאפשרת להאריך את התקופה בת ה-7 שנים, וכי מטרתה היא לקבוע מועד סופי ואחרון להגשת התביעה אשר יחול בחלוף עשר שנים מיום ארוע הנזק, אף אם באותה עת טרם חלפה תקופת ההתיישנות הרגילה של שבע שנים מיום גילוי הנזק (ראה מניין רבים ע"א 220/84 אגיוף נ' קבוץ גבת – אגודה שיתופית, פ"ד מ(1) 528, 531-532 (1986)).
סעיף זה קובע, למעשה, כלל גילוי מיוחד לענין תובענות נזיקיות בגין עוולות שנזק הוא רכיב מרכיביהן, ולפיו מקום בו לא נתגלה לתובע הנזק ביום שארע, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום הגילוי, תוך שנקבעו גבולות זמן להגשת התובענה: 7 שנים מיום הגילוי, או 10 שנים מיום ארוע הנזק, לפי המוקדם מביניהם.
...
פועל יוצא מכל האמור לעיל הוא שעדותו של התובע הינה עדות יחידה של בעל דין, שלא מצאתי לה כל סיוע ראייתי ממשי.
מכל האמור לעיל הגעתי למסקנה לפיה לא הרים התובע את הנטל להוכיח את החבות המשפטית, לא הוכח בפניי כי התסמונת אירעה בעקבות התרשלותו של הנתבע, ודי בכך כדי להביא לדחיית התביעה.
לסיכום, אני דוחה את התביעה, ומחייבת את התובע לשלם לנתבעים 1 ו-2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 8,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הסיפא של סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, לפיה "אלא שבמקרה אחרון זה תיתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום ארוע הנזק" מגבילה את התקופה בה ניתן להגיש תביעות בנזיקין בגין עוולות בהן הנזק התגלה מאוחר למועד בו ארע, לתקופה של 10 שנים מיום שארע הנזק, כך שאם חלפו 10 שנים ממועד הנזק, לא ניתן להגיש עוד את התביעה, אף אם הנזק התגלה לאחר מכן.
...
טענות הנתבעת בבקשה לסילוק על הסף ובסיכומים יש לדחות את התביעה על הסף בשל התיישנות, שכן התביעה הוגשה ביום 26.2.19, בעוד הגידול אובחן ביום 22.6.11.
אמנם, לא מצופה היה מהתובעת, בהעדר השכלה רפואית, כי תגיע בעצמה למסקנה כי גילוי בזמן של הגידול היה יכול לחסוך ממנה את הצורך בניתוח והיו נמנעים ממנה נזקי הניתוח.
למסקנה דומה הגיע בית המשפט בת"א (מחוזי ת"א) 34540-04-14 שרותי בריאות כללית נ' עיזבון המנוחה שולזינגר ארביב ז"ל (11.6.15), שם נדחתה התביעה על הסף בשל התיישנות וצוין כי: "בשנת 2000 הייתה המנוחה מודעת לעובדה, כי למרות התוצאות התקינות של הביופסיה משנת 1997, נמצא אצלה גוש סרטני באותו השד בשנת 2000, שאובחן כלא סרטני בשנת 1997. ודוק: אף אם לא הייתה המנוחה מודעת לעובדה, כי המדובר באותו הגוש בדיוק, ואף אם לא הייתה מודעת להתפשטותה הגרורתית של המחלה, אין בכך כדי להביא למסקנה בדבר השעיית תקופת ההתיישנות, שכן, שכפי שהבהרתי, אין צורך בידיעה מלאה של העובדות, ודי ב"קצה חוט" בדבר קיומה של הרשלנות הנטענת" [ההדגשות אינן במקור.
אין מנוס נוכח האמור לעיל מדחיית התביעה על הסף בשל התיישנותה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

המבקשת הוסיפה כי החלטתו של בית המשפט המחוזי עלולה להוביל למצב בו בכל תביעה שהיא (ובפרט בתביעות נזיקין) תהיה לתובע האפשרות לטעון כי בסמוך למועד יצירת העילה או לאחר מכן הוא היה טרוד בטיפולים רפואיים או בעניינים דחופים אחרים (כלכליים, משפחתיים, ועוד) ומשכך חשדו בדבר קיומה של עילת תביעה התעורר רק בחלוף זמן, ועל כן יש להאריך את תקופת ההתיישנות בהתאם.
(1) מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל – היום שבו ארע אותו מעשה או מחדל; היה המעשה או המחדל נמשך והולך – היום שבו חדל; (2) מקום שעילת התובענה היא נזק שניגרם על ידי מעשה או מחדל – היום שבו ארע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שארע – היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תיתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום ארוע הנזק" (ההדגשה הוספה, י.ו.).
משכך, אין מנוס מהחזרת התיק לבית המשפט המחוזי על-מנת שידון בשאלה האמורה לאור הנסיבות הקונקרטיות (ראו והשוו: עניין אבו שיבלי, פסקה 6), ויקבע מהו אותו קצה חוט או חשד, שהתעורר בלבה של המנוחה ביחס לעובדות המקימות את עילת התביעה; באיזה מועד התגלה לה קצה חוט זה שממנו ואילך התחילה תקופת ההתיישנות; ובאיזה מועד היה מתעורר חשד כאמור בליבו של אדם סביר בנסיבות העניין.
...
משכך, אין מנוס מהחזרת התיק לבית המשפט המחוזי על-מנת שידון בשאלה האמורה לאור הנסיבות הקונקרטיות (ראו והשוו: עניין אבו שיבלי, פסקה 6), ויקבע מהו אותו קצה חוט או חשד, שהתעורר בלבה של המנוחה ביחס לעובדות המקימות את עילת התביעה; באיזה מועד התגלה לה קצה חוט זה שממנו ואילך התחילה תקופת ההתיישנות; ובאיזה מועד היה מתעורר חשד כאמור בלבו של אדם סביר בנסיבות העניין.
לפיכך, מובן מאליו שככל שבית המשפט המחוזי יגיע למסקנה כי ההכרעה בשאלת ההתיישנות מחייבת בירור עובדתי ושמיעת ראיות, הוא יהיה רשאי לדחות את הבקשה לדחיית התביעה על הסף ולהורות כי טענת ההתיישנות תתברר ביחד עם התביעה גופה.
סוף דבר: הערעור מתקבל באופן חלקי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו