כזכור, בית משפט השלום דחה את טענת ההתיישנות מבלי להכריע בשאלת תחולת סעיף 113(ב) לחוק המקרקעין, כי אם מטעמים אחרים – היתיישנות שלא מדעת לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות; והעדר חזקה נוגדת.
...
אפתח ואומר, כי אין בידי לקבל את טענת המבקשים שלפיה די בכך שהבקשה נוגעת ל"קורת גגם של שלוש משפחות", על מנת שזו תצלח את משוכת ה'גלגול השלישי'.
אף אני הבעתי את דעתי במקום אחר, שנסוב אף הוא על פינוי מנכס מגורים: "אין ספק כי המבקשים מייחסים חשיבות רבה להליך ולתוצאותיו, אך אם נתמקד במחלוקת המשפטית בין הצדדים, כנדרש, ובה בלבד, נמצא כי מקרה זה אינו מעורר שאלה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים להליך, או שאלה בעלת חשיבות ציבורית כלשהי" (רע"א 2401/21 ג'אעוני נ' נחלת שמעון בע"מ, פסקה 5 לפסק דיני שבו נותרתי במיעוט (1.3.2022)); בפסקי הדין הנ"ל אמנם ניתנה רשות לערער על-ידי דעת הרוב, אך סבורני שלא נקבע בהם כלל שלפיו בכל מקרה של פינוי מבית מגורים, ניתן יהיה לדלג בקלילות מעל משוכת 'הגלגול השלישי'.
בהינתן כלל האמור, בקשת רשות הערעור נדחית על הסף; הצו הארעי מיום 15.2.2023 – מבוטל.
