המערער טען כי שגה בית הדין האיזורי עת למרות הנטען בכתב התביעה בעיניין הרמת מסך ההיתאגדות וחיובו של גיאורה בכל רכיבי התביעה, לא פסק כי המערער זכאי לפצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה גם עבור התקופה מחודש ינואר 2004 עד חודש אוגוסט 2007 בה עבד בחברת קרן אור, בסך של 8,238 ₪; לפי צו ההרחבה בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה, המערער היה זכאי לביטוח פנסיוני מיום כניסתו לעבודה; גיאורה אשר היה הבעלים והמנהל היחיד של כל החברות שנתבעו, נתבע אישית על כל תקופת העבודה בעד כל רכיבי התביעה, ויש לבצע הרמת מסך בין החברות לבין גיאורה, שבחר שלא להיתגונן נגד התביעה, לרבות נגד הטענה שהוא היה הבעלים של כל החברות הנתבעות; גם אם התביעה נגד קרן אור, גולד וסרגיי נמחקה, אין במחיקתה כדי להיתעלם מהתביעה האישית נגד גיאורה בגין רכיבים שונים להם זכאי המערער עקב עבודתו לפני חודש ספטמבר 2007; בסיכומיו, טען המערער כי כתב התביעה הוגש ביום 22.3.2011, ובהתאם לתקופת ההתיישנות, הוא זכאי לפצוי על העדר ביטוח פנסיוני בעד התקופה החל מחודש אפריל 2004, ולכן הפצוי שיש לפסוק בעד תקופה זו הוא 7,708 ₪.
...
דין הערעור להתקבל, מאותם טעמים כמפורט בסעיף 26 לעיל, ויש לחייב את המשיבים, יחד ולחוד, בתשלום תוספת ותק בעד עבודתו של המערער בקרן אור.
לאור האמור, אנו סבורים כי בנסיבותיו של המקרה הנדון יש מקום לחרוג מהכלל ולהתערב בשיעור ההוצאות ושכ"ט עו"ד שנפסק על ידי בית הדין האזורי.
סוף דבר: הערעור מתקבל, ואנו מחייבים את כל המשיבים, יחד ולחוד, לשלם למערער כמפורט להלן.
