מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התיישנות תביעה לפיצויי הפקעה מכוח חר"מ

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

בשולי הדברים, דחה בית המשפט המחוזי טענות נוספות שהעלו המבקשים, בין היתר באשר לכך שנוהל מס' B35.05 של רשות מקרקעי ישראל, אשר כותרתו היא "פיצוי על פי חוק רכישת מקרקעין (חר"מ) ושיחרור תמורה על פי חוק נכסי נפקדים (חנ"נ)" מיום 30.7.2015 (להלן: נוהל הפצוי) מהוה הודאה בקיום זכות השוללת את הטענה להתיישנות עילות התביעה הנוספות.
המישור העקרוני: תחולתה של הילכת ארידור על תביעות לפצוי בגין הפקעות שאינן מכוח פקודת הקרקעות חשוב להקדים ולהבהיר: במקרה זה בחינת תחולה של ההלכה שנקבעה ב-דנ"א ארידור נידרשת על מנת לקבוע האם תביעתם של המבקשים כפופה להתיישנות אם לאו.
...
עם זאת, במישור הקונקרטי, אני סבורה כי אין בתיקון המבוקש על ידי המבקשים כדי להוות "עילת תביעה חדשה", ועל כן על אף שבמועד הגשת בקשת התיקון חלפה תקופת ההתיישנות, אין מקום לשלול את התיקון המבוקש.
אציין כי משהגעתי למסקנה האמורה, לא ראיתי צורך להידרש לטענות נוספות שהעלו הצדדים, ובכלל זה לטענות הנוגעות לנוהל הפיצוי.
סוף דבר: הערעור מתקבל במובן זה שיותר למבקשים לתקן את כתב התביעה כמבוקש על ידם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

התובעים טוענים כי גם אם מדובר בעניינינו בפיצויי הפקעה מכוח חר"מ, לא ניתן לקבל את טענת ההתיישנות היות והמקרקעין נושא התביעה הופקעו עובר לחקיקת חוק ההתיישנות, וזאת בהתאם להלכה שנקבעה ב- ע"א 216/66 עירית תל-אביב-יפו נ' אבו דאיה, כ(4) 522 (1966).
...
כך גם, טענת המדינה לפיה שאלת אילו נורמה משפטית ידה על העליונה; חוק הפרשנות או תקנה 497ג(ו)? מאחר ועסקינן בתקופת מעבר שנסתיימה, להבדיל מתקופת התיישנות, גם היא תומכת במסקנה שהתביעה הוגשה טרם התיישנה.
לכן, דומני כי גם בהנחה כי הוראות התקנה רלוונטיות בענייננו, ובזיקה לעליונות הזכויות העומדת במרכז התביעה, והן לאור העובדות לעיל שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים, סבורני כי ראוי שהתביעה דנן תידון לגופה.
סוף דבר: על יסוד כל האמור לעיל; אני מחליט לדחות את הבקשה לסילוק התביעה על הסף ומחייב את המבקשת - המשיבה בהליך העיקרי – המדינה, בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד על סך 15,000 ₪ (כולל מע"מ).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

התובעים הגיבו כי הילכת ארידור אינה חלה על תביעת פצויי הפקעה לפי החר"מ, שכן ההלכה עוסקת בתחולת דיני ההתיישנות על תביעות לפיצויים בגין הפקעה מכוח פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), ותו לא, ומתן פרשנות מרחיבה והחלתה על כל תביעות הפיצויים בגין הפקעות לפי כל החוקים, לרבות החר"מ, הנה פרשנות אשר עומדת בסתירה מוחלטת להוראות חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, ופוגעת בזכות הקניין החוקתית שכוללת בחובה את הזכות לפיצויים בגין הפקעה.
...
בהחלטה שניתנה בת"א (נצרת) 40502-03-16 (טברי נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו ביום 16.2.17), קבע בית המשפט כי הלכת ארידור חלה על הפקעות מכוח חוק החר"מ: "... המבקשים טוענים, כי הלכת ארידור, כולל תקופת המעבר שנקבעה במסגרתה, אינה חלה בענייננו, מאחר והנכסים לא הופקעו על פי פקודת הקרקעות. אינני מקבלת טענה זו.
לפיכך, המסקנה היא כי יש להחיל את הלכת ארידור גם על התביעה שבפני.
בהלכת ארידור נקבעה הוראת מעבר, לפיה יבחן נושא ההתיישנות בחלוף שלוש שנים, ותקופה זו הסתיימה ביום 21.3.16, ואילו תביעת התובעים הוגשה רק ביום 5.5.16, כך שחלף המועד שנקבע בפסק הדין ואין מנוס מהקביעה כי התביעה התיישנה.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה כנגד המבקשת מחמת התיישנותה, ולאור הנסיבות – אין צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בית המשפט העליון הוסיף וקבע, כי הדברים נכונים ביתר שאת בכל הנוגע להפקעות לפי חר"מ. נקבע, כי הגישה הפרשנית שננקטה ביחס לחר"מ מחזקת את המסקנה לפיה אין מקום לקבל את הטענה, כי תביעות לפיצויים בגין הפקעות מכוח חר"מ אינן כפופות להתיישנות.
...
התובעים סבורים, כי אין להיעתר לבקשה לסילוק התביעה על הסף והם מסתמכים על הוראות סעיפים 15 ,16 ו- 18 לחוק ההתיישנות.
טענתם לפיה המועד הרלוונטי הוא מועד מתן צו הירושה אינה מקובלת עליי.
לפיכך דין טענת התובעים, לפיה לאור הוראות סעיפים 15 ו- 16 לחוק ההתיישנות, התביעה שבכותרת הוגשה טרם התיישנות, להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

התביעה דנא היא תביעה לקבלת פיצויים בגין נטילת הזכויות מכוח חנ"נ, בעוד שבפסקי הדין שהוזכרו בבקשה, מדובר היה בתביעות לקבלת פצויי הפקעה, הן בגין זכויות קנייניות שהופקעו בשנות ה- 60' של המאה הקודמת מכוח פקודת הקרקעות, והן בגין זכויות שהופקעו לפי חר"מ. יש לאבחן מענייננו את עניין ארידור שהכריע בתובענה לפצויי הפקעה שעילתה נולדה לאחר חקיקת חוק ההתיישנות, ולכן היא מהוה תביעה כספית שחל עליה סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות.
...
לפיכך, דין התביעה, על כל חלקיה, להידחות על הסף מחמת התיישנותה תוך חיובם של המשיבים בהוצאות משפט לטובת המבקשת ושכ"ט עו"ד. המשיבים טענו בתגובתם כי יש לדחות את הבקשה מחמת הטענות הבאות: אין להחיל על ענייננו את ההלכות שנפסקו בבית המשפט העליון, כפי שנזכרו בבקשה.
לפיכך, הבקשה מתקבלת והתביעה נדחית.
אף שאני נוהגת לפסוק בתביעות מעין אלו הוצאות מתונות, גם מקום שבו התביעה נדחית, הרי שבנסיבות תיק זה, אחרוג ממנהגי זה, בשים לב להתעלמות המשיבים מפסיקה מפורשת של בית המשפט העליון ובקשתם שבית משפט זה יתעלם מפסיקה מחייבת זו בעניין תומא, אבו ראס ו- חורי כי "מדובר בפסקי דין המנוגדים לכל דין" (כך, ממש כך, ע"א).
לפיכך, הנני מחייבת את המשיבים לשאת בהוצאות המבקשת בסך של 8,000 ₪ שישולמו בתוך 30 יום מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו