התיישנות חובות היטלי סלילה היטלי ביוב ואגרת תיעול

יצוין, כי דרישה לתשלום היטל ביוב התקבלה אף היא, אך היא לא מענייננו, משהוגש בגינה ערר לוועדת הערר בהיטל ביוב, תל-אביב, לפי חוק הרשויות המקומיות (ביוב), תשכ"ב-1962.

בעתירה הראשונה טענה העותרת גם ביחס להיטלים ולאגרות באופן פרטני, כאשר הטענה המרכזית שהייתה שזורה כחוט השני לאורך כל עתירתה הייתה, כי עבודות הסלילה, התעול והנחת הצנרת שבגינן הוצאו דרישות התשלום בוצעו עוד בשנות השבעים של המאה הקודמת ואולי עוד קודם לכן, וכי בגינם כבר שילמו בעליו המקוריים של המקרקעין, מר גולדברג, וכן בעלי נכסים נוספים, "דמי הישתתפות". לעניין זה העותרת הפניתה, בין היתר, לשתי דרישות תשלום אותן שילם מר גולדברג, בגין "כביש/מדרכה", בסמוך לפני העברת הבעלות במקרקעין אליה, וכן ל'תעודה על תשלום חובות לעירייה' (אישור לטאבו), אותו נתנה הערייה למר גולדברג ביום 14.3.91.

המשיבה מוסיפה וטוענת, לחילופין, כי על פי חוקי העזר הרלוואנטיים, על בעל הנכס לשלם את ההיטל/אגרה בתוך שלושה חודשים מיום שנמסרה לו הודעה על הסכום המגיע ממנו, וכי לפיכך עילת התביעה כמשמעותה בחוק ההתיישנות מתגבשת רק בתום התקופה הקבועה לתשלום ההיטל/אגרה קרי, בחלוף שלושה חודשים.

...

ב. מן הכלל אל הפרט כמדומני, כי התוצאה שאליה הגיע בית המשפט העליון בעניין אשבד יפה במיוחד לענייננו, וכי לאורה יש לדחות את העתירה שלפני; לאור ממצאי פסק הדין בעתירה הראשונה, אין חולק עוד, כי העותרת בנתה את המבנה ללא היתר, וכי העדר החיוב של הנכס בהיטלי פיתוח הוא פועל יוצא של האמור.

לאור כל האמור, אני דוחה את טענת העותרת, שלפיה חוב היטלי הפיתוח נשוא הליכי הגבייה המינהליים הינו חוב שהתיישן זה מכבר ומשכך מנועה העירייה מלנקוט בהליכי גבייה מינהליים בגינו.

סוף דבר העתירה נדחית.

מה דינם של חובות נטענים בגין היטלי סלילה, היטלי ביוב ואגרת תעול שאין חולק כי התיישנו – ואשר לטענת העותרים אף ניפרעו זה מכבר – והאם יש להורות על מחיקתם מספרי הערייה.

...

אני קובעת, כי חוב העותרים למשיבה התיישן וכי המשיבה מנועה מלנקוט נגדם הליכי גבייה בגין החוב הנטען, לרבות הליכי גבייה פאסיביים.

עוד אני קובעת, כי מלוא החוב בגין היטלי הסלילה שיוחס לנכס ברחוב מדינת היהודים נפרע זה מכבר וכי העירייה כלל לא ביססה את טענתה לקיומו של חוב בגין היטל ביוב ואגרת תיעול, אותו ייחסה לנכס ברחוב מדינת היהודים.

לפיכך, אני מורה למשיבה למחוק את החובות הנטענים מספריה.

בעקבות ביצוע עבודות פיתוח אשר בוצעו בגבול הנכס, ברחוב מורדי הגטאות, נשלחו למר פדל מנשה ביום 14.11.04, 16.11.04 ו- 18.11.04 דרישות לתשלום אגרת תעול, היטל ביוב והיטל סלילת כביש ומדרכות בהתאם לחוקי העזר.

הפעולות בתיק ההוצל"פ מעידות כי הנכס היה סגור אולם אין באלה כדי להוכיח כי הנכס היה הרוס ו/או ניזוק במצב שלא ניתן לשבת בו. העותר טוען להתיישנות על החובות בגין היטלי סלילה, ביוב ותעול.

...

מאחר וקיים חוב לעותר בגין הנכס, אין גם מקום להיעתר לבקשה להנפיק לו אישור בהתאם לסעיף 324 לפקודת העיריות.

אשר על כן ולסיכום העתירה נדחית.

העותר ישלם למשיבה הוצאות בסכום של 15,000 ₪ נושאי ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ביום 6.5.19 הוגשה עתירה זו, בה ביקשה העותרת לקבוע כי המשיבה מנועה, בין מחמת שהוי ובין מחמת היתיישנות, מלגבות את החובות שברישומיה בגין נכס 408700002 ברחוב אוסישקין 9 בחדרה, בגין חובות מים, ארנונה, ביוב, היטלי סלילה, היטלי תעול, אגרת שמירה, וקנסות ערוניים, בסך כולל של 170,465.90 ₪, ולהורות לרשם המקרקעין למחוק את שתי הערות האזהרה שרשמה המשיבה לטובתה על זכויות העותרת מכח סעיף 11 לפקודת המסים (גביה).

...

על כן, אני דוחה את הבקשה להארכת מועד להגשת העתירה.

על כן, אני דוחה את הבקשה לתיקון העתירה, ומשלא תוקנה העתירה, ועל פי הנימוקים שפורטו בהחלטתי מיום 8.5.19 ובהחלטתי זו, אני מוחק את העתירה.

לאור מצבה הנטען של העותרת, העותרת תשלם את הוצאות המשיבה בסך מופחת של 1,500 ₪.

לאחר פניית העותר תוקן הסכום והועמד על כ-71,000 ₪, שהוא הסכום המצטבר של החיובים שנטען שהם מגיעים ממנו לפי חוקי העזר הבאים: היטל ביוב ומתקנים אחרים לפי חוק עזר לחיפה (ביוב) תשכ"ג-1963 ("חוק הביוב"), היטלי מדרכה ותאורה על פי חוק העזר לחיפה (סלילת רחובות) תשס"ח-2008 ("חוק הסלילה") ואגרות תעול על פי חוק העזר לחיפה (תעול) תשמ"ג-1983 ("חוק התעול").

עיקר טענותיו של העותר הוא שמי שמכרה לעותר את הנכס היתקשרה בשעתו בהסכם עם המשיבה, שלפיו היא תבצע את עבודות הפיתוח והתשתית באיזור שבו נמצא הנכס, וחלף זאת יופטרו בעלי הנכסים מחבות בתשלומים הנגבים לצורך מימון תשתיות עירוניות; כי לא ניתן לייחס את החוב לעותר שכן מועד הווצרות החיוב בהיטלים השונים הוא מועד ביצוע עבודות התשתית, ובאותה עת לא היה העותר בעליו של הנכס; כי החוב בגין היטלי ביוב אינו חוב המגיע למשיבה כי אם לתאגיד המים והביוב וכי הסכומים הנדרשים מן העותר הם בגין חובות שהתיישנו ומכל מקום, לא ניתן עוד לאכוף את תשלומם.

...

אדם כזה, שבשום מועד קודם לא קיבל הודעה על חיובו בהיטל כזה או אחר, אינו אמור להניח שהוא חייב סכום כלשהו לרשות, וכאשר ההודעה על קיום החוב נמסרת לו לראשונה בעת שהוא נזקק לתעודה, ולאחר שהוא שינה את מצבו והתקשר בהסכם המטיל עליו התחייבויות, הרי שאין מנוס מן המסקנה שהרשות הפרה את חובתה כלפי מבקש התעודה ואין לקיים את סירובה לתיתה.

סיכומו של דבר, העתירה מתקבלת ובהתאם לכך, תוחזר לעותר הערבות הבנקאית שהפקיד בקשר עם התעודה שהוצאה לו לפי לסעיף 324(א) לפקודה.

המשיבה תשלם לעותר שכר טרחת עורכי דין בסכום של 5,000 ₪.