מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התיישנות תביעה על החלטת ביטוח לאומי בבית הדין לעבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

להלן נפרט את הטעמים להחלטה זו. טענת ההתיישנות תקנה 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי קובעת כי תביעה כנגד החלטה של המוסד לביטוח לאומי תוגש לבית הדין לעבודה תוך 12 חודשים מיום מסירת ההודעה על ההחלטה למבוטח.
...
על רקע האמור, התובע טוען כי מחלת הסכרת ממנה הוא סובל התפרצה אצלו בשל האירוע החריג/המיוחד מיום 22.10.2018 וכי מאחר והמחלה נגרמה תוך כדי ועקב העבודה, יש להכיר במחלה כתאונת עבודה.
עיקר טענות הנתבע יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות, שעה שהתביעה הוגשה בניגוד למועדים הקבועים בתקנה 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי.
] לאור כל האמור לעיל, שוכנענו, כי אכן התרחש בעבודת התובע ביום 22.10.18 אירוע שיא מיוחד וכי בנסיבות אלה, יש מקום למנות מומחה רפואי אשר יבחן את שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע המיוחד מיום 22.10.18 לבין פרוץ מחלת הסכרת אצל התובע.
החומר הרפואי שצורף כנספח 2 לכתב התביעה מתייחס ליום 13.12.2018 וצוין בו "תחושת יובש, צימאון, השתנה ושתייה מרובה בחודש האחרון". על כן, לא מצאנו לקבוע ממצאים עובדתיים ביחס לקיומן של תופעות אלה במסגרת העובדות שיועברו למומחה מטעם בית הדין.
זאת ועוד, מצאנו כי יש להעביר למומחה גם את הצהרת התובע לפני חוקר הנתבע לעניין מצבו הנפשי בחודש יולי 2018.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

תקנה 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תש"ל-1969, קובעת תקופת היתיישנות מקוצרת להגשת תביעה על החלטת המוסד: "החליט המוסד בתביעה ונמסרה לתובע הודעה על כך, תוגש תובענה לבית הדין לעבודה תוך שניים עשר חודשים מיום מסירת ההודעה לתובע או מיום תחילתן של תקנות אלה, הכל לפי המאוחר יותר". באשר לחשיבות תקופת היתיישנות מקוצרת בתביעות כנגד החלטות המוסד נקבע[footnoteRef:2]: [2: עב"ל 681/08 אבו רמוז סמיר - המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 25.06.2009.
...
בתגובתו מיום 24.1.2019, בשלב בו כבר היה התובע מיוצג, טען התובע כי לנוכח השתלשלות האירועים בתיק (אשר תפורט להלן) ונורמות המשפט החלות על הנתבע כגוף סוציאלי מן הראוי שהנתבע לא היה מעלה את טענת ההתיישנות ודינה להידחות.
לעניין סיכוי התביעה, אני סבורה כי הם אינם גבוהים וזאת בשים לב לכך שהפניה הראשונה לרופא הייתה ביום 27.12.2015 שם התלונן התובע על "כאבים במותן ימין שמקרין לבטן" ללא כל אזכור של התאונה.
לאור המפורט לעיל משלא הוגשה התביעה בתוך 12 חודשים מהמועד בו נודעה לתובע החלטת הנתבע, דין התביעה להידחות מחמת התיישנות.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

התובע טוען כי המוסד לביטוח לאומי, "רשות מרשויות המדינה", דחה את תביעתו להכרה בקשר סיבתי בין המחלה לבין עבודתו, ולכן לא הייתה לו ידיעה לגבי קיומו של קשר כזה עד לפסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה בחיפה.
מכאן שהחלטת המוסד לביטוח לאומי אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות ואינה מאריכה את תקופת ההתיישנות.
סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין קובע: "לענין תקופת-היתיישנות בתובענה על עוולות - "היום שנולדה עילת התובענה" הוא אחד מאלה: .
...
סוף דבר התוצאה היא כי התביעה התיישנה.
לפיכך אני דוחה את התביעה על הסף.
התובע ישלם לנתבעת הוצאותיה בסך 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים ב"ל 15214-12-20 15 אוגוסט 2022 לפני: כב' השופטת שרה שדיאור – דן יחיד התובעת יוליה קנטרוביץ ע"י ב"כ: עו"ד יעקב אמיר הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד ויוויאן קליין פסק דין (חלקי)
הכרעת הדין היתיישנות שאלת ההתיישנות באה לידי ביטוי בתצהיר ב"כ התובעת ממנו עולה כי החלטת המוסד לביטוח לאומי לא התקבלה במשרדו כלל ואף מרשתו לא קיבלה את ההחלטה אשר הגיעה לידיו רק ביום 25/12/19.
מיד עם קבלת ההחלטה, פנה לועדת התביעות במוסד לביטוח לאומי ביום 25/12/19.
עוד נרשם במסמך, כי יש רשות להגיש תובענה על ההחלטה תוך 12 חודשים מקבלת המכתב.
...
לאחר שסקרנו את עמדות הצדדים ,והתייחסות להן הגענו למסקנה כי התובעת ביצעה פעולות חוזרות ונשנות כמפורט מטה, וכי ביחס לעובדות אלה אשר הוכחו יש מקום לשלוח את עניינה למומחה.
סוף דבר התובעת הניחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה בעניין החזרת הספרים למדפים שעתיים ביום כמפורט בעובדות בסעיפים 42 עד 48 לעיל.
התביעה מתקבלת באופן חלקי.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ההחלטה מושא הליך זה אשר ניתנה ביום 1.11.2018 (ולכל המאוחר ביום 6.2.2019) היא בגדר "החלטה בתביעה". בהוראת תקנה 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות) תש"ל – 1969 נקבע כדלקמן : "החליט המוסד בתביעה ונמסרה לתובע הודעה על כך, תוגש תובענה לבית הדין לעבודה תוך שניים עשר חודשים מיום מסירת ההודעה לתובע או מיום תחילתן של תקנות אלה, הכל לפי המאוחר יותר". דהיינו, יש להגיש תביעה למוסד תוך 12 חודשים מיום שהתקבלה החלטת הנתבע.
בעב"ל (ארצי) 3229-10-19 אברהם אמויאל נ' המוסד לביטוח לאומי (29.9.2020), הבהיר כב' בית הדין הארצי לעבודה כי: "כיום אין עוד מקום להשתמש במושג "היתיישנות" בסיטואציה בה תביעה מוגשת לבית הדין לאחר המועד הקבוע בתקנות (עניין מאלו).
[footnoteRef:1] [1: יצוין כי בעיניין סמואלוב לא הוגשה בקשה מפורשת להארכת מועד, וכב' בית הדין הארצי דן בשאלה אם להאריך את המועד להגשת התביעה על יסוד טענות המערער בסיכומיו ראו עבל (ארצי) 51805-06-19 יוסף סמואלוב נ' המוסד לביטוח לאומי (30.8.2020)] במקרה דנן הגענו לכלל מסקנה כי מתקיימים טעמים מיוחדים להארכת מועד להגשת התביעה נוכח נסיבותיו המיוחדות של המקרה.
...
לאור כלל האמור שוכנענו שיש להאריך את המועד להגשת התביעה וכי יש לקבל את התביעה לגופה, מהנימוקים המפורטים לעיל, ומשלא הצביע הנתבע על טעמים אמתיים לקיומה של הבחנה בין התקופה בה אושרה תביעת התובע לנתבע ובין התקופה שבמחלוקת.
[3: ראו לעניין זה עבל (ארצי) 65145-05-16 שירה אילנה אבידר נ' המוסד לביטוח לאומי (7.7.2019) ] סוף דבר ממכלול הטעמים המפורטים לעיל – התביעה מתקבלת.
הנתבע ישלם לתובע השתתפות בהוצאות משפט ושכ"ט בסך 3,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו