התיישנות תביעה נגד ערב

במה דברים אמורים? ס' 7(ב) לחוק הערבות, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הערבות") מתייחס במפורש לשאלת הערבות לחוב שהתיישן: "היתיישנה התביעה נגד החייב, מתיישנת גם התביעה נגד הערב, אם לא היתיישנה לפני כן." אמנם, בכל הנוגע לחובו של ערב יחיד נקבע כי "מירוץ ההתיישנות לעניין תביעת הבנק כלפי הערב יחל, ככלל, במועד קבלת אישור מירשם ההוצאה לפועל בדבר מיצוי ההליכים כנגד החייב העקרי" (רע"א 6638/11 יוסף לילוף, עו"ד נ' הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ (13.11.12), רע"א 8688/07 יהושע רובין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (20.12.10) ).

...

כפי שקבעתי לעיל, אני סבורה שאף אם תתקבל גרסת התובע במלואה, המועד האחרון לפרעון ההלוואה היה, כפי שנרשם בהסכם ההלוואה, ביום 15.5.08, או למצער שנתיים לאחר מכן, דהיינו 15.5.10.

לסיכום אף התובע מסכים שדין התביעה נגד הנתבע 1 להידחות, וכך אני מורה.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה מחמת התיישנותה.

טענות הצדדים לטענת המבקש, הוא הנתבע 2 בהליך זה, לאחר שקבל מסמכים נוספים מן המשיב (להלן: "הבנק"), עמד על כך שתביעת הבנק כנגד החייבים העקריים היתיישנה בעת שהוגשה התביעה כאן כנגד הערבים ועל כן יש לומר כי אף התביעה נגד הנתבע 2 היתיישנה נוכח העובדה כי חיובו של הערב לעולם טפל לחיובו של החייב העקרי.

...

לטענת הבנק אין בסיס לטענת המבקש כי לא קיבל את המסמכים הדרושים לביסוס טענתו במועד ועל כן העלאת הטענה באופן סתמי בבקשת הרשות להתגונן אין בה ממש והעלאתה כעת לאחר שההליך מתנהל שנתיים וחצי דינה להידחות על הסף.

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות.

ייתכן ואכן כך, אולם נוכח עמדתי כי יש לדחות את הבקשה לגופה, אין חשיבות למועד העלאתה.

על כן הבקשה לדחיית התביעה בשל התיישנותה נדחית.

"המונח 'עילת תובענה' אינו בעל משמעות מונוליטית, תוכנו משתנה בהתאם להקשר הדברים ולתכלית ההסדר המשפטי שבמסגרתו הוא עולה. זהו מונח מסגרת שמהותו משתנה על פי המטרה שנזקקים לה לצורך הגדרתה". לעניין תחילת מרוץ ההתיישנות של תביעה נגד ערב, הגישה הרווחת בפסיקה היא, כי היא מתחילה עם מתן דרישה לחייב/הערב (ראו: ע"א (ת"א) 42465-10-11 הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' ישראלי רחל (13.1.2013), (פסקה 9, וההפניות שם)).

...

אומר כי אין בידי לקבל טיעון זה, הן מטעמים דיוניים והן מטעמים מהותיים, ואבאר.

סוף דבר על יסוד כל המקובץ לעיל, התביעה התיישנה עוד בטרם הוגשה.

לפיכך, התביעה נדחית על הסף מחמת התיישנות.

שאלת ההתיישנות והשהוי בהגשת התביעה או כל עניין הנוגע לסכום התביעה, אינם מצויים בתחום סמכותו של רשם ההוצאה לפועל ואינם נדרשים כלל לצורך מתן החלטה על מיצוי הליכים או רשות בהגשת תביעה כנגד הערב.

...

עוד טענה המבקשת כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות מאחר והתביעה כנגד המבקשת הוגשה 13 שנה לאחר היווצרותה של עילת התביעה כנגדה ואף מחמת שיהוי בלתי סביר בהגשתה.

" אלא שדבריו אלו של המשנה לנשיא בפסק דינו סויגו כאשר הוסיף: "אמת, פרשנות זו עלולה להביא במקרים מסוימים לעיכוב ניכר בתחילת מרוץ ההתיישנות, ובהתאם – להגשת התביעה נגד הערב בחלוף שנים. עם זאת, אפשרות זו גם היא אינה בלתי-מוגבלת, שהרי גם ההליכים נגד החייב העיקרי כפופים לכללי התיישנות ולהוראות דיוניות שונות (ואולי גם לכללי התנהלות דיונית סבירה והוגנת הקבועים בדין הכללי – ואינני מכריע בכך – ראו בר קהן ערבות 212-211 (2006))." כב' השופט דנציגר הצטרף לדעתו של המשנה לנשיא אך סייג: "יחד עם זאת, סבור אני כי בצד קביעת כלל זה, לפיו המועד בו יחל מרוץ ההתיישנות הוא בעת מתן אישור מיצוי הליכים, ובשל הכוח הרב שהוא נותן בידי הנושה נוכח שליטתו בהליך ההוצאה לפועל, יש לקבוע כי במצבים בהם יתברר כי הנושה ניצל לרעה את האפשרות שהלכה למעשה נתונה לו לשלוט במועד מתן אישור מיצוי ההליכים או במצבים בהם יתברר כי הפר את חובת תום הלב, אותה לדידי הוא חב כלפי הערב [השוו לעניין חובת אמון של בנק כלפי ערב: רות פלאטו-שנער חובת האמון הבנקאית 122-116 (התש"ע-2010); ע"א 1304/91 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' ליפרט, פ"ד מז(3) 309 (1993)], למשל בשל שיהוי מצידו בנקיטת הליכי הוצאה לפועל, או בשל שיהוי מצידו בפנייתו לקבלת אישור מיצוי הליכים או בהגשת תביעה נגד הערב לאחר קבלת אישור כאמור, או בשל אי קידומם של הליכי ההוצאה לפועל לאחר שנפתחו - ניתן יהיה לזקוף את הדבר לחובת הנושה, זאת בין כמחסום להגשת התביעה כנגד ערב ובין כעילה להפחתת הריבית שהצטברה בגין החוב או לשלילתה, בהתאם לנסיבות העניין [השוו: בר-קהן 228-227]. בחינה של התנהלות זו של הנושה מתווספת לבחינת עמידתו בחובות אחרות המוטלות עליו ביחס לערב יחיד מכוח חוק הערבות או מכוח הוראות אחרות החלות עליו (כגון: הוראות המפקח על הבנקים)." וזהו בדיוק העניין שבפנינו.

סעיף 7(ב) לחוק הערבות, תשכ"ז - 1967, קובע כלל בנוגע להתיישנות, לפיו "היתיישנה התביעה כנגד החייב, מתיישנת גם התביעה כנגד הערב, אם לא היתיישנה לפני כן". אלא, שסעיף 27 לחוק הערבות מציב מספר תנאים לצורך הגשת תביעה כנגד ערב מוגן, כדלקמן: "(א) לא תוגש תובענה נגד ערב מוגן אלא לאחר שנתקיימו שניים אלה:

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתב התביעה, כמו גם בבקשה ובתגובה, הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

סיכומה של נקודה זו, אני דוחה את טענת הנתבע בדבר התיישנות התביעה כנגדו.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף.