ביום 11.10.19 נפגע המערער עת קם מישיבה ונפל על גבו ופגיעתו הוכרה על ידי המשיב כפגיעה בעבודה.
סובל מכאבי גב איומים הכאבים האלה מתבטאים בהשלכות שלהם כל הזמן יש כאב סטתי קיים לא מפסיק .
עוד נטען, כי בחודש מאי 2022 ניסה המערער לפנות לקבלת שירותי עורך דין אולם בעקבות חוסר נגישות למשרד – הדבר לא צלח; המערער הוסיף, כי עקב מצבו הרפואי הוא מעביר את רוב היום בטיפולים ובשימוש בתרופות הגורמות לו לחוסר תיפקוד מוחלט; עוד הפנה המערער לכך שבמסגרת הזמן עד להגשת העירעור חלה פגרת בית משפט שאין להביא את ימיה במניין הימים להגשת העירעור, וכי לטענתו במסגרת הנחיות פנימיות של המוסד לביטוח לאומי נקבע, כי אף אם חלפו 90 ימים בהגשת ערעור לבית הדין – אין מקום להעלות טענת היתיישנות.
עוד נטען, כי דין העירעור להדחות אף לגופו, בהיעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הועדה, כאשר הערר היחיד שהוגש על קביעת הדרג הראשון היה מצד המוסד לביטוח לאומי והועדה דחתה למעשה את הערר ואף הפעילה את תקנה 15 במחצית, מכאן שלא ברור על מה מלין המערער, שעה שלא הוגש ערר על ידו על החלטת הדרג הראשון וערר המשיב נדחה.
...
"
בפרק ממצאי בדיקת הוועדה, נרשם כדלקמן:
"הליכה בצורת ברווז סובל מכוויה קשה מאוד בפנים צוואר חזה 4 גפיים עקב כך אינו מכופף הברכיים נעזר ע"י קב, ידוע על נוירופטיה לפי בדיקות הדימות שינויים ספונדילוטים והיצרות התעלה מלפני התאונה הנדונה כפי שתאר ביום התאונה ישב במשרד ובזמן קימה פתאום קרס יתכן בגלל ירידה בל"ד אורטוסטטי ונחבל בגב מותני."
לסיכום, קבעה הוועדה:
"הועדה דוחה את ערר המוסד מכיוון עקב עבודתו הנוכחית נאלץ להפסיק עבודתו ונגרם לו נכות נוספת על הנכות הקיימת."
הוועדה הפעילה את תקנה 15 בעניינו של המערער בשיעור מחצית, בנימוק כי המערער "לא מסוגל לחזור לעבודתו הועדה מפעילה תקנה 15" (עמ' 4 לפרוטוקול).
מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות על הסף מחמת התיישנות שכן זה הוגש לבית הדין בחלוף המועדים הקבועים בדין, עת ההודעה על החלטת הוועדה שוגרה למערער ביום 14.2.22 ואילו הערעור לבית הדין הוגש רק ביום 7.9.22, בהעדר טעם מיוחד המצדיק היעתרות לבקשה להארכת מועד הגשת הערעור.
דיון והכרעה
אשר לטענת ההתיישנות – לאחר שבחנתי את נסיבות העניין שלפני, שוכנעתי, כי מקרה זה נמנה עם המקרים המצדיקים הארכת המועד להגשת ערעור על החלטת הוועדה.
על יסוד האמור ועל מנת לתת למערער את יומו – דין הערעור להתקבל באופן בו יוחזר עניינו לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), בהרכבה מיום 13.2.23 על מנת שתדון בערר המבוטח מיום 19.8.22 לגופו.
סוף דבר – הערעור מתקבל.
