התיישנות תביעה על שטר חוב

סוגיית היתיישנות שטרות מוסדרת בסעיף 96 לפקודת השיטריות [נוסח חדש] (להלן "הפקודה"), שזו לשונו: (א) אין להזקק לתובענה על פי שטר חליפין או שיק או שטר חוב כנגד מי שהוא צד להם ואינו מסב, לאחר שעברו שבע שנים, וכנגד מסב – לאחר שעברו שנתיים, מן הזמן שבו נולדה לראשונה לאוחז באותה שעה עילת התובענה כנגד אותו צד; ואולם צד לשטר חליפין, לשיק או לשטר חוב, יכול לוותר על טענת ההגנה שאין להזקק לתובענה נגדו על פי מיסמך כאמור, משום שעברה התקופה האמורה בסעיף קטן זה, ומותר לרשום את הויתור בין בגוף המסמך כאמור ובין בתעודה נפרדת, בין לפני תחילת התובענה ובין לאחריה, ואם נרשם הוויתור בתעודה נפרדת לא יהיה מחייב, אלא אם האדם שרשם אותו בתעודה קיבל בעדו תמורה בת-ערך.

...

לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו ובטענות הצדדים בעקבותיהם אני סבורה כי יש להורות על דחיית התביעה השטרית על הסף.

בנסיבות אלו אין מנוס מלקבוע כי התביעה השטרית התיישנה ודינה להידחות.

התובע ישלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ שישולמו תוך 30 יום.

סעיף 96 לפקודת השיטריות קובע כך (ההדגשות אינן במקור – ס.ח'): " (א) אין להזקק לתובענה על פי שטר חליפין או שיק או שטר חוב כנגד מי שהוא צד להם ואינו מסב, לאחר שעברו שבע שנים, וכנגד מסב – לאחר שעברו שנתיים, מן הזמן שבו נולדה לראשונה לאוחז באותה שעה עילת התובענה כנגד אותו צד; ..." המחוקק בחר לתחום את התקופה שלאחריה לא ניתן עוד להגיש תובענה בעילה שטרית, הן על פי הוראות חוק ההתיישנות (הדין הכללי) והן על פי פקודת השיטריות (דין הספציפי) כדי ליצור איזון הוגן וראוי בין האינטרסים השונים של הצדדים.

...

לאור המקובץ לעיל, אף אם התביעה לא הייתה מתיישנת, שוכנעתי כי סכום השטר שנחתם להבטחת התחייבויות הנתבעת והמנוח לפי הסכם השכירות (50,000 ₪) אינו תואם את סכום חובם של השניים (12,500 ₪ קרן).

סוף דבר על יסוד האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

כפועל יוצא מכך, אני מורה על סגירת תיק ההוצל"פ מס' 12-12490-10-4 בלשכת ההוצל"פ בחדרה.

מבלי לגרוע מהאמור לעיל, לעניין טענת ההתיישנות, מוסיף וטוען ב"כ הנתבע כי אין בטענות ב"כ התובעת כל היתייחסות לגבי טענת הנתבע בדבר היתיישנות התביעה קודם למועדים שנטען כי שולמו בהם כספים ע"י הנתבע על חשבון יתרת החוב (קרי, טענת היתיישנות התביעה בחלוף שבע שנים ממועד פרעונם הנקוב של שטרי החוב).

...

לאחר שבחנתי טענה זו אני מחליט לדחותה מהטעם כי לא הונחה על ידי התובעת תשתית עובדתית וראייתית מינימאלית להוכחתה.

סוף דבר מהטעמים שפורטו לעיל, אני מחליט לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות, שכן עילת התביעה השטרית התיישנה שנים רבות טרם מועד הגשת התביעה.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

שהוי:  דוקטרינת השהוי מקורה בדיני היושר האנגליים, והיא מתקיימת לצד הוראות ההתיישנות הסטאטוטורית, כאשר היתיישנות מהוה גבול עליון לחסימת זכות התביעה, בעוד השהוי יכול שיחול בתוך תקופת ההתיישנות (ר' ע"א 485/90 מזאריב נ' מזאריב, (פורסם בנבו) פסקה 12); השהוי בהגשת תובענה נוצר מקום שנעשה שימוש לא נאות בזכות התביעה העומדת לתובע, ואירעה פגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע, עד כדי ניצול לרעה של ההליך השפוטי (ר' רע"א 4928/92 עזרא נ' מועצה מקומית תל-מונד (פורסם בנבו).

חקירה חוזרת: כשחתמת על השטר חוב בסך של 450,000 ש"ח, למה לא כתבתם בהסכם הזה ש-50,000 דולר הוא צריך להחזיר? כי זה נושא אחר וזה נושא אחר וזה לא שייך אחד לשני".

...

מסקנה זו מתיישבת עם כלל העדויות והממצאים, כפי שיפורט בהרחבה.

לאחר שעיינתי בכל אשר הובא בפניי, דין טענה זו דחייה, ואבאר.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, דין התביעה דחייה.

עילת התביעה לא היתיישנה בהתאם לדין הישראלי, ולכל הפחות ביחס לחלק משטרי החוב היא לא היתיישנה גם בהתאם לדין הזר על פי חוות הדעת לדין הזר שצירפו התובעים לתשובתם לבקשה לסילוק על הסף.

העובדה שחלק משטרי החוב נחתמו מול נאמנויות בהם ילדיהם של התובעת 1 והמנוח הם הנהנים, והעובדה שהתובעת 1 חתמה כמלווה גם על שטר החוב בו ההלוואה ניטלה מנאמנות ק' – תומכות במסקנה כי מדובר במערכת משפחתית וכי היחסים המשפחתיים היוו בסיס לשטרי החוב על יסודם הוגשה התביעה.

...

לסיכום: בהתאם לאמור לעיל, בית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לדון בתביעה.

על כן אני מורה על מחיקת התביעה.

בשים לב לכך שלא הוגש כתב הגנה וטרם החל בירור ההליך לעיצומו, ומנגד להיקף הטיעון בבקשה לסילוק על הסף ולכך שהתקיים בבקשה דיון, התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.