התיישנות תביעה בביטוח חיים למשכנתא

היתיישנות לטענת הבנק, ככל שהיתה לתובעת עילה לתבוע בגין אי הכללת המנוחים בביטוח חיים, או אי יידוע המנוחים בדבר האפשרות לבטחם או אי מתן הסבר מספיק בעיניין זה, הרי שעילה זו קמה מיד עם כריתת ההסכם ביום 13.10.1993.

בית המשפט העליון (כבוד השופט דנציגר) דחה בקשת רשות ערעור על פסק דין זה אך קבע באמרת אגב: "בהקשר זה נדמה לי שראוי להוסיף, שאין להוציא מכלל אפשרות כי נידרש עיון מחודש בקביעה העקרונית בעיניין רוזנברג לפיה "המשיבים לא הניחו את דעתנו שמוטלת חובה על בנק שנותן ללקוח הלוואה המובטחת במשכנתא, להודיע ללקוח כ'פרט מהותי' שזכותו לערוך ביטוח חיים למקרה של פטירה" (שם, בפיסקה 1).

...

לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי התובעת לא הוכיחה, כי הבנק לא נתן הסברים מספיקים.

מקובלת עלי טענת הבנק, כי מדובר בהרחבת חזית אסורה בשלב הסיכומים ועל כן איני נזקקת לטענה זו (ע"א 546/04 עיריית ירושלים נ' שרותי בריאות כללית, פיסקה 18 (2009)).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

מה עוד שעמדה זו נוגדת את הוראות חוק חוזה הביטוח הקובעות בסעיף 41 לחוק כי "בביטוח חיים מקרה הביטוח הוא מותו של המבוטח או של זולתו או הגיעם לגיל מסויים או מקרה אחר בחייהם למעט תאונה, מחלה ונכות". בבר"ע (מחוזי, חי') 651/00 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' לוי (10.12.01) נקבע כי "המועד בו דחתה חברת הביטוח את התביעה לתשלום תגמולי הביטוח ... אינו רלוואנטי לצורך חישוב תקופת ההתיישנות ... מירוץ ההתיישנות מתחיל עם קרות 'מקרה הביטוח'" שהוא בביטוח חיים מועד הפטירה של המבוטח [ראו: ספרו של ירון אליאס, "דיני ביטוח", הוצאת דין וביטוח הוצאה לאור בע"מ, מהדורה שנייה 2009, כרך ב' עמ' 1448); ת"א 61151-10-10 סטלמך נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (4.3.11)].

...

בהינתן כל האמור, על יסוד הפסיקה הקיימת והוראות חוק חוזה ביטוח, אין מנוס מהקביעה כי תביעת התובעים נגד הנתבעת 2, הראל חברה לביטוח בע"מ, התיישנה.

סוף דבר - אני מורה על דחיית התביעה נגד הנתבעת 2 בלבד מחמת התיישנות.

המשיבים ישלמו למבקשת הוצאות בגין בקשה זו בסך של 2,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים מיום המצאת החלטה זו, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

בבקשת האישור נטען בתמצית כי בקרות מקרה הביטוח, היינו פטירת המבוטח בביטוח חיים הנרכש מהמשיבה אגב הלוואה לדיור הנתנת על ידי תאגיד בנקאי, המשיבה אינה כוללת בתגמולי הביטוח את מלוא יתרת החוב לבנק משאינה כוללת בהם את עמלת הפרעון המוקדם, ובכך היא מפרה את היתחייבותה כלפי המבוטחים, ובנוסף מפרה את חובות הגילוי המוגברות המוטלות עליה ואת הוראות חוק הפיקוח על שירותים פינאנסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 ומתרשלת באופן המסב למבוטחים נזק ממוני ובלתי ממוני הנאמד בעשרות מיליוני ש"ח. המשיבה חולקת על טענת המבקשת וטוענת בין היתר בתשובתה לבקשת האישור כי חבותה לתשלום תגמולי הביטוח על פי הסכם הביטוח מוגבלת לסכום הביטוח אשר על יסודו חושבה הפרמיה כפי שמובהר מפורשות בהסכם הביטוח; אין כלל קבוצה של מבוטחים אשר בעיניינם ארע מקרה הביטוח וסכום תגמולי הביטוח ששילמה המשיבה היה נמוך מסכום יתרת ההלוואה בבנק המלווה בתוספת עמלת פרעון מוקדם; הנושא שביסוד בקשת האישור זכה לאסדרה על ידי הממונה על רשות שוק ההון, בטוח וחיסכון בחוזר ביטוח 2015-1-11 "הוראות לניסוח תוכניות ביטוח" שפורסם על ידי הממונה ביום 30.4.2015 שקבע הוראה חדשה לפיה בהסכמי ביטוח חיים שיכרתו החל מיום 1.6.2016 (לפני הגשת בקשת האישור), על סכום הביטוח לכלול סכומים נלווים שונים ליתרת הקרן ובהם גם עמלת פרעון מוקדם; עילת התביעה היתיישנה וממילא לא ראוי לברר את המחלוקת עם המשיבה ועם הקבוצה המיומרת והבלתי קיימת במסגרת הייצוגית.

