מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התיישנות ממועד צו פירוק חברה לאחר הגשת בקשה לפירוק

בהליך ערעור חדלות פרעון תאגיד (עחד"ת) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בחודש 12/2018 הגישה החברה בקשה למתן צו להקפאת הליכים לשם הבראתה, וביום 3/1/2019 ניתן צו הקפאה על פי סעיף 350ב' לחוק החברות, התשנ"ט-1999, שהיה בתוקף באותו מועד (פר"ק 71291-12-18, להלן: תיק הקפאת ההליכים).
במצב זה, הגישו המבקשים בקשה למתן צו פירוק לחברה על פי פקודת החברות [נוסח חדש] ולאחר החלטת בית המשפט, הגישו בקשה מתוקנת למתן צו לפתיחת הליכים כנגד החברה בהתאם להוראות חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חידלות פרעון).
בהתאם לכך, יש מי שמפנה את הזרקור להלכה ולפיה הגשת תביעת החוב עוצרת את מירוץ ההתיישנות (ע"א 402/77 גולדמן נ' יחיאל הרמן, הנאמן על נכסי פנחס אופק בפשיטת-רגל, פ"ד לב(2) 421 (1978); ו' אלשיך, ג' אורבך הקפאת הליכים, הלכה למעשה עמ' 683 (מהדורה שנייה 2012)).
...
הגשת התובענה המסקנה מן האמור עד כה היא כי הביקורת השיפוטית על החלטות פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי בתביעות לגמלה של עובד שמעסיקו נקלע להליכי חדלות פירעון, נתונה לבית המשפט של חדלות הפירעון וכי ביקורת זאת תעשה בגדרה של הכרעה בתובענה שתוגש.
הערות לפני סיום המסקנה מן האמור היא כי השגות של עובד על החלטות פקיד התביעות שניתנו בתביעה לגמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי יתבררו כתובענה שתוגש במסגרת בקשה למתן הוראות ותתברר בפני בית המשפט של חדלות פירעון.
סוף דבר לאור כל האמור, אני קובע כי ההליך שבו נקטו המבקשים, ערעור על החלטת פקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי, אינו מתאים לבירור טענותיהם.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

הגשת תביעת החוב באיחור של חמש שנים וחצי מבלי לפרט טעמים מיוחדים תביעת החוב הוגשה על ידי המבקש רק ביום 19.5.22, למעלה משש שנים לאחר שניתן צו פירוק לחברה וכחמש שנים וחצי לאחר שחלף המועד האחרון להגשת תביעות חוב.
חלף הגשת ערעור ביום 3.7.22, הגיש המבקש את בקשתו דנא "למתן הוראות" רק ביום 10.7.22, וגם זאת, תוך שהוא מיתמקד בטענות לפיהן כלל לא איחר את המועד שכן תביעת החוב לא היתיישנה ומבלי לפרט מדוע יש להאריך לו את המועד להגשת ערעור (כל שנאות המבקש לעשות הוא להפנות, בשולי בקשתו, למייל ששלח למפרק לאחר הכרעתו, שם פירט את נסיבותיו האישיות).
...
ככלל, ניתן לסכם כי על פי ההלכה הפסוקה, במצבים שבהם בשל צירוף נסיבות שונות, ובהן העדר מחלוקת של ממש על אודות החוב, אי גרימת נזק למי מהצדדים, אי חלוקת דיבידנד לנושים והעדר פגיעה באינטרס ההסתמכות מצד מי מבעלי הדין, ניתן לשקול בחיוב להיעתר לבקשה להארכת המועד להגשת תביעת החוב (רע"א 3702/17 ד"ר עבדאללה חג'אזי נ' עו"ד ליאור מזור מנהל מיוחד לנכסי החייב (פורסם בנבו, 27.06.2017); רע"א 1883/15 משה חי שיבר נ' עיריית תל אביב יפו (פורסם בנבו, 09.08.2015)).
סוף דבר: על יסוד כל המוסבר לעיל, בקשתו של המבקש נדחית, בין על הסף ובין לגופה.
בהתחשב במצבו הנטען של המבקש והואיל ובסופו של יום עסקינן בעובד של החברה שלא צלח במיצוי זכויותיו, אני מורה למבקש לשלם לקופת המפרק ולביטוח הלאומי, כל אחד מהם בנפרד, הוצאות הבקשה ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 1,500 ₪ (היינו: סכום כולל של 3,000 ₪ לשני המשיבים גם יחד).

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מן האמור, משלא הוגשה עד ליום זה תביעת חוב על ידי הערייה בגין טענותיה לחוב ארנונה, עת ניתן צו פירוק לחברה עוד בחודש דצמבר 2019 ומונה מנהל מיוחד לבדיקת תביעות החוב, ומשלא הוגשה עד ליום זה בקשה להארכת מועד למנהל המיוחד ולאחר שדחיתי את ניסיונה להגיש בקשה להארכת מועד בדיעבד במסגרת היתנגדותה להנפיק אישור לטאבו – אני קובעת כי דינה של הערייה כדין נושה רגיל שלא הגיש תביעת חוב ובקשתו להארכת מועד נדחתה, דהיינו אין ביכולתה לתבוע את החוב אשר בטל (ראו והשוו: פסק דינו של כב' השופט סולברג ברע"א 5999/21 דוד ייני בע"מ נ' עו"ד ענבל בית הלחמי-ריבן, מנהלת מיוחדת (28.11.2021)).
וראו בעיניין זה גם את דברי כב' הנשיאה דאז נאור בעיניין קורן, שם בפיסקה 14: "בהנתן שענייננו בפעולותיהן של רשויות מינהליות, גם בהעדר כפיפות לדיני ההתיישנות חל משטר השהוי, שעומד על רגליים עצמאיות בכל הליך מנהלי. לאמור: נישום רשאי לטעון כי אסור לה לרשות לגבות את החוב משום שהשתהתה במשך תקופה ארוכה מלעשות כן (עניין סלומון, פסקה 41)". לא למותר להוסיף ולהדגיש, כי בעלי הדירות מוחזקים בעניינינו כ"בני ערובה" בידי הערייה והם מתבקשים למעשה לפרוע חוב שלא הם אחראים להיווצרותו, לאחר שהעירייה לא פעלה לגבייתו משך שנים רבות ואף לא הגישה תביעת חוב בעניינינו לאחר שניתן צו פירוק לחברה.
...
משכך, ולאחר ששקלתי, אני מקבלת את בקשת כונס הנכסים.
סיכום: מן המקובץ לעיל, אני מקבלת את בקשת כונס הנכסים (בקשה מספר 10).
אני מורה לעירייה להנפיק לידי כונס הנכסים את האישור הנדרש לצורך רישום הזכויות ע"ש החברה והשלמת רישום הבית המשותף, תוך 30 ימים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בבקשה נטען כי חרף בקשת הפרוק, פעילות אולם האירועים מעולם לא הופסקה אלא הועברה לחברה חדשה נוספת, בבעלות הנתבע 3, אביאל חן, בשם חברת אסקלוסיב השקעות בע"מ. לצד הבקשה למתן הוראות, הוגשה בקשה למתן צו האוסר על חברת גרייס גרופ קבוצת האחים חן בע"מ, לבצע כל פעולה בקשר לחלקו של אהרון בחברה, וצו האוסר על ביצוע כל דיספוזיציה בזכויות חברת גרייס בנכסי מקרקעין הידועים כגוש 11021 חלקות 30 ו -44.
בבקשה להטלת עיקולים זמניים, התבססו התובעים בעיקר על החלטותיהם הנ"ל של בתי המשפט בחיפה ובתל אביב, בנוגע להתנהלותם של הנתבעים, כאשר הבקשה הוגשה מספר ימים לאחר שהוחלט ע"י בית המשפט המחוזי בתל אביב כי יתרת הכספים שהוחזקו ע"י הנאמנים לעיסקת המכר, לאחר תשלום תביעות החוב בתיק הפרוק, תועבר לנתבע 1 (ואלה הכספים שעוקלו).
התרמית שנעשתה כיבכול בהקמת אולם אירועים חדש, היתה ידועה לתובעים עוד ביום 30.9.12 ומכאן שהתביעה, המוגשת בחלוף יותר משבע שנים מאותו מועד, היתיישנה.
כן טענו שאין תחולה לסעיף 8 לחוק ההתיישנות, שכן סעיף זה חל כאשר התובע לא ידע ולא יכול היה לדעת את העובדות המקימות עילת התביעה, בעוד שבמקרה כאן אין חולק אודות ידיעת התובעים על כך שאהרון חתם על הסכם שכירות ועל הפעלת אולם אירועים אחר, שכן התובעים עצמם הגישו בגין כך בקשת פירוק בשנת 2012, אז למעשה נולדה עילת התביעה.
...
במצב דברים זה, על רקע התשתית הלכאורית שהוצגה באשר לקיומה של עילת תביעה לצד יסוד ההכבדה וניסיונות ההברחה של הנתבעים, כאשר ברקע מדובר בעיקולים שאינם משביתים את פעילותם השוטפת של הנתבעים, שוכנעתי כי הכף נוטה לעבר הותרת העיקולים על כנם, במלוא סכום התביעה, וזאת כנגד הפקדת ערובה נוספת המשקללת גם את טענת ההתיישנות של הנתבעים.
על כן, אני מורה על דחיית הבקשה לביטול העיקולים.
מנגד, אני מורה על הפקדת ערובה נוספת מטעם התובעים, בסכום של 75,000 ₪ (מעבר לערובה שהופקדה).

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בקשה 54 – מתן הוראות להשבת כספים שנמשכו מקופת החברה הליך הפרוק דנא, ניפתח ביוזמת החברה עם הגשת בקשה לפירוק ביום 8 ביוני 2017; ביום 12 בספטמבר 2017 ניתן צו פירוק לחברה במסגרת דיון שנערך בעיניינה.
על כן, מאחר והבקשה למתן הוראות, אשר במסגרתה נדרשו המשיבים להחזיר לקופת החברה את הסכומים שנמשכו מהחברה, הוגשה אך ביום 1.8.2021, אין אלא לקבוע כי הבקשה הוגשה לאחר תקופת ההתיישנות – שהחלה לכל המאוחר בחודש אוקטובר 2012 (עם מתן הצוו למינויו של עו"ד וייס).
כמו כן, לטענת המפרקים – כאשר עסקינן בהליך פירוק של חברה – מירוץ ההתיישנות בעניינינו יחול אך ורק ממועד מתן צו פירוק לחברה.
...
לאור כל האמור לעיל, נמצא כי מירוץ ההתיישנות החל ביום 17.4.2013, המועד בו ניתנה החלטת בית המשפט לענייני משפחה אשר הטילה על עורך דין וייס לבדוק את היקף המשיכות [________________________________________].
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי יש לקבל את טענת ההתיישנות שבפי המשיבים.
על כן, בקשת המפרקים נדחית בזאת מחמת ההתיישנות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו