התיישנות סודות מסחריים בדיני עבודה

3.3 לא לגלות ולא למסור בכל עת, לשום אדם ו/או גוף ידיעות מידע ומסמכים על תכניותיה של החברה, פעולותיה, לקוחותיה, שיטות תימחור ו/או תימחור, שיטות התמיכה ותחזוקה ו/או שווק ומכירה שלה, כל מידע מסחרי או תעשייתי ו/או סוד מקצועי שהוא אשר הגיעו לידיעתי בין במישרין ובין בעקיפין, במהלך ו/או עקב עבודתי בחברה ("המידע").

ברור לי שהסכמת החברה לאמור לעיל בסעיף 3 לעיל, הנה לפנים משורת הדין ולצורך פשרה בלבד בכפוף לעמידתי בכל התחייבויותיי להלן, התחייבויותיי בהסכם ההעסקה וכן מכוח דיני העבודה.

יתרת החופשה המצוינת בתלושי השכר של התובע מהוה הודאה בדבר מספר ימי החופשה שעמדו לזכותו ואשר יש בה כדי לדחות טענת היתיישנות (דב"ע נה/3-193 זומרפלד נ' מלון זוהר בע"מ, מיום 1.5.1996).

...

לאחר בחינת הראיות אנו קובעים כי הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח כי התובע גזל סודותיה המסחריים או התחרה שלא כדין בנתבעת.

סוף דבר בתוך 30 ימים מקבלת פסק הדין תשחרר הנתבעת לטובת התובע את כספי פיצויי הפיטורים הצבורים על שמו בפוליסת הביטוח בחברת הביטוח הפניקס.

בתוך 30 ימים מקבלת פסק הדין תשלם הנתבעת לתובע: עמלה בסך של 75,000 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.1.2012 ועד למועד התשלום בפועל.

יפים לעניינו גם דברי בית המשפט בבג"צ 1683/93, יבין פלסט בע"מ נ' בית הדין הארצי, פ"ד מז (4) , 702, כמצוטט: "יש, אשר ביודעין וללא צידוק מתקשר עם העובד ומקבל ממנו את הסוד המקצועי, מבצע עוולה שעניינה גרם הפרת חוזה (סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]). כאשר העובד מפר את חובת הסודות, הוא עשוי להתחייב בפיצויים (בגין הפרת חוזה) ובהשבה (בגין התעשרות שלא כדין). כמו כן עשוי בית המשפט, על-פי הסמכות הנתונה לו בחוק החוזים (תרופות בגין הפרת חוזה), תשל"א 1970, ליתן צו-עשה או צו לא-תעשה (צוי אכיפה), לרבות צו האוסר על העובד לעבוד אצל מעביד חדש, אם הצוו נחוץ כדי למנוע גילויו של הסוד המסחרי. צד שלישי הגורם להפרת חובת הסודות של עובד עשוי להתחייב בפיצויים (בגדר דיני הנזיקין; כגון עוולה של גרם הפרת חוזה) ובהשבה (בגדר התעשרות שלא כדין). כמו כן מוסמך בית המשפט לצוות על הצד השלישי (בגדר סמכותו ליתן צו-עשה וצו לא-תעשה על-פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]) להמנע מגרימת הפרתו של חוזה. במסגרת זו מוסמך בית המשפט לצוות על מעביד חדש שלא להעסיק את העובד באורח מלא או חלקי לפי העניין, וזאת כל עוד הדבר דרוש כדי למנוע גילויו של הסוד המסחרי. ...". אשר על כן סמכותנו בכל הנוגע לרכיב פיצוי כספי כלשהוא בכל הנוגע לח.א.ס. מערכות יכולה להיות רק כפועל יוצא מהוכחת שימוש בסוד מסחרי שמר עובדיה ומר שחר העבירו לה, במסגרת חשיפת סוד זה שהגיע אליהם במהלך תקופת העסקתם, והפרת חובת תום הלב וזאת במסגרת עוולה שעניינה גרם הפרת חוזה (סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]).

ערים אנו לכך שג.ק. מערכות לא הציגה כל ראיה לביטוח מר עובדיה בכל הנוגע לתקופה עובר לשנת 2007 אולם משמר עובדיה לא הציג כל נתונים כספיים בדבר הישתכרותו בתקופה זו ומשצו ההרחבה לפנסיית חובה טרם ניכנס לתוקפו ומשחלק נכבד מתקופה זו התיישן אין אנו סבורים כי מר עובדיה הרים את הנטל להוכיח את כימות התביעה בכל הנוגע לשנים שלא התיישנו עובר לשנת 2007.

...

ביום 1/2/15 ניתנה החלטתי המקבלת את הבקשה באופן חלקי, רק בנוגע להודעה של קירבי בדבר סגירת הסניף של מר פולקמן בשל הפרת הכללים של קירבי כטענת התובעת, נוכח האמור נשמעה עדות הזמה בנדון של מר קריטי בישיבת ההוכחות האחרונה.

משכך אנו סבורים כי אופן פעילות ג.ק. מערכות בנדון נעשה כדין בכל הנוגע לעדכון שנעשה עוד במהלך שנת 2011.

סוף דבר תביעת ג.ק מערכות כנגד הנתבעים 1-3 מתקבלת באופן חלקי, כדלקמן: כל אחד מהנתבעים 1 ו-2 ישלם לג.ק מערכות פיצוי, בלא הוכחת נזק, בסך של 20,000 ₪, בגין ביצוע עוולה של גזל סוד מסחרי, וזאת תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין.

לעניין התביעה שכנגד התביעה שכנגד כנגד ג.ק מערכות מתקבלת באופן חלקי, כדלקמן: בנוגע למר עובדיה- ג.ק מערכות תשלם לו רכיבים אלו: דמי מחלה בשיעור של 6680 ₪ וזאת בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום סיום העסקה - 15.3.12 ועד למועד התשלום בפועל.

המבקשת מודעת לצורך להבטיח את חופש העיסוק של המשיב, אך מצדיקה את בקשתה לאכיפה בכך שהמשיב קיבל "תמורה מיוחדת" הן בעבר והן במסגרת ההיתחייבות כפי שעלתה בדיון בבקשה לשלם לו תמורה מלאה עבור תקופת הצינון, כמו גם בקיומו של "סוד מסחרי" שהמשיב עתיד לגלות – תוך הפרת חובת הסודות שלו כלפי המבקשת – במסגרת עבודתו העתידית בדרגונפליי.

...

מכל האמור לעיל עולה שככלל ידע, ניסיון וכישורים של אדם אינם נופלים בגדר "סוד מסחרי". לצד זאת נזכיר גם את ההלכה שלפיה גם שימוש במידע שאינו מגיע כדי "סוד מסחרי" אך מהווה "מידע קונפידנציאלי" של המעסיק עשוי להיחשב כהפרה של חובות האמון ותום הלב (ע"ע 2912/11/10 מנחם מן ואח' - ספיר ספרינט בע"מ, 14/11/2011, וההפניות שם, להלן – עניין ספיר ספרינט).

לסיכום נוכח האמור לעיל אנו מקבלות את הבקשה באופן חלקי.

במהלך תקופה זו תשלם המבקשת למשיב פיצוי בסך 67,000 ₪ לחודש.

בתוך כך, נטען כי התובע פתח עסק מתחרה לעסקי הנתבעת 1, גנב ממנה את סודותיה המסחריים לרבות רשימת לקוחותיה ולכן עומדת לה טענת קזוז ללא הוכחת נזק בסך של 100,000 ₪.

הסעדים להם עתר התובע שעניינם תביעה למתן חשבונות, תשלום דיבידנד ושורה של מסמכים אותם מבקש התובע לקבל מהנתבעת 1, גם אם תביעתו לא הייתה מתיישנת, אינם בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.

שאלת הנתונים והמסמכים אשר זכאי בעל מניות מיעוט לקבל מחברה בה הוא בעל מניות, אינה קשורה לדיני עבודה.

...

. מסקנתי שלי היא שאין מנוס מפיצול ההתדיינות בין בית המשפט המחוזי לבית הדין האזורי לעבודה.

גם אם יוכיח התובע את כל טענותיו שפורטו בכתב התביעה כנגד הנתבע 2 לא תקום לו עילת תביעה כנגדו בבית דין זה. לפיכך, דין התביעה כנגד הנתבע 2 בבית הדין לעבודה, להימחק על הסף.

מכיוון שלטענת התובע, הנתבעת 1 אינה פעילה כיום והיא רוקנה מנכסיה (ס' 38 לכתב התביעה) ומשלטענתו הנתבעת 3 נכנסה בנעלי הנתבעת 1 כמי שמחזיקה בפעילות ונכסיה וזאת בו בזמן שלדבריו לא שולמו לו מלוא זכויותיו הסוציאליות כדין, אזי יש לבחון את טענות התובע מבחינה עובדתית ומשפטית ואין מקום לסילוק התביעה כנגדה על הסף בשלב זה. סוף דבר: הבקשה מתקבלת בחלקה.

אי לכך, הוא זכאי בכפוף לתקופת ההתיישנות להפקדות בשיעור 6% מהשתכרותו הכוללת בתקופה הרלוואנטית העומדת על סך 2,601,487 ₪, קרי - לסכום של 156,089 ₪[footnoteRef:148].

בנוסף, נימנו במסגרת פסק הדין גם שיקולים נוספים, ואלו הם: "מי הכתיב את מודל ההיתקשרות בין הצדדים; מידת חוסר תום הלב מצידו של המעסיק או מצידו של העובד; ידיעתו של המעסיק שהוא מעסיק את העובד כעצמאי למרות היותו עובד לפי מבחני הפסיקה; כלל הנסיבות המצביעות על ניצול חולשתו של העובד על ידי המעסיק על מנת לשלול ממנו את זכויותיו; היחס בין השכר הקבלני ששולם לבין שכר עובד 'שכירי'; קיומה של מערכת יחסים קיבוצית במקום העבודה המטיבה עם ציבור העובדים; ההקשר התעשייתי - למשל: האם מדובר בסוג עיסוק שמקובל בו לעבוד כעצמאיים; משך ההעסקה; המידה שבה חרגו כלל תנאי העסקה מן הדרוש לפי דיני העבודה וחוקי המגן; התאמה של חומרת ההפרה לשעור הפצוי שייקבע; שיקלול זכויות 'לא ממוניות' שהעובד לא קיבל בשל הסווג השגוי. כך למשל מקרים שבהם כתוצאה מסיווג שגוי הודר המועסק מפעילויות ונחסמו בפניו מסלולי קידום; שיקולים הרלוואנטיים למעסיק צבורי. כך למשל ניתן לבחון את קיומן של זכויות לא כלכליות ייחודיות הקיימות בעיקר במיגזר הצבורי ובמקומות עבודה שיחסי העבודה מוסדרים בהם ביחסים קבוציים; שקולי מדיניות משפטית רחבה - כגון הצורך ביצירת הרתעה מפני סווגם מוטעים באופן כללי". יצוין לא נעלם מעינינו שהתובע לא תבע פיצוי לא ממוני בכתב התביעה אולם תביעתו הוגשה לפני פסיקת בית הדין הארצי בעיניין כותה ובאותו עניין נקבע שהפיצוי הלא ממוני הוא "תחליף לסעדים לפי ההלכות הקודמות" ויש לפסוק אותו כל עוד הסכום בצרוף הסכומים שנפסקו לזכות התובע לא יעלו על סכום התביעה הכולל.

היא לא הצביעה על מאגר נתונים ייחודי וסודי, לא פירטה אלו נתונים סודיים קיימים בו שאינם נחלת הכלל ואף לא הוכיחה שנקטה באמצעים סבירים לשמור על המידע שנימצא בו. להיפך, מחוברת הנהלים עולה שהתובע והמתווכים האחרים עבדו על אותה מערכת ממוחשבת ושלכולם הייתה גישה למאגר הנתונים שלה לצורך ביצוע עבודתם ולכן לא ברור מהו ה"ערך המוסף" שיש במאגר זה ההופך אותו ל"סוד מסחרי".

...

אם נגיע למסקנה שהתקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים, נדון בזכאות התובע לזכויות הנתבעות בהתאם להכרעה בסוגיית השכר הקובע לחישוב הזכויות ובהמשך נבחן את זכאותו לפיצוי לא ממוני.

תביעת התובע לתשלום פיצויי פיטורים - נדחית.

הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין את הסכומים הבאים: הפקדות לפיצויים בסכום של 44,860 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.7.2017 ועד לתשלום המלא בפועל.

טענות הנתבעת לקיזוז ההפרש בין הסכום שקיבל התובע בתקופת העבודה לשכר שהיה אמור לקבל אילו היה מועסק כעובד והפיצוי בגין גזל סוד מסחרי - נדחות.