לקידום בירור המחלוקת ויישובה היתקיימו שלוש ישיבות קדם משפט ובנוסף הליך גישור לפני המגשר כב' השופט בדימ' מר יצחק ענבר ובסיומם התגבשה בהמלצתי ולאחר שב"כ המבקשת הסתייגו תחילה מאופן ביצוע הבדיקה שנעשתה על ידי המשיבה כמפורט בתצהיר הראשון שהוגש על ידה, ההסכמה המלאה על הסתלקות המבקשת, מחיקת בקשת האישור ומחיקת תביעתה האישית של המבקשת, בנסיבות ובתנאים המפורטים להלן: על פי תצהיר ותצהיר מתוקן שנערך על ידי מנהלת מחלקת תביעות ביטוח חיים במשיבה, בבדיקה שביצעה המשיבה עם מיישבי התביעות במשיבה הנוגעת לפוליסות ביטוח חיים אגב משכנתא, נמצא כי למיישבי התביעות במשיבה לא ידוע על כל מקרה של אי-התאמה בין הסכום המבוטח לסכום יתרת ההלוואה שנוצרה בשל עמלת פרעון מוקדם, שארע בשבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור.

...

לאור כל האמור לעיל, הבקשה לאישור ההסתלקות מתקבלת, בקשת האישור נמחקת ללא צו להוצאות, ותביעתה האישית של המבקשת נמחקת.

מרוץ ההתיישנות לא ניפתח כל עוד לא היה בידי המבקשת כוח תביעה ורק אחרי 28.2.13 קיבלה לידיה את מיסמכי הפוליסה המלאים וגם אז, עד לחודש אוגוסט 2013, סכום הביטוח עמד על הסכום ההתחלתי שהוא סכום ההלוואה המקורי והפרמיות נגזרו ממנו בהתאם , כך שעד אוגוסט 2013 לא חויבה המבקשת בפרמיות עודפות למעט הפרישי הצמדה ולפיכך המועד הראשון בו החזיקה המבקשת בכוח התביעה היה רק לאחר ששילמה את הפרמיה בגין חודש אוגוסט 2013.

בעיניין לפיד אישר בית המשפט המחוזי בירושלים תביעה ייצוגית בעיניין חובתה של חברת הביטוח ליידע את המבוטחים שנטלו ביטוח חיים שנרכשה אגב הלוואת משכנתא, כי כאשר הם פורעים חלק מהמשכנתא הם זכאים לעדכן ולהקטין את סכום ביטוח החיים בהתאם ליתרת ההלוואה העתידית לצד זאת במסגרת אותה החלטה אף נקבע כי לא קיימת חובה שבדין המחייבת את חברות הביטוח לבקש מהגורם המלווה או המחייבת את המלווה למסור לחברת הביטוח נתונים עדכניים בדבר הלוואת המשכנתא.

...

בנוסף, איני מקבל את טענת המשיבה, בין היתר, כי בנסיבות המקרה דנן התנהלותה של המבקשת בכל הקשור עם הגשת בקשת האישור והתובענה לוקה בחוסר תום לב. במקרה דנן, לאחר בחינת הפרמטרים הנדרשים הגעתי לכלל מסקנה כי מתקיימים בענייננו התנאים המצטברים לאישור תביעת המבקשת כתובענה ייצוגית בעניינם של חברי הקבוצה שתוגדר להלן.

סוף דבר הבקשה לאישור תובענה ייצוגית מתקבלת לגבי פקיעת הביטוח בהגיע המבוטחים לגיל 70 ובית המשפט מאשר את התובענה הייצוגית.

בהתחשב בכך שהבקשה התקבלה בחלקה, המשיבה תשלם למבקשת הוצאות הליך זה בסך של 10,000 ₪.

ביום 13.6.19 נדחו על הסף מחמת היתיישנות, תביעת ההיתאבדות ותביעת בטוחי החיים.

מתוך עיון בפרוטוקול הדיון בפני כב' השופט אורנשטיין בתיק הפש"ר ואף בפרוטוקול הדיון בעירעור על החלטת רשמת ההוצל"פ על עיכוב הליכים ברצ"פ 5/09 בנק לאומי למשכנתאות ואח' נ' כ.ג., מיום 29.9.09, בפני כב' השופטת סילש, עולה כי התובעת ידעה שהיא לא מכניסה כל סכום לתיק ההוצל"פ לאורך זמן רב. מכאן שהיה ברור שגם אם יושג עיכוב זמני, לא יהיה מנוס מפינוי הבית ומציאת מקום למיטלטלין שבו.

...

מקובלת עליי טענת הנתבעות כי חרף עדותה של התובעת כי בהליך הפינוי נכחו עדים נוספים, לא הובאו מטעמה אף אחד מהעדים.

לאור כל אלה, משעל התובעת הנטל להוכיח את תביעתה ולא הובאה כל ראיה או עדות להוכחת הטענות, זולת עדותה היחידה של התובעת, הרי שאין מנוס מלהורות על דחיית התביעה גם בעניין הליך הפינוי.

סוף דבר התביעה נדחית.