התיישנות תביעה כספית נגד בנק

הנתבעת מצדה הגישה כתב הגנה והודעה לצד שלישי כנגד הבנק, ובד בבד עמן הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת היתיישנות, אי מיצוי הליכים, מעשה בית דין, חסינות שיפוטית העידר עילה והיעדר יריבות.

ביום 24.9.15 הגיש התובע תביעה כספית נגד הבנק במסגרת ת"א (שלום פתח-תקווה) 40928-09-15 סגל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, במסגרתה טען, בין היתר, כי הבנק סירב שלא כדין לבקשתו לפדות שתי קופות גמל, כדי לכסות את יתרת החובה בחשבון העו"ש. התובע טען, כי נגרם לו נזק בסך 48,000 ש"ח עקב אי פדיון הקופות במועד בו ביקש זאת, וכן נזקים כספיים נוספים בעקבות פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

...

משחדל התובע בתקיפת ההליך במסגרת ההוצאה לפועל, הרי שהחמיץ הוא את ההזדמנות וההלכה בעניין היא חד משמעית וקובעת, כי בעניין כזה דין התביעה דנן להידחות (ראו והשוו לרע"א 2237/06 בנק הפועלים בע"מ נ' וינשטיין (8.3.09); רע"א 8973/10 בנק אוצר החייל בע"מ נ' בן ברוך (23.7.12); בר"ע (מחוזי י-ם) מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' בטיטו (17.1.10).

סוף דבר התביעה שהגיש התובע נדחית על הסף מחמת התיישנות, מניעות ומעשה בית דין .

כפועל יוצא של האמור, נדחית גם ההודעה לצד שלישי.

תביעה כספית שהגיש התובע נגד הבנק (תא"מ 70788-10-18): ביום 29.10.2018 הגיש התובע תביעה כספית נגד הבנק במסגרתה העלה טענות זהות לטענות המועלות בתביעה קטנה זו. הבנק טען, כי ההחלטה בהתנגדות יוצרת מעשה בית דין.

טענת העידר עילה והתיישנות: בצד הטענות בכל הנוגע לחסימתו של התובע לברר את הטענות פעם נוספת, טען הבנק, כי התביעה אינה מגלה עילה, ונועדה לנסות לסכל גביית חוב פסוק וחלוט.

...

טענות הבנק: בפתח הדברים טען הבנק, כי דינה של התביעה להידחות על הסף בשל קיומם של פסקי דין אשר הכריעו בטענות התובע ואשר יוצרים מעשה בית דין כנגד כל הטענות שמעלה התובע בתביעה שלפניי.

כלומר במועד הגשת תביעת הבנק לא נלקחה ההלוואה על ידי הבנק בחשבון; אולם מעיון בתדפיס התנועות (נספח 4 לתביעה) עולה, שההלוואה מעולם לא נפרעה על ידי התובע, ועל כן זמן קצר לאחר שהוגשה תביעת הבנק, באמצע חודש פברואר 2010, הועמדה ההלוואה לפירעון ועל כן היתה היתרה בחשבון הבנק היתה שוב שלילית בסך של 3,209 ש"ח. מכאן אני קובעת, כי בחודש אוקטובר 2009 הועמדה לתובע הלוואה לכיסוי היתרה השלילית ועל כן למשך פרק זמן קצר היתרה בחשבון היתה אכן חיובית, אך משעה שההלוואה לא נפרעה על ידי התובע, ומאחר שביום 17.2.2010 העמיד הבנק את ההלוואה לפירעון והיתרה בחשבון הפכה שלילית, שוב היה חוב בסך של 3,209 ש"ח (סכום העולה על הסכום שנתבע בתביעת הבנק).

על כן, מאחר שהשתכנעתי, כי התובע חייב לבנק כספים בגין יתרה שלילית בחשבון העו"ש שלו, וכי המסמכים מעידים על התנהלות תקינה של הבנק, אני דוחה את טענות התובע גם לגופן.

סוף דבר: התביעה נדחית.

אם הבנק צופה פני עתיד וסבור שהסעד של המצאת מסמכים יוביל לתביעה כספית, אזי הוא מאשר את חיובי היתר האסורים בחשבונות החברה, המדובר בהודאה בחוב המקימה השתק ומניעות מהבנק להעלאת טענות סף. בהתייחס לטענה בדבר מעשה בית דין, השתק ומניעות מכוח הסכם הגישור משיבה החברה שהסכם הגישור לא הגביל את האפשרות של החברה לנקוט בהליכים נגד הבנק, והדבר אף מצוין בסעיף 4 להסכם הגישור.

דין טענות החברה להדחות, שכן בהתאם לאמור לעיל, מטרת קבלת המסמכים היא לצורך הגשת תביעה כספית, בטענה לחיובים שגויים בחשבון הבנק, ועל כן, עילת התביעה הנבחנת בנסיבות אלו היא התביעה הכספית, העומדת בבסיס עתירת החברה, כאשר לעניין זה נקבע שהמועד הקובע להתיישנות תביעה המבוססת על תנועות בלתי נכונות ומזיקות המבוצעות בחשבון הבנק הוא מועד ביצוע הפעולות בחשבון (ע"א 4600/91 מוסקוביץ ואח' נ' הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ, פ"ד מח (3) 456), אלא אם כן יוכיח התובע כי נעלמו ממנו העובדות המקימות את עילת התביעה.

...

לא זו בלבד שאין מקום לניהול התביעה כתביעה לסעד הצהרתי, אני מקבלת את טענות הבנק שאין מקום לניהול התביעה במסגרת המרצת פתיחה.

דין טענות החברה להידחות, שכן בהתאם לאמור לעיל, מטרת קבלת המסמכים היא לצורך הגשת תביעה כספית, בטענה לחיובים שגויים בחשבון הבנק, ועל כן, עילת התביעה הנבחנת בנסיבות אלו היא התביעה הכספית, העומדת בבסיס עתירת החברה, כאשר לעניין זה נקבע שהמועד הקובע להתיישנות תביעה המבוססת על תנועות בלתי נכונות ומזיקות המבוצעות בחשבון הבנק הוא מועד ביצוע הפעולות בחשבון (ע"א 4600/91 מוסקוביץ ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פ"ד מח (3) 456), אלא אם כן יוכיח התובע כי נעלמו ממנו העובדות המקימות את עילת התביעה.

סוף דבר בנסיבות העניין, ועת קבעתי כי אין לנהל התביעה כתביעה לסעד הצהרתי, ואף לא במסגרת המרצת פתיחה, ונוכח הצורך בהפיכת כתב התביעה לכתב תביעה בעילה כספית, אני קובעת שאין מקום לאפשר תיקון התביעה, אלא יש להורות על מחיקתה.

כמו כן, נטען כי לאחר שעו"ד פינצ'וק נפטר עברו התיקים בהם טיפל לטיפולו של עו"ד מיכלביץ, וכי בעקבות שריפה שפרצה במשרדם נקראו אמנונים ומנהליה בשנת 2003 לקחת את התיק בעיניינם (להלן: תיק אמנונים), בו לא נעשה כל טפול נוסף מעבר לטיפולו של עו"ד פינצ'וק. בעיניין זה הודגש כי תיק אמנונים נימסר לאמנונים ומנהליה על ידי עו"ד מיכלביץ ללא התניה או דרישה כספית כלשהיא, וכי רק בשלב מאוחר יותר, ולאחר שנועצו במומחה שוורץ, פנו אמנונים ומנהליה לעו"ד צברי, והוא זה אשר גילה את האפיק המשפטי דרכו הוגשה התביעה החדשה נגד הבנק.

לתמיכה במסקנה זו צוין, בין היתר, כי עו"ד מיכלביץ המשיך לטפל בתיקיו של עו"ד פינצ'וק לאחר מותו, לרבות תביעה על סך של כ-600,000 ש"ח שהוגשה נגד הבנק בחודש פברואר 2001 על ידי הגב' שולמית בן יהודה (אמו של בן יהודה, שהייתה ערבה לחובותיה של אמנונים), בהתבסס על פסק הדין משנת 1996, ואשר נדחתה מחמת היתיישנות.

...

בעניין זה הצעתי במהלך המשא ומתן לפשרה כי הסכום האמור, שהבנק נמנע מתשלומו בשל ההתדיינויות, ישא הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק, וזאת בהינתן ההלכה שנפסקה על ידי בית משפט זה בעניין ע"א 6574/99 משרד השיכון נ' עו"ד בנימין קרייתי, מפרק חברת ביתרומעץ, פ"ד נח(3) 313 (2004) (וראו גם החלטתי לאשר ניהול תובענה כייצוגית בת"צ (מרכז) 2010-06-11 מוסאי נ' המגן חברה לביטוח (12.12.2012)).

הבנק נתן הסכמתו לכך במסגרת הפשרה, אשר כאמור לעיל, לא יצאה בסופו של דבר אל הפועל.

סוף דבר אם תשמע דעתי אציע לחברתי ולחברי כי הערעור והערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט קמא יתקבלו, וכי נורה במקום האמור בפסק הדין כמפורט להלן: הסכם שכר הטרחה מקנה לעו"ד פינצ'וק כלפי אמנונים זכות לשכר טרחה מוסכם בגין שירותיו בקשר לתביעת הבנק, לתביעה הנגדית הראשונה ולתביעה הנגדית השנייה בשיעור של 30% מסכום הסכם הפשרה בתוספת מע"מ, בניכוי שכר הטרחה שסוכם עם עו"ד צברי (17.5% בתוספת מע"מ מסכום הסכם הפשרה), דהיינו 12.5% מסכום הסכם הפשרה, שהם 1.5 מיליון ש"ח בתוספת מע"מ (כנגד קבלות).

בכוונת המבקשת 2 להגיש תביעה כספית נגד הבנק.

בתגובתו המקדמית של הבנק לבקשה לעיכוב ביצוע נטען כי כל העילות והטענות בתביעה שנולדו לפני יותר משבע שנים טרם הגשת התביעה – התיישנו.

...

בתאריך 24.06.20 ניתנה החלטתי לפיה הבקשה לא התבקשה כבקשה במעמד צד אחד, כן הוריתי למבקשות להודיע היכן עומדים הליכי מימוש המשכון והאם הוגשה בהוצל"פ בקשה בעניין עיכוב ההליכים.

כן אוסיף כי אני קובעת את התיק לשמיעת הוכחות ליום 15.11.20 שעה 12:00.

לאחר שעמד לפני גובה החוב המובטח במשכון (ראה סעיף 7 לתגובה המקדמית של הבנק) וכן עמדו לפני טענות המבקשת 1 בדבר מצבה הכלכלי (ראה בעניין זה גם האמור בסעיף 23לעיל), אני מורה על עיכוב ביצוע הליכי מימוש המשכון, בכפוף להפקדת עירבון בסך של 50,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית, כאשר ניתן יהיה לשלם סכום זה ב – 2 תשלומים בסך של 25,000 ₪, שהראשון ישולם ביום 01.10.20 והשני ביום 01.11.20.