מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התיישנות בתביעת נזיקין בגין נשיכת כלב

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

מקום שהנתבעים מודים כי כלבם נשך את התובע חלה סעיף 41א לפקודת הנזיקין, הקובע: "בתובענה בשל נזק לגוף שניגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שהמחזיק בכלב דרך קבע (להלן – הבעלים) לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצידו של הבעלים". היות שהנתבעים לא טענו למי מן ההגנות הקבועות בסעיף 41ב לפקודת הנזיקין, אני קובעת כי על הנתבעים לפצות את התובע בגין הנזק שניגרם לו כתוצאה מנשיכת הכלב.
התביעה הוגשה סמוך למועד ההתיישנות ונימצא כי לא נותרה לתובע נכות ולכן נקבע כי הפצוי בגין נזק לא ממוני יעמוד על 7,500 ₪; בת"ק (קריות) 39203-01-22 פלוני נ' מיכל ביטון (4.7.22) מצא בית המשפט כי לא נותר נזק קבוע והיו סימני נשיכה לפרק זמן מסוים, ולכן בשל עצם הארוע והצורך בקבלת חיסון, פסק לתובעת שננשכה פיצוי בסך 3,500 ₪ עבור כל הנזקים שנגרמו לה בארוע; בת"ק (י-ם) 31975-10-21 פלוני נ' אברהם רגב (20.1.22), מצא בית המשפט כי הנתבע הערים קשיים על התובע לאחר הנשיכה ומנע הסגר מיידי של הכלב ונגד הנתבע גם הוא צו למניעת הטרדה מאיימת כלפי התובע, ופסק לתובע בפצוי כולל בסך 5,000 ₪; בת.א. (שלום חי') 73598-10-18 פלונית נ' מלכה טלי רונן (11.03.2020) פסק בית המשפט, על דרך הפשרה, פיצוי עבור כלל הנזקים בגובה 12,000 ₪ עבור שני ארועי נשיכה.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם אני פוסקת לתובע פיצוי בגובה 6,000 ₪ בגין הכאב וסבל ועוגמת הנפש שנגרמה לו בעקבות הנשיכות.
...
מקום שהנתבעים מודים כי כלבם נשך את התובע חלה סעיף 41א לפקודת הנזיקין, הקובע: "בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שהמחזיק בכלב דרך קבע (להלן – הבעלים) לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו של הבעלים". היות שהנתבעים לא טענו למי מן ההגנות הקבועות בסעיף 41ב לפקודת הנזיקין, אני קובעת כי על הנתבעים לפצות את התובע בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה מנשיכת הכלב.
התביעה הוגשה סמוך למועד ההתיישנות ונמצא כי לא נותרה לתובע נכות ולכן נקבע כי הפיצוי בגין נזק לא ממוני יעמוד על 7,500 ₪; בת"ק (קריות) 39203-01-22 פלוני נ' מיכל ביטון (4.7.22) מצא בית המשפט כי לא נותר נזק קבוע והיו סימני נשיכה לפרק זמן מסוים, ולכן בשל עצם האירוע והצורך בקבלת חיסון, פסק לתובעת שננשכה פיצוי בסך 3,500 ₪ עבור כל הנזקים שנגרמו לה באירוע; בת"ק (י-ם) 31975-10-21 פלוני נ' אברהם רגב (20.1.22), מצא בית המשפט כי הנתבע הערים קשיים על התובע לאחר הנשיכה ומנע הסגר מיידי של הכלב ונגד הנתבע גם הוא צו למניעת הטרדה מאיימת כלפי התובע, ופסק לתובע בפיצוי כולל בסך 5,000 ₪; בת.א. (שלום חי') 73598-10-18 פלונית נ' מלכה טלי רונן (11.03.2020) פסק בית המשפט, על דרך הפשרה, פיצוי עבור כלל הנזקים בגובה 12,000 ₪ עבור שני אירועי נשיכה.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם אני פוסקת לתובע פיצוי בגובה 6,000 ₪ בגין הכאב וסבל ועוגמת הנפש שנגרמה לו בעקבות הנשיכות.
לסיכום, אני מורה כי הנתבעים ישלמו לתובע 7,500 ₪ בתוך 30 יום, שאחרת יישא הסכום ריבית והצמדה כדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאמור, מתווסף הקושי הגדול שכרוך בשיהוי הניכר והלא מוסבר בהגשת התביעה, על סף ההתיישנות כ- 6 שנים לאחר הארוע, כאשר מצויים אנו היום כ- 10 שנים לאחר הארוע.
כך לדוגמא, במקרה בו הוגשה תביעה של כלבן בעקבות נשיכה של כלב שהיה בבעלות מעביד אצלו נשלח לעבוד על ידי מעבידו הישיר, הביע כב' השופט אשר קולא את הדיעה, שאמנם אין לראות בתובע כמי שמחזיק בדרך קבע בכלב ואולם עדיין יש לקבוע שכוונת הסעיף לא הייתה כלפי מי שעבודתו בדרך קבע בטיפול בכלב – ובלשונו: "באשר לחזקה הקבועה בסעיף 41א לפקודת הנזיקין, אין דעתי כדעת הנתבעות ולפיה, התובע הנו בגדר "המחזיק בכלבים דרך קבע" שכן, גם אם התובע טיפל בכלב, הרי שודאי שאינו מחזיקו דרך קבע, שכן אינו יכול, דרך משל, לקחת עמו את הכלב לביתו הוא.
...
המחלוקת בין הצדדים הינה רחבה ועמוקה והיא משתרעת הן לעניין נסיבות האירוע והן לעניין נזקיו של התובע, כאשר לטענת הנתבעת, תהא אשר תהא הכרעת בית המשפט בנוגע לנסיבות האירוע, תביעתו של התובע נבלעת בתגמולי המוסד לביטוח לאומי ובהיות התאונה תאונת עבודה והנתבעת הינה מעביד התובע לא זכאי ל- 25% מן הפיצוי ומשכך דינה של התביעה להידחות.
סוף דבר כמפורט ארוכות לעיל, לאחר בחינת מלוא נסיבות העניין, המסקנה המתבקשת היא שדינה של התביעה להידחות, שכן אחריות הנתבעת לא הוכחה.
המסקנה הבלתי נמנעת שגם אם הייתה נקבעת אחריות, לא היה מנוס מן הקביעה שהתביעה נבלעת.
אחר כל האמור לעיל, התביעה נדחית, הן משום שלא הוכחה אחריות, והן משום שהתביעה נבלעת בתגמולי המוסד לביטוח לאומי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

האחריות סעיף 41א בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע שבתובענה בשל נזק לגוף שניגרם על ידי כלב, חייב בעליו או המחזיק בו דרך קבע לפצות את הניזוק ואין נפקא מינא אם היתה או לא היתה רשלנות מצדו של הבעלים.
לאור רישומה כבעלת הכלבים הורשעה הנתבעת בהסדר טיעון שקבע את אחריותה לארוע הנשיכה דנן (ת"פ (י-ם) 13647-01-16, ע"פ (י-ם) 73073-01-18 מיום 15.10.2018).
הנתבעים טענו לשהוי בהגשת התביעה, אשר הוגשה ימים ספורים לפני תום תקופת ההתיישנות, ואולם מקובלת עלי טענת התובעת שהמתינה לסיום ההליך הפלילי.
בעקבות הנשיכות נותרה בשוק רגלה של התובעת צלקת שקועה ומכערת הדבוקה לרקמות תחתיה והנכות בגינה הועמדה על 10%.
...
יותר משעה אני לא מסוגלת לשבת מול הכלי ואני חייבת הפסקות וזה לא מתאפשר לפעמים כי יש שידור ברדיו או שידור חי. לכן אני קובעת הרבה פחות, פי כמה פחות, הופעות וגם לרוב חוץ מימי שישי צהריים כל ההופעות הן בשעות החושך.
נכותה של התובעת בגין הצלקת משפיעה באופן מועט על עבודתה ולא שוכנעתי כי השפעתה מלאה כשיעור הנכות הרפואית.
סוף דבר התובעת ננשכה ברגלה בשנת 2012 ע"י שני כלבי פיטבול בהם החזיק הנתבע ואשר היו רשומים על שם הנתבעת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לפני תביעה נזיקית שהגיש התובע בגין נזק שלטענתו נגרם לו, לטענתו, על-ידי כלב שבבעלות הנתבע.
הטענה לשהוי בהגשת התביעה אף היא דינה להדחות, שכן כידוע דחיית תביעה אזרחית שהוגשה בתוך תקופת ההתיישנות הקבועה בדין, מחמת שהוי בהגשתה, הנה בגדר חריג המחייב ביסוס התנאים לכך כפי שנקבעו בהלכה הפסוקה, ואלה לא הוכחו בעניינינו.
בתצהיר התובע אמנם צויין לאחר התאור לפיו הכלב התחיל לנשוך בחלק הקידמי של הרכב (סעיף 2 לתצהיר), כי הכלב "המשיך לנשוך ברכב" (סעיף 3 לתצהיר) ולאחר מכן צויין על דרך הריבוי כי נשך בפגוש הרכב (סעיף 4 לתצהיר).
...
בשים לב לתמונות הנזק בחוו"ד השמאי, וכן למהות הפגיעה (שריטות של כלב), אף לא שוכנעתי כי מתחייב החלפת החלק כולו חלף תיקונו.
בנסיבות שפורטו לעיל, עת עולה מהראיות כי נזק אכן נגרם לרכב, אולם מידת שיעורו המדויק איננה מוכחת דיה, סבורני כי יש מקום לפסוק את הפיצוי על דרך האומדנא.
סוף דבר; התביעה מתקבלת חלקית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

17 שנה לאחר הארוע ועל סף תקופת ההתיישנות, הגישה המשיבה תביעת נזיקין כנגד המערערים.
עוד נטען לחוסר אמינות של המשיבה, ובין היתר, כי הסתירה שביקשה למחוק מהרישום הרפואי שלה את ההמלצה לאשפזה עקב אנורקסיה; הסתירה את המידע על אודות אחיה שסובל מסכיזופרניה ואת היתנהגותו האלימה; הסתירה את הליכי הגירושין הקשים של הוריה (אביה הוא אחיו של המערער), ולמרות זאת טענה לילדות מאושרת ולכך שגדלה בבית שמח אופטימי; כי גם לאחר הארוע גידלו כלב בביתה של המשיבה, וכי כשנתיים לאחר קרות הארוע היא אף ננשכה על ידו.
המחוקק הוסיף בתיקון מס' 7 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: הפקודה) את סימן ד1 הקובע כלהלן: נזקים שנגרמו על ידי כלב בתובענה בשל נזק לגוף שניגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן – הבעלים) לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצידו של הבעלים.
...
הודגש כי המומחה ובית המשפט מצאו את המשיבה אמינה; כי המשיבה ביקשה למחוק את אבחון האנורקסיה מאחר שרופאת המשפחה טעתה, באשר היה מדובר בירידה במשקל עקב חרדות ודיכאון, וכך נאמר גם על ידי המומחה.
נקדים ונאמר כי לא מצאנו ממש בטענות המערערים במישור האחריות ובטענתם לאשם תורם של הורי המשיבה.
לאחר שבחנו את מלוא החומר שהניחו הצדדים לפנינו, אנו סבורים כי המקרה שלפנינו בא בגדר אותם חריגים, וכי לא היה מקום לחשב את הגריעה מהשכר הממוצע במשק על פי שיעור הנכות הרפואית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